מיכאלוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהחלטתה מיום 24.7.12 קבעה כי אין מקום להפעיל את תקנה 15 בענייינו של המערער בגין פגיעה בעבודה משנת 1976.

2.הועדה התכנסה מכח פסק דין בתיק ב"ל 10568-03-12 מיום 1.5.12 בו ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים ולפיה עניינו של המערער יוחזר אל הועדה הרפואית לעררים על מנת שתסביר החלטה בעניין תקנה 15 לאור העובדה שבעניינו של המערער הופעלה בעבר תקנה 15 במלואה.

3.המערער טוען כי טעתה הועדה הרפואית כאשר לא הפעילה את תקנה 15 במלואה מאחר ולא בחנה אם הוא מסוגל לעבוד במקצועו מכונאי רכב ולא בדקה את השפעת גילו על אפשרות חזרתו לעבודה. המערער טוען כי הועדה היתה צריכה לבדוק את מקצועו כמכונאי רכב ולא טכנאי שירות שזה תפקיד שביצע אך ורק בחברת בזק. כמו כן טוען המערער שהועדה טעתה כאשר קבעה שהוא בן 51 והוא בן 54, לאור זאת מבקש המערער לקבוע שיש להפעיל את תקנה 15 במלואה.

4.ב"כ המשיב טוענת שלא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה. מדובר בתאונה משנת 1976 אשר מאז המערער השתקם, עבד בבזק, רכש שם מקצוע של טכנאי שירות. הועדה ציינה שאילולא תוכנית הפרישה במקום עבודתו היה ממשיך לעבוד ולאור העובדה שב-10 השנים האחרונות עבד כטכנאי שירות, הוועדה קבעה שמצבו הרפואי יכול להמשיך לעבוד כטכנאי שירות. לאור זאת טוענת ב"כ המשיב כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה ודין הערעור להידחות.

5.הועדה נשוא הערעור התכנסה ביום 24.7.12 שמעה את המערער וב"כ וכתבה בפרק הסיכום והמסקנות:

"הועדה הקשיבה בקשב רב לעו"ד רוזנצוויג.

הועדה שמעה את הדברים והגיע למסקנות הבאות:

התובע נפגע לפני שנים רבות, כנהג צעיר, השתקם והחל לעבוד בבזק מקום עבודה בו עבד שנים רבות.

בתחילה ועד 1999 עבד כמכונאי עם סגירת המוסך של בזק הוסב לעבוד כטכנאי שירות.

הפסקת העבודה באה ב- 2009 בעקבות שינויים במערך כוח האדם בחב' בזק, ללא כל קשר למצבו הרפואי.

דהיינו, אלמלא תוכנית הפרישה, היה ממשיך בעבודתו עד עתה.

לציין כי עבודתו האחרונה בה עבד כ-10 שנים היתה כטכנאי שירות."

במצבו הרפואי הנוכחי יכול להמשיך לעבוד כטכנאי שירות ... בן 51 גיל הביניים בהחלט יש לו סיכוי טוב למציאת מקום עבודה חלופי במקצוע בו עבד בשנים האחרונות.

6.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. הועדה דנה בטענת המבקש בדבר יישום תקנה 15. החלטת הועדה מנומקת וברורה. אין להפעיל את תקנה 15 כאשר לדעת הועדה הנכה "מסוגל לחזור לעבודתו" (תקנה 15 (ב)) הקביעה האם הנכה מסוגל לחזור לעבודתו היא קביעה רפואית ואין מקום להתערב בה. טענות המערער שעל הועדה לבחון את מקצועו ערב התאונה דינה להידחות. המערער נפצע בשנת 76 ומאז הסבירה הועדה שעבד בחברת בזק כטכנאי שירות. אין מקום לבחון את מקצועו ערב התאונה אלא על הועדה לקבוע האם הוא יכול להמשיך בעבודתו היום וכך היא קבעה.

7.באשר לטענת המערער כי הועדה כתבה שגילו – 51 למרות שהוא בן 54 הועדה התכנסה מכוח פסק דין שהורה לה לשוב ולבדוק את הפעלת תקנה 15. הועדה כתבה את גילו ככל הנראה במועד התכנסות הועדה הראשונה, לכן לא מצאתי שיש להשיב את עניינו לועדה לעניין זה. אין מקום להשיב עניין לועדה לעררים כאשר על פני הדברים לא תצמח למערער שום תועלת מהחזרה זו.

8.סופו של דבר הערעור נדחה. ההחלטה האם להפעיל את תקנה 15 היא החלטה רפואית ודי בכך שקובעת הועדה שהנכה מסוגל לשוב לעבודתו כדי לא ליישם את התקנה.

9.בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

10.ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שיתמנה לכך על ידי הנשיאה.

ניתן היום, א' אייר תשע"ג, (11 אפריל 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.