מימון נ' סיגמא ווייב בע"מ

החלטה

בפניי בקשה לביטול צו עיקול זמני אשר הוטל ביום 21.9.11 על נכסיה וזכויותיה של המשיבה (הנתבעת) אצל רשם החברות, חברת קליקות (ס.י.) בע"מ, בנק הפועלים בע"מ וחברת ויואנס בע"מ.

עסקינן בתובענה כספית אשר הגיש המבקש כנגד המשיבה. במסגרת התובענה נטען, כי בתחילת חודש ספטמבר 2010 ניכרת הסכם בין התובע לנתבעת לפיו, בתמורה לסך 373,000 ₪ אשר שולמו ע"י התובע לנתבעת תעביר הנתבעת לתובע 1,111,111 מניות של חברת ויואנס בע"מ (להלן: "חברת ויואנס") מיד לאחר אישור תהליכי הקצאה פרטית ורישום קבוצת מניות של חברת ויואנס. עוד הוסכם, כי אם הנפקת המניות לא תתבצע עד ליום 15.12.10, יוחזרו כספי הפיקדון לידי התובע, כשהם צמודים לשער הדולר אמריקאי.

לפי הנטען בכתב התביעה, ביום 16.9.10 העביר המבקש לידי המשיבה הסך המוסכם על פי ההסכם אך עד מועד הגשת התובענה לא הועברו המניות ע"ש התובע. בנסיבות אלו, נטען כי על המשיבה להשיב למבקש הכספים אשר הופקדו בידיה.

בד בבד עם הגשת התובענה הגיש המבקש בקשה למתן צו עיקול זמני על נכסי וזכויות המשיבה אצל המחזיקים המפורטים לעיל. בבקשה נטען, כי למבקש עילת תביעה הנסמכת על ראיה בכתב, הוא ההסכם בין הצדדים אשר הופר ע"י המשיבה.

כמו כן, נטען בבקשה, כי למשיבה חשש כי אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין, לכשיינתן, זאת נוכח התנהגותה החמקנית של המשיבה אשר נדרשה ע"י המבקש להשיב הכספים במשך תקופה ארוכה אך לא עשתה כן.

עוד נטען, כי ביום 4.9.11 נרשם שעבוד על זכויות הקניין הרוחני של ויואנס ע"י חברה זרה, דבר המצביע, כך לטענת המבקש, על חשש להברחת נכסים ע"י המשיבה.

עוד נטען, כי מעיון ברשם החברות עולה, כי המשיבה אינה רשומה כלל ברשם החברות כבעלת מניות בחברת ויואנס ובנסיבות אלו, קיים חשש כבד כי המניות הוברחו.

עוד נטען, כי ידוע למבקש כי המשיבה קיבלה ואינה מחזירה הלוואה בסך למעלה ממיליון דולר, אשר קיבלה מאבי המבקש. זו אף זו, נטען, כי המשיבה קיבלה הלוואות מצדדים שלישיים ולא החזירה אף אותן, חרף התראות חוזרות ונשנות וכי המשיבה מצויה בחובות רבים מבלי שיהיו בבעלותה נכסים ממשיים אשר ניתן לממש.

נטען בבקשה, כי התנהגותה החמקנית של המשיבה, המודעת לחובה אך מתחמקת מתשלומו, תוך שהיא מותירה אף נושים נוספים ללא מענה, מעלה חשש כבד להכבדה על ביצועו של פסק הדין ולהברחת נכסי המשיבה.

כמו כן, נטען, כי מאזן הנוחות מצביע בבירור על כך כי יש ליתן צו עיקול הזמני.

ביום 30.10.11 הגישה המשיבה בקשה לביטול העיקול הזמני. הבקשה לא נתמכה בתצהיר.

בבקשה הודתה המשיבה כי אכן נחתם הסכם בין הצדדים כמפורט בתביעה וכי המבקש העביר לידיה הסכום הנקוב בהסכם. מאידך- נטען, כי הצדדים הגיעו להסכמה מאוחרת כי מועד העברת המניות ע"ש המבקש יידחה עד לאחר אישור הסדר הנושים בויואנס. כמו כן, נטען, כי ביום 8.9.11 הועברו המניות ע"ש המבקש, כך שבהתחשב בהסכמה המאוחרת בין הצדדים, המשיבה עמדה בהסכם.

עוד נטען, כי לא הוכח מרכיב ההכבדה וכי הבקשה למתן צו עיקול זמני הוגשה בשיהוי של 9 חודשים. נטען גם, כי מאזן הנוחות מחייב דחיית הבקשה, בנסיבות בהן מניות חברת ויואנס נרשמו ע"ש המבקש.

בדיון שהתקיים בפניי נחקר המבקש והצדדים ביקשו לסכם טענותיהם בכתב.

בסיכומי המבקש נטען, כי יש לדחות בקשת המשיבה על הסף שכן נטענו במסגרתה טענות עובדתיות, אשר לא נתמכו בתצהיר.

עוד נטען, כי לא הונח כל בסיס לטענת המשיבה בדבר הסכמה מאוחרת בין הצדדים, שכן הטענה לא נתמכה במסמך בכתב ואף לא בתצהיר, אשר לא צורף לבקשה. כמו כן, המבקש בחקירתו הכחיש מפורשות טענת המשיבה כי הסכים להמתין עד הסדרת הסדר הנושים של ויואנס.

נטען עוד, כי הטענה בדבר מצבה הכלכלי הרעוע של המשיבה נתמכת גם בדו"ח חקירה שנערך לבקשת המבקש, ממנו עולה כי למשיבה אין נכסים נזילים ואף עולה מתגובות המחזיקים לעיקול לפיהן אין למשיבה נכסים נזילים או ברי מימוש אשר ניתן יהיה להיפרע מהם לכשיינתן פסק הדין.

כמו כן, נטען, כי במאזני חברת ויואנס מופיעה הערת "עסק חי", דבר אשר אף הוא מלמד על מצב המשיבה.

נטען, כי מאזן הנוחות מצביע על כך כי לא ייגרם למשיבה נזק בהותרת צו העיקול על כנו הואיל ולא נתפסו נכסים ממשיים אשר יש בהם פגיעה בהתנהלותה היומיומית ואילו למבקש ייגרם נזק שכן לא יהיה למבקש נכסים להיפרע מהם.