אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מטר נ' עיריית טמרה ואח'

מטר נ' עיריית טמרה ואח'

תאריך פרסום : 17/07/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום עכו
3217-07
08/07/2013
בפני השופט:
ג'ני טנוס

- נגד -
התובע:
עומר מטר
הנתבע:
1