מיכלין נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

החלטה

1.בפני בקשת החייבת ליתן לה הפטר מחובותיה.

2.החייבת מצויה בפשיטת רגל במשך כחמש שנים, כאשר צו הכינוס בעניינה ניתן ביום 26.8.2007 והיא הוכרזה כפושטת רגל ביום 23.2.2009.

3.נגד החייבת הוגשו 3 תביעות חוב. הסך הכולל של תביעות החוב שאושרו הינו 92,248.13₪ בדין רגיל, כאשר הנושה העיקרי הינו בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הנושה העיקרי"), אשר תביעת החוב שאושרה לו עומדת על סך של 80,638 ₪.

החייבת עומדת בתשלומים החודשיים ומגישה דוחות באופן סדיר כנדרש. נכון להיום, בקופת פשיטת הרגל נצבר סכום של 34,000 ₪.

4.ביום 9.3.2011 הגישה החייבת בקשה למתן הפטר. בבקשתה הציעה החייבת להעשיר את קופת הכינוס ב-5,000 ₪. הכונ"ר בתגובתו מיום 2.8.2011, התנגד לבקשה. עקב התנגדותו, העלתה החייבת את הצעתה, בתשובתה מיום 16.10.2011, לסך של 10,000 ₪. ביום 4.4.2012 הגיש הכונ"ר את תגובתו בה שב והתנגד להצעת החייבת. חרף זאת, ציין כי במידה והחייבת תעמיד את שיעור חלוקת הדיבדנד לנושים הרגילים על 60%, אזי לא יתנגד הכונ"ר למתן ההפטר המבוקש.

5. הנושים שקיבלו הודעה על הצעת ההפטר ועל הדיון האמור לא התנגדו ולא שלחו כל הודעה למעט הנושה העיקרי, אשר התנגד לפטור את החייבת מחובותיה והצטרף בתגובתו לעמדת כונ"ר , אך לא התייצב לדיון.

6.בדיון שהתקיים בפני ביום 2.7.2012, הציעה החייבת לשפר את הצעתה לנוכח עמדת הכונ"ר, והציעה להעשיר את קופת הכינוס בסך כולל של 25,000 ₪, סכום אשר יאפשר חלוקת דיבידנד בשיעור של 100% לנושה בדין קדימה וחלוקת דיבידנד בשיעור של 50% לנושים בדין רגיל.

בדיון הדגיש ב"כ החייבת, כי המדובר בחייבת שהינה אם חד הורית לשני ילדים קטינים וכי היא נמצאת בהליך פשיטת רגל מזה 5 שנים, עומדת בתשלומים החודשיים על אף הקושי הכלכלי בו היא מצויה, ומגישה דוחות. עוד הטעים כי חובותיה נוצרו בתום לב היות והיא רומתה על ידי בן זוגה לשעבר.

ב"כ הכונ"ר ציינה כי הוא סבור שאין די בהצעת החייבת, שכן החייבת חיה ברמת חיים אשר אינה הולמת חייב בפשיטת רגל. לפיכך, עמדת הכונ"ר נותרה כי הוא יסכים לבקשת ההפטר במידה וישולמו 60% מן החובות בדין רגיל, כאשר כפי שצוין הנושה העיקרי מצטרף לעמדה זו .

7.לאחר שבחנתי את בקשת החייבת, התנהלותה במהלך הליך פשיטת הרגל, ובכלל זה הנסיבות בהם נוצרו החובות, מצאתי כי יש מקום ליתן לה הפטר, זאת לאחר שהחייבת תעשיר את קופת פשיטת הרגל בסך של 25,000 ₪.

8.בבוא בית המשפט לדון בבקשת חייב להפטר, עליו לשקול מחד את רצונו של החייב כי תינתן לו הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו חרף חובותיו להמשיך בניהול חייו ללא שהליך פשיטת הרגל ממשיך לרחף מעל ראשו, על ההגבלות שבו. מנגד על בית המשפט לשקול את זכותם הקניינית של הנושים, ורצונם, הלגיטימי, שזכויותיהם הקנייניות לא תפגענה על ידי הליך פשיטת הרגל, ושאיפתם להחזר חובותיהם בשיעור גבוה, ככל שניתן.

