מייקלסון ואח' נ' כהן

החלטה

1. בפני בקשה לביטול פסק דין.

עסקינן בתביעה לפיצוי מוסכם הנקוב בחוזה שנכרת בין הצדדים. התובעים התקשרו עם הנתבע, קבלן שיפוצים במקצועו, לשם שיפוץ ובניית מרפסת בדירת מגוריהם. בכתב התביעה נטען, כי הנתבע איחר הן בהתחלת ביצוע העבודות, אותן היה עליו לבצע והן בסיומן, משך שבועות רבים, ולפיכך זכאים התובעים לפיצוי המוסכם כאמור.

2. אין חולק, כי הנתבע לא הגיש הגנתו בתוך פרק הזמן הקצוב בדין והנתבע אף אינו טוען, שנפל פגם כלשהו בהליך המצדיק את ביטול פסק הדין מחמת הצדק. ראו: ש' 23 עמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 22.12.10.

לטענת הנתבע הוא ביצע את כל שהיה עליו לבצע לשביעות רצון התובעים, אך חרף זאת הוגשה כנגדו התביעה. ראו: סעיף 11 לתצהיר התומך בבקשה לביטול פסה"ד.

משקיבל הנתבע את כתב התביעה פנה אל הנתבעים סיכם עמם, כי יתקן את הליקויים הטעונים תיקון, וזאת חרף שכל עבודתו בוצעה כדבעי. ראו: סעיף 13 לתצהיר התומך בבקשה לביטול פסה"ד. משתיקן הנתבע את הליקויים, הודיעו לו התובעים כי הדברים הינם לשביעות רצונם והוא יכול לראות את התביעה כמבוטלת. ראו: סעיף 14 לתצהיר התומך בבקשה לביטול פסה"ד.

בנסיבות אלה טוען הנתבע, כי סבר שאינו נדרש להגיש כתב הגנה.

3. טענת ההגנה של הנתבע כנגד התביעה גופה הינה, כי אכן איחר בתחילת העבודות והשלמתן אל מול המועדים הנקובים בחוזה שנכרת בין הצדדים, אך זאת בהסכמת התובעים. לפיכך, לטענת הנתבע הוא כלל לא הפר את החוזה והתובעים אינם זכאים לפיצוי המוסכם.

4. התובעים מכחישים את טענת הנתבע, כי הודיעו לו על חזרתם מהתביעה. לטענתם, לאחר הגשת התביעה הופיע לפתע הנתבע בביתם והודיע להם שישלים את הטעון השלמה ואכן השלים את עיקר העבודות אותן היה עליו להשלים. יחד עם זאת התובעים מעולם לא הודיעו לנתבע, כי הם חוזרים בהם מתביעתם לפיצוי המוסכם, בגין האיחור בהשלמת העבודות.

5. לא זו אלא אף זו, שלאחר שהומצא לנתבע פסק הדין התקשר הנתבע עם התובעים ובמסגרת משא ומתן שנוהל ביניהם הוביל הנתבע את התובעים לחשוב, כי הוא מסכים להצעתם שפסק הדין יראה כמבוצע כנגד תשלום סך 20,000 ₪ אותו ישלם הנתבע לתובעים.

6. מקום שנמצא, כי פסק הדין אינו פגום רשאי בית המשפט לבטלו מטעמים שבשיקול דעת. סוגיה מעין זו נבחנת על ידי בית המשפט בשני רבדים: האחד - מהי הסיבה אשר גרמה למבקש הביטול שלא להגיש את הגנתו ? האחר - מה סיכויי ההצלחה של הנתבע במשפט, אם יבוטל פסק הדין ? ראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995, בעמ' 738, והאסמכתאות הנזכרות שם.ו הסיבה, אשר בגללה לא הייתה הופעה מצד המבקש, הינה השאלה הפחות חשובה מבין השתיים. אמנם, אם יתברר, למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט, או לא הגיש הגנתו, תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח, שבית המשפט ייעתר לו, רק אם שוכנע, שאחרת ייגרם עיוות דין בולט.נ אולם אם מסתבר, כי אי ההופעה אירעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית המשפט נוטה לקבל את בקשת ביטול פסק הדין ולאפשר את ליבון הסוגיות השנויות במחלוקת לגופן.ב ככלל יעדיף בית המשפט את השגת מטרתו העיקרית, עשיית משפט צדק, על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות.וראו: ע"א 32/83 בר"ע 301/81 אפל נ' קפח, פ"ד לז(3) 431; רע"א 2979/97 תעשיות רכב נ' ראש (פורסם במאגרים); רע"א 4425/98 מזרחי ואח' נ' בן חמו (פורסם במאגרים); רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי ואח', פ"ד נה(5) 43; רע"א 9572/01 דדון נ' וייסברג, פ"ד נו(6) 918.נ

