מימוני ואח' נ' חברת זרעים טכנולוגיות ד.מ בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשת המבקש (התובע) ליתן פסק דין חלקי כנגד המשיבה 1 (הנתבעת 1) לפיצוי בסך של 128,844 ₪.

לטענת המבקש, במסגרת התנהלות העניינים בין המשיבה 2 לבין המשיבה 1 פיצתה המשיבה 2 את המשיבה 1 ביום 10.10.2010 בסך של 119,856 ₪ בגין ליקויים שנמצאו בזרעי הבצל שסופקו למבקש, וזאת במסגרת חבותה כמבטחת של המשיבה 1.

לטענת המבקש, שמו מופיע הן בחו"ד השמאי מטעם המשיבות והן בשט"פ ובהסכם הפיצוי אליו הגיעו המשיבות ולמעשה, מדובר ב"הודאת בעל דין", הן לגבי האחריות לנזקים שגרמה המשיבה 1 והן לגבי שיעור הנזק שנגרם למבקש.

כספי פיצויים אלה, שקיבלה המשיבה 1, לא הועברו למבקש.

על רקע האמור, מבקש המבקש ליתן פסק דין חלקי המורה למשיבה 1 לשלם לו את הכספים שקיבלה מהמשיבה 2 לפיצויו, בתוספת ריבית והצמדה מיום קבלתם לידיה.

המבקש תמך בקשתו, בין היתר, בחוו"ד השמאי מטעם המשיבים וב"כתב קבלה ויתור ושחרור", עליו חתמה המשיבה 1 למול המשיבה 2.

המשיבה 1 הגיבה לבקשה וביקשה לדחותה.

לטענת המשיבה 1, בקשת המבקש נסמכת על חוות דעת שאינה ערוכה כדין ושעורכה לא נחקר.

עוד טוענת המשיבה 1, כי אין המדובר ב"הודאת בעל דין", שכן מדובר במסמכים של המשיבה 2, שנערכו במסגרת היחסים בין המשיבה 2 לבין המשיבה 1, ואשר לא הוגשו ולא נתקבלו כראיות בתיק.

כמו כן, טוענת המשיבה 1, כי אין לראות ב"כתב קבלה ויתור ושחרור" כהודאת בעל דין מטעמה, שכן המדובר במסמך במערכת היחסים בין המשיבה 1 לבין המשיבה 2, המתייחס לפיצוי גלובאלי שניתן, מבלי לפרט האם הפיצוי לכל אחד מהחקלאים מוצדק.

מכיוון שהמבקש לא הוכיח את נזקו, אין הוא זכאי לקבל פיצוי מהמשיבה 1.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

תקנה 191 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעת:

"בית המשפט רשאי, בכל שלב משלבי הדיון, להוציא פסק דין באחת התביעות שבתובענה או בחלק מתביעה, וליתן את הסעד הנתבע, כולו או מקצתו, לאותה תביעה או לחלקה, או לסרב לתיתו, כל אימת שנראה לבית המשפט שאין בהמשך הדיון כדי לשנות את הממצאים לגבי העובדות המהותיות או לגבי השאלות העומדות להכרעה לענין התביעה או הסעד כאמור."

לפיכך, מתן פסק דין חלקי בשלב מוקדם של ההליך, בו טרם נשמעו ראיות, הנו סעד חריג, אשר יינתן רק כאשר אין מחלוקת של ממש בין הצדדים בסוגיה המזכה את התובע בסעד חלקי, או כאשר קיימות ראיות ברורות בכתב המזכות את התובע בסעד חלקי ולנתבע אין ולו טענות הגנה לכאורה לגביהן.

המקרה דנן אינו נופל בגדר המקרים האמורים.

עיון במסמכים שצירף המבקש לבקשתו אכן מלמד כי, לכאורה, המשיבה 1 פוצתה על ידי המשיבה 2 בגין ליקויים שנמצאו בזרעי הבצל שסופקו למבקש, וזאת במסגרת חבותה כמבטחת של המשיבה 1.

כמו כן, שמו של המבקש אכן מופיע בחוו"ד השמאי וב"כתב הקבלה ויתור ושחרור", עליו חתמה המשיבה 1.

מסמכים אלו מהווים ראיות לכאורה ברות משקל כנגד המשיבה 2, שייתכן ואף יעלו, לאחר בירור עובדתי בעת שמיעת הראיות, עד כדי "הודאת בעל דין".