מיכאילוביץ ואח' נ' ש.ח.א. בניה ויזום בע"מ

החלטה

בקשה דחופה למתן צו עשה למסירת חזקה במקרקעין.

כידוע, הסמכות העניינית נקבעת לא לפי הסעד הזמני אלא לפי הסעד המבוקש בתביעה העיקרית. דין הוא מקדמת דנא כי המבחן לסמכותו העניינית של בית משפט אזרחי הוא מבחן הסעד ולא מבחן העילה.

עיינתי בתביעה העיקרית, וסבורני כי יש לפחות ספק אם תביעה זו מסורה לסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי. בתביעה העיקרית מבוקשים סעד הצהרתי וסעד כספי. הסעד הכספי המבוקש בה הוא בסכום שהסמכות העניינית לדון בו מסורה לבית משפט השלום. הסעד ההצהרתי המבוקש הוא "ליתן פסק דין הצהרתי הקובע כי התובעים הינם בעלי הזכות לקבלת הבית לאלתר". מקריאת כתבי בית הדין עולה בעליל כי הכוונה היא להצהרה על זכות לקבלת חזקה.

הסמכות העניינית לדון בתביעה לסעד הצהרתי נקבעת לפי מושא ההצהרה. כך, הצהרה בדבר הזכות להיות בעלים של מקרקעין (או בעלים של זכות במקרקעין שאינה זכות לחזקה ושימוש) מסורה לסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי, בדיוק כמו הסמכות לתת צוי עשה לרישומן של זכויות כאלה. באותו אופן, הסמכות העניינית לתת סעד הצהרתי בעניין של הזכות להחזיק במקרקעין מסורה לבית משפט שלום, בדיוק כפי שמסורה לו הסמכות לתת פסק דין אופרטיבי בעניין חזקה.

לאור האמור לעיל נראה שהתביעה כולה, וממילא גם הבקשה לסעד זמני, מסורה לסמכותו העניינית של בית משפט השלום ולא של בית המשפט המחוזי.

המבקשים יגישו בקשה להעברת ההליך לבית משפט השלום המוסמך מבחינה מקומית, או יגישו טיעון מנומק שיש בו כדי לבסס את סמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי, עד יום ב' 22/8/11 כולל.

תזכורת פנימית בפי שופט תורן אזרחי ליום 23/8/11.

לא מצאתי לנכון לתת סעד ארעי בנסיבות העניין.

ניתנה היום, י"ח אב תשע"א, 18 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.