מימון ואח' נ' יהלומית פרץ-עבודות בניין ופיתוח בע"מ

פסק דין

התובעים רכשו ביום 26.5.2002 מהנתבעת, חברה קבלנית, דירת מגורים בת 4 חדרים ברחוב תל-חי באשדוד. החזקה בדירה נמסרה לתובעים אוגוסט 2002.

בכתב התביעה טוענים התובעים כי לנוכח ליקויים שהתגלו בדירה פנו לקבלת חוות דעת המהנדס אליעזר בצר אשר העריך את עלות תיקון הליקויים בדירה, בחוות דעתו הראשונה מיום 6.1.2005 בסך של 51,246 ₪. חוות הדעת הועברה לנתבעת, אולם הנתבעת ביצעה תיקונים שטחיים בלבד ומשכך פנו לקבלת חוות דעת נוספת מטעם המהנדס בצר, אשר קבע בחוות דעתו הנוספת מיום 12.6.06 כי התיקונים לא בוצעו ואף התגלו ליקויים נוספים אשר עלות התיקונים עומדת על סך של 60,465 ₪.

כן טוענים התובעים בכתב תביעתם כי יש לראות בליקויי הבניה משום הפרה יסודית של הסכם המכר ועל כן על הנתבעת לפצות את התובעים בגובה הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם בסך של 15% מערך הדירה.

לפיכך, דורשים התובעים בתביעתם פיצוי מוסכם בגין הפרת הסכם הרכישה ועלות התיקונים בסך של 90,000 ₪, אובדן רהיטים בסך 20,000 ₪, עוגמת נפש בסך של 20,000 ₪ וכן עלות חוות דעת מומחה מטעמם בסך של 1,800 ₪.

הנתבעת במסגרת כתב הגנתה דחתה את טענות התובעים והכחישה הליקויים הנטענים. כן לטענתה, במידה ויקבע כי ישנם ליקויים וכי הנתבעת אחראית לתיקונם, הרי שבהתאם לסעיף 32.3 להסכם המכר זכאים התובעים רק לביצוע בעין של כל התיקונים ולא זכאים לתבוע בתביעה כספית בגין ליקוי בניה.

מטעם התובעים הוגש תצהיר עדות ראשית של התובעים עצמם.

מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר שלום מויאל, מנהל בנתבעת.

ליקויי הבנייה

בהסכמת הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנדסת הבניין, מר אסא זוהר אשר הגיש ביום 30.11.2008 חוות דעת מטעמו לתיק בית המשפט, במסגרתה העריך עלות תיקון הליקויים בדירה בסך של 44,849 ₪.

לאחר קבלת חוות הדעת, איפשרו התובעים לנתבעת לבצע תיקונים בהתאם לחוות דעת המומחה, וזאת מבלי לגרוע מטענתם לפיה הנתבעת כבר איבדה את זכותה לערוך תיקונים. כמו כן, התבקש מומחה בית המשפט לבקר בדירה ולבדוק האם כלל הליקויים שנמצאו בדירה בהתאם לחוות דעתו אכן תוקנו ואם לאו, להעריך את עלות התיקון לגבי אותם ליקויים שנותרו.

ב"כ הצדדים הסכימו כי מומחה בית המשפט לא ייחקר ועל כן העידו בפני עדי הצדדים בלבד.

בחוות דעתו הנוספת מיולי 2009, קבע מומחה בית המשפט כי לאחר שבוצעו עבודות תיקון נותרו לתיקון העבודות הבאות:

השלמת שכבת צבע מאחדת ל-2 מלבני דלתות בעלות של 100 ₪.

השלמת שכבת צבע מאחדת בתקרת חדר הדיור ובמטבח בעלות של 500 ₪.

התקנת שתי נקודות מאור והשמשת נקודה שלישית – נקבע כי הנתבעת החלה בביצוע העבודות אולם נתקלה בקשיים אובייקטיביים בביצוע ולא הושלמו העבודות בחוות הדעת הראשונה בעלות של 1,600 ₪.

חוות הדעת השנייה הביאה בחשבון את התיקונים שבוצעו על ידי הנתבעת והפחיתה, באופן ניכר, את עלות התיקונים. המומחה נימק והסביר באופן מניח את הדעת את חוות דעתו.

לא יכולה להיות מחלוקת לגבי זכותם של התובעים לפיצוי בגין עלות השלמת שכבת צבע מאחדת לדלתות ולתקרה בחדר הדיור ובמטבח, בסך כולל של 600 ₪.

בין הצדדים מחלוקת לעניין העדר האפשרות להשלים עבודות התקנת נקודות האור. בחינת טענות הצדדים מלמדת, כי לא הוכח, שהעדר האפשרות לחבר את נקודות האור, נעוצה בהפרות מצד הנתבעת.

לאחר ביצוע כל התיקונים נקבע בהחלטת בית המשפט מיום 21.2.2010 כי המחלוקת שנותרה נוגעת לדרישת התובעים לקבלת פיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות בהליך המשפטי.