מילק אנד הני נדלן בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות ואח'

החלטה

בפני בקשה מטעם הנתבע 1 (להלן: "המבקש" או "בנק מזרחי") להורות על העברת הדיון בתובענה זו לבית המשפט המחוזי בירושלים, כך שתידון בפני כב' השופט יעקב צבן הדן בפירוק קבוצת חפציבה כבקשה למתן הוראות.

עניינה של תובענה זו, הוא צ'ק בסכום של 1,625,374 ₪, שמועד פרעונו 7/11/06, אשר העבירה התובעת לחברת חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ. הצ'ק נמשך על שמה של "חפציבה", אך לא הגיע לחשבון הליווי בבנק המזרחי של פרויקט "מחסיה ב" כנדרש. חברת חפציבה בניה פיתוח והשקעות בע"מ הסבה את הצ'ק לבנק דיסקונט, והוא זה שהפקיד וגבה את סכום הצ'ק.

התובעת רכשה מחברת חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ, שטח לשימוש מסחרי בפרויקט "מחסיה" שבתחומי העיר בית שמש (להלן: "הפרויקט"). הפרויקט לווה במסגרת של מימון בנקאי סגור ע"י בנק המזרחי.

בהתאם להסכם ליווי ואג"ח מיום 1/11/04, בנק המזרחי הינו בעל שעבוד ספציפי ראשון בדרגה ושעבוד שוטף ראשון בדרגה על זכויותיה של חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ במקרקעין של הפרויקט, וזאת כנגד אשראי שהעמיד לפרויקט. לחשבון הליווי בבנק המזרחי היו אמורים להיות מופקדים כל תקבולי רוכשי הדירות ו/או המרכז המסחרי בפרויקט.

4.בכתב התביעה נטען, כי במעמד החתימה על הסכם למכירת יחידה כלשהי בפרויקט, ובהתאם לתנאי הסכם השעבוד, חתמו הרוכשים על נספח ליווי בנקאי, המיידע אותם על קיומו של השעבוד לטובת בנק המזרחי, על קיומו של חשבון הליווי ועל החובה להפקיד את מלוא תמורת היחידה רק אליו.

חרף התחייבותם של רוכשים רבים, וביניהם התובעת, לא שולמו כספים עפ"י הוראות נספח הליווי, ומצאו דרכם אל חשבונות זרים, שאינם חשבון הליווי. כך הצ'ק נשוא התביעה שולם אל מחוץ לחשבון הליווי, בניגוד להוראות הדין, הסכם השעבוד ונספח הליווי, עליו חתמה התובעת במקביל לכריתת ההסכם בינה לבין חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ.

ביום 25/3/08, אישר ביהמ"ש המחוזי בירושלים במסגרת תיק פש"ר 4202/07 בעניין הליכי הקפאת הליכים של 26 חברות מקבוצות חפציבה הסדר רחב היקף הנוגע לפרויקטים המשועבדים למבקש, לגביהם מונה כונס נכסים, המסדיר את מערכת היחסים בין המבקש-הבנק, כונס הנכסים, המנהל המיוחד והנאמן הזמני, בכל הקשור לפרויקטים אלה. כן הסדיר ההסדר המוסכם את זכויותיהם של רוכשי הדירות ביחס לכספים שמצאו דרכם אל מחוץ לחשבון הליווי, וככלל קובע כי הרוכשים יישאו בסך 30% מכספים אלה. וכן נקבע בס' 59 להסדר: "בכל מקרה שיתעוררו חילוקי דעות לגבי פרשנותו ו/או יישומו ו/או השלמתו של הסכם זה, יובא העניין להכרעתו של בית המשפט הדן בתיק הקפאת ההליכים וכינוס הנכסים לקבוצת חפציבה או במקרה של מתן צו פירוק כנגדן- בית המשפט של פירוק. בכפוף לכל הוראה אחרת של בית המשפט, תוכרע המחלוקת בדרך של בקשה למתן הוראות, והמנהל המיוחד יהא צד לכל הליך כזה".

הואיל והתובעת הייתה רוכשת מסחרית ולא רוכשת צרכנית רגילה, ולאחר מו"מ בין הצדדים, הוחלט שהתובעת תשלם לכונס הנכסים סך של 100% מהכספים ששולמו על ידה שלא הגיעו לחשבון הליווי ונחתם ביום 1/9/08 הסדר פרטני מיוחד בין המבקש-הבנק, כונס הנכסים והתובעת. במסגרת חתימתה על ההסדר הפרטני, נטלה על עצמה התובעת את כל ההתחייבויות החלות עליה עפ"י ההסדר המוסכם. (ההסדר הפרטני צורף נספח ב' לבקשה).