על בית המשפט ליתן דעתו גם לאופן יצירת החובות, להתנהלות החייב במהלך ההליך, לנסיבותיו האישיות של החייב, לגובה החובות, ליכולת השתכרותו של החייב, יכולתו הכלכלית, והתועלת שתצמח לנושים מהמשך הליך פשיטת הרגל. הבחינה שנעשית על ידי בתי המשפט, מתייחסת לנסיבות הקונקרטיות של המקרה תוך בחינת מכלול השיקולים (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פד נז(4), 197; ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרישמי, מיום 9.8.09).

ביחס למוסד ההפטר, הרי מאז התיקונים שבוצעו בפקודת פשיטת הרגל בשנת 1996, ניתן דגש רב יותר למוסד זה ואף לאינטרס החייב. יפים לעניינו הדברים שנאמרו בע"א 9782/05 יצחק טנג'י נ' קריספין (טרם פורסם- מיום 18.1.10), בו התייחס בית המשפט למשמעויות התיקון האמור, תוך שציין כי :

"האפשרות הנתונה בידי חייב לפתוח בהליך פשיטת רגל כאשר יש לו נושה אחד בלבד מדגישה עד כמה התכלית השנייה של הליכי פשיטת רגל, לאפשר לחייב לפתוח דף חדש מבחינה כלכלית, הינה התכלית הדומיננטית כאשר מדובר בבקשות של חייבים."

9. בענייננו, המדובר בחייבת בת 39, אם חד הורית ל-2 ילדים קטינים. מעבר לכך, החייבת מקיימת את ילדיה הקטינים בעצמה, עם תשלום מזונות בשיעור נמוך מאוד, ומצבה האישי של החייבת, מאז החל הליך פשיטת הרגל אינו קל, והיא מעוניינת מאוד בסיום ההליך, אשר מקשה על כל אורחות חייה.

בדיון שנערך בפני, התרשמתי כי החייבת מצויה במתח רב, וכי ההליך מקשה עליה לקיים חיים תקינים. באשר לאופן יציאת החובות, הרי לא נמצא כל חוסר תום לב ביצירתם, כאשר למעשה החובות נוצרו , על ידי בן זוגה לשעבר ואב ילדיה.

11. לאחר ששקלתי כל האמור, מצאתי כי לנוכח מצבה של החייבת והפער הלא גדול, בין הצעת החייבת לעמדת הכונ"ר והנושה המובטח,ובהתחשב בעובדה כי החייבת מצויה בהליך כ 5 שנים, ובשקילת מכלול הנסיבות בתיק זה , יש מקום ליתן הפטר לחייבת.בעניין זה יוער כי למעשה הכונ"ר הסכים לבקשת החייבת למתן ההפטר במידה והתשלום בקופת הכינוס יספיק לתשלום דיבידנד בשיעור של 60% מן החובות בדין רגיל, עמדה אשר לה הסכים אף הנושה העיקרי, כאשר אין פער גדול בין הצעת החייבת לעמדה זו.

12.יצוין כי תשלום של 25,000 ₪ בהתאם להצעת החייבת, עולה למעשה כדי הקדמת התשלומים החודשיים שהיו מתקבלים , באם החייבת הייתה ממשיכה להמצא בהליך, במהלך יותר משנתיים מהיום, שכן שיעור התשלום החודשי שמשלמת החייבת היום, הינו 900 ₪. גם אם לחייבת כושר השתכרות בגילה כפי שציין הכונ"ר, הרי שהיא אינה משתכרת שכר גבוה מאוד, במיוחד בהתחשב במצבה המשפחתי והאישי. נראה כי לצורך קבלת ההפטר, יעשה מאמץ על ידי בני משפחתה של החייבת לסייע לה בהקדמת התשלומים על ידי העשרת קופת פשיטת הרגל, שאחרת סכום זה לא יוצע על ידה.

נראה כי במתן ההפטר כאמור יהא משום איזון בין העמדות הנוגדות, עמדת החייבת אשר מעוניינת מזה זמן בסיום ההליך וקבלת ההפטר המיוחל על מנת לפתוח דף חדש בחייה , אל מול עמדתו של הנושה העיקרי – הבנק, אשר מעוניין בכיסוי החוב בשיעור גבוה ככל שניתן.