יש לזכור כי הזכות לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד נחשבת כיום כזכות בעלת מימד חוקתי, הנגזרת מזכות הגישה לבית המשפט. מכח זכות זו, עשוי בית המשפט לבטל פסק שניתן במעמד צד אחד, בין מנימוקים אובייקטיביים ובין מנימוקים סובייקטיביים, העשויים, בראייה כוללת, להצדיק את ביטול הפסק.ב לא זו אלא אף זו, שכאשר נערך איזון כולל בין החשיבות המהותית שבניהול ההליך המשפטי במעמד שני הצדדים מול הנזק הקל יחסית שייגרם למשיב באם יבוטל פסק הדין, יטה בית המשפט לבטל את פסק הדין.ו ראו: רע"א 1643/00 פנינת טל השקעות נ' פקיד שומה – ירושלים, פ"ד נה(4) 198, 202.נ

7. הרובד השני, הוא החשוב בין השניים. אמנם לא די לו למבקש את ביטול פסק הדין, כי יטען: "יש לי הגנה". יחד עם זאת, אין מבקש הביטול חייב להתכבד ולפרט את פרטי פרטיה של הגנתו, או לתמכה במסמכים בכתב.ב אין הנתבע חייב להראות, כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי לו אם יראה, כי ההגנה אפשרית.ו על מבקש הביטול להראות כי, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה. אך אין דורשים ממנו, כמובן, יותר מאשר ראיה לכאורה לכך.נראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995, בעמ' 738; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית 2009, בעמ' 373, והאסמכתאות הנזכרות שם.ב

8. כאמור הנתבע טען, כי לאחר קבלת התביעה פנה אל התובעים ותיקן ליקויים שונים ואזי הודיעו לו התובעים שהתביעה מבוטלת. בכך מנמק הנתבע את מחדלו להגיש את כתב ההגנה, קרי – לשיטתו הוטעה על ידי התובעים לחשוב שאינו נדרש להגיש כתב הגנה. נטל הוכחת טענה זו מוטל על הנתבע בהיותו בבחינת "המוציא מחברו". סבורני, כי הנתבע לא עמד בנטל המוטל עליו ולכל היותר ניתן בדוחק להסיק, כי הנתבע, סובייקטיבית, הבין שאינו נדרש להגיש הגנתו לאחר שהשלים את העבודות.

9. התובעים שללו את גרסת הנתבע באשר להודעתם על ביטול התביעה מכל וכל ועדות התובע מס' 1 בעניין זה הייתה אמינה עלי. לא זו אלא אף זו, שעדות הנתבע עצמו מעוררת קושי. מחד טוען הנתבע, כי השלים את העבודות לשביעות רצון התובעים, עוד קודם להגשת התביעה. מאידך טוען הנתבע, כי לאחר קבלת התביעה הסכים לתקן את הליקויים בעבודות ואכן עשה כן. הכיצד זה מחד טוען הנתבע לשביעות רצון התובעים, קודם להגשת התביעה ולהעדר ליקויים ומאידך טוען, כי לאחר הגשת התביעה תיקן את הליקויים ?

10. מכל המקובץ עולה, כי הנתבע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח שהתובעים אכן הודיעו לו על ביטול התביעה. יחד עם האמור מוכן אני ללכת כברת דרך לקראת הנתבע ולו מחמת הספק שאולי הנתבע סבר, כי לאחר שתיקן את הליקויים, כטענתו, אינו נדרש להגיש כתב הגנה. במצב עניינים מעין זה התנהגות הנתבע הינה אכן רשלנית, אך אין בה משום זלזול בבית המשפט.

11. באשר לטענת ההגנה לגופה, הרי, שהנתבע מאשר את טענת התובעים לפיה היה איחור משמעותי בהתחלת והשלמת ביצוע העבודות. יחד עם זאת הנתבע טוען, כי הדבר היה בהסכמתם, בעל פה, של התובעים. אין חולק, כי ההסכמה הנטענת לא הייתה בכתב. ראו: ש' 23-26 עמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 22.12.10.

בהתאם לסעיף 14 לחוזה שנכרת בין הצדדים (נספח 1 לכתב התביעה) כל שינוי של החוזה יהיה תקף, אך עם יעשה בכתב, בחתימת שני הצדדים. טענת הנתבע לפיה, לא הפר את החוזה ואינו חייב בפיצוי המוסכם חרף העובדה שאין מחלוקת שאכן לא השלים את העבודות בתוך פרק הזמן הקצוב בחוזה, הינה בבחינת טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב וספק רב האם יהיה הנתבע רשאי להעלותה.

מהאמור עולה איפוא, כי סיכויי הגנתו של הנתבע אינם מן המשופרים.

12. בנסיבות דנן דומני, כי אכן יש מקום להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין, שכן הנתבע התרשל בכך שלא הגיש הגנתו, אך לא הפגין זלזול בבית המשפט. כמו כן, ככל שתוכח טענת ההגנה של הנתבע, או מקצתה, עשוי להיות פסק הדין שיינתן לאחר בירור התובענה שונה מזה שניתן על פי צד אחד. יחד עם זאת, כאמור, סיכויי הגנת הנתבע להצליח, אינם גבוהים. על רקע התרשלות הנתבע וסיכויי הגנתו סבורני, כי יש להתנות את ביטול פסק הדין בהפקדת ערובה.