5. תמצית טענות בנק המזרחי:

א)בנק המזרחי טען, כי רובן המכריע של טענות התובעת המופנות כלפיו מתייחסות לבנק בכובעו כבנק המלווה של פרויקט מחסיה ב' בבית שמש, בו רכשה התובעת את הקרקע ונוגעות למערכת יחסים נטענת בין בנק המזרחי כבנק מלווה לבין חפציבה. זאת בין היתר, משום שסכום הצ'ק נשוא התביעה לא הוכר במסגרת ההסדר עם התובעת.

לאור סעיף 59 להסדר המוסכם, קיבלה עליה התובעת את הוראות ההסדר והסכימה לתנית השיפוט הייחודית, לפיה בית המשפט המוסמך לדון בחילוקי הדעות הנובעות מההסדר שבין הבנק לרוכשים, בכל הקשור לתשלום כספים עפ"י ההסדר, הינו ביהמ"ש המחוזי בירושלים הדן בקריסת חפציבה.

מטעם זה, ברי כי ביהמ"ש המוסמך לדון במחלוקת הנוגעת לצ'ק, אשר עפ"י ההסדר המוסכם והפרטני, המשיבה הייתה צריכה לשאת ב- 100% מסכומו, ואשר כעת טוענת היא טענות כנגד הליווי והפיקוח של הבנק ביחס לאותו צ'ק, הוא ביהמ"ש הדן בפרשת חפציבה. זאת מאחר שמדובר ב: "חילוקי דעות לגבי פרשנותו ו/או יישומו ו/או השלמתו של הסכם זה".

ב)רובו המוחלט של כתב התביעה עוסק בטענות נגד הבנק בכובעו כבנק מלווה. כך סעיפים 5-10, 12-24, 26 ו-30 לכתב התביעה. כך טוענת התובעת נגד הבנק כי על הבנק היה לדעת שרוכשים משלמים את התשלומים עבור רכישת נכסים באמצעות חפציבה מתוך אמונה כי האחרונה תפקיד את הכספים בחשבון הליווי. עוד טוענת התובעת, כי בנק המזרחי כבנק מלווה היה אמור לגלות כי כספים לא מגיעים לחשבון הליווי וכיוצ"ב.

ג)זאת ועוד, כל הכרעה שתתקבל בהליך דנן עשויה להיות בעלת השפעה מכרעת על תיק חפציבה בכלל ועל ההסדר המוסכם בפרט. הכרעות בכיוון מסוים אף עשויות להביא לקריסתו של ההסדר, ככל שתהיינה מנוגדות לקבוע בו ולשיקולים העומדים מאחוריו, בכל הנוגע למחלוקת הנזק בין הצדדים השונים. דבר זה עשוי להשפיע על זכויות הרוכשים שעתידים לקבל את החזקה בדירותיהם על סמך ההסדר המוסכם. לכן, חשוב מאד שטענותיה של התובעת יתבררו בפני ביהמ"ש הדן בפרשת חפציבה (ערכאה המומחית בפרשה), וזאת על מנת למנוע הכרעות סותרות או שגויות נוכח אי ראיית התמונה השלמה של כל פרשת חפציבה.

6.תמצית טענות התובעת:

א)אין חולק על כך, שלבית משפט זה סמכות מקומית ועניינית לדון בתביעה.

ב)בנק המזרחי החליט שעילת התביעה המרכזית נוגעת לאחריותו כבנק מלווה לפרויקט. אך ההיפך הוא הנכון. דווקא בכתב התביעה בפרק המפרט את עילות התביעה, פתחה התובעת בעילות החוזיות, הנזיקיות ואף השטריות שיש לה כלפי בנק המזרחי, הן מכוח היותה לקוחה של בנק המזרחי והן עקב חובותיו של בנק המזרחי כלפיה כבנק הנמשך עפ"י הצ'ק נשוא כתב התביעה. ורק לאחר מכן, פנתה התובעת לעסוק בחובותיו של הבנק כלפיה מכוח היותו בנק מלווה.

ג)מעולם לא הייתה הסכמה לפיה כל מחלוקת בכל הנוגע, בעקיפין, לפרשת חפציבה תידון אך ורק בפני ביהמ"ש המחוזי בירושלים, ולא זו אף זו, לא יתכן, עפ"י ההלכה הפסוקה, שהמחלוקת דנן תידון במסגרת של בקשה למתן הוראות בתיק חדלות הפירעון של קבוצת חפציבה.

ד)אין לתובעת כל טענה הנוגעת לפרשנות או ליישום הסכם הפשרה שהיא הצטרפה אליו. אלא טענותיה נגד המבקש הן בעילות אחרות לגמרי, אשר הסכם הפשרה מהווה רק רקע להן. עילות אלה נוגעות למערך היחסים בינה לבין בנק המזרחי ולטענתה לפיהן עקב הפרת חובות הבנק כלפיה, כובד הצ'ק וחויב חשבונה ונגרם לה נזק במלוא גובה סכום הצ'ק.