פסק דין
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, וכן התנגדות לביצועו.
כבר בראשית הדברים ראוי להדגיש ולהבהיר, כי על פי רישומי תיק ההוצל"פ נמסרה האזהרה למבקש כבר ביום 30/12/97 בעוד הבקשה נשוא הדיון הוגשה רק ביום 1/2/10.
המבקש מדגיש בבקשתו את טענות ההגנה ומסביר, כי מדובר בשטר שהחתימה על גביו זויפה וכי על כן אין מקום לחייבו על פיו.
לטענת המבקש, מדובר בשטר מתוך פנקס שקים שהניח בכספת בחנותו של אחיו, תוך שהוא סומך על אחיו שלא ייעשה כל שימוש בשקים.
בפועל, כך התברר לו, לטענתו, בדיעבד, עשה אחיו שימוש בשטרות, תוך זיוף חתימתו ומכאן תיק ההוצל"פ נשוא בקשה זו.
המבקש טוען, כי סבר שאחיו אשר לכאורה התחייב לקחת על עצמו אחריות לסילוק החובות לא עשה כן ועל כן נאלץ להגיש את התנגדותו.
המבקש טוען בנשימה אחת, כי לאחר שאחיו מעל באמונו פעם נוספת נאלץ להתמודד לבד עם החובות וכי בלב כבד פנה למשטרת ישראל והגיש תלונה.
עיון בתלונה שהוגשה מעיד, כי זו הוגשה כבר בשנת 2004.
כך גם מעידים מסמכים נוספים שצירף לבקשותיו מהם עולה, כי פעל בהליכים שונים בעקבות ההסתבכות הכלכלית ופיזור השקים כאמור, כבר בשנת 2004.
המבקש לא נתן כל הסבר כזה או אחר לאיחור בהגשת הבקשה עד לחודש פברואר 2010, וזאת אף אם נתעלם מחולשת הטענות ביחס לאיחור עד לשנת 2004.
רשם ביהמ"ש הדן בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר מוסמך לשקול שיקולים נוספים מעבר לרשימת הסל של "הטעם המיוחד" הנדרש להארכת מועד להגשת בקשות שהמועדים להגשתן נקבע בחוק.
הדבר נובע מצומת הדרכים בה מצוי רשם ביהמ"ש בשלב זה של הדיון, בה יקבע, האם יפתח ביהמ"ש את דלתותיו לראשונה בפני המבקש, אם לאו.
בהתאמה, שיקוליו של ביהמ"ש ביחס להארכת המועד להגשת ערעור, המהווה למעשה הזדמנות שנייה לבעל הדין להביא טענותיו בפני ביהמ"ש, אינם זהים לאלו של הרשם בשלב ראשוני זה של הדיון.
בין השיקולים שיקח אם כן רשם ביהמ"ש בחשבון, כך נקבע, עומדים שיקולים, כגון: שיעור החוב, משכו של האיחור, טעמיו, מהות טענת ההגנה וסיכוייה, הנזק שנגרם לצד שכנגד בגין הפגיעה באינטרס ההסתמכות, וכיוצב"א.
במקרה שלפניי, כאמור, מדובר באיחור של למעלה מ-12 שנה בהגשת הבקשה, שיעור החוב בגינו נפתח תיק ההוצל"פ (סכום השטר) עמד על כ-2,000 ₪ בלבד, המשיבה פעלה במשך השנים בניסיון לגבות את חובה ללא הצלחה, והוציאה הוצאות בקשר לכך.
בשים לב לכל אלו, מן הראוי לדחות את הבקשה על הסף ואולם מצאתי לנכון להוסיף מספר מילים לעניין מהות הטענות שהעלה המבקש בהתנגדותו לביצוע השטר.
המבקש כאמור העיד על עצמו, כי הוא אינו יודע קרוא וכתוב, כי הניח פנקס שקים שלם בידיו של אחיו ומן הדברים עשוי להשתמע, כי המבקש אשר לטענתו זקוק לעזרה בכתיבה, נעזר באחיו, גם לצורך ניהול ענייניו.
בהתאמה עולה הרושם, כי גם אם אין מדובר בחתימתו של המבקש, כטענתו, על גבי השטר, הרי שהשאלה האם ניתנה לאחיו הרשאה לעשות כן והאם חרג מגבולות ההרשאה, היא שאלה עובדתית סבוכה המחייבת שמיעת ראיות ואשר ספק, האם יוכל המבקש להוכיח טענותיו, בתום הליך שמיעתם.
נראה, אם כן, כי, טענת ההגנה אינה מוצקה וחד משמעית כפי שמבקש המבקש להציגה, ואינה מצדיקה כשלעצמה פתיחת הדלת על אף המחדל המשמעותי בהגשת ההתנגדות באיחור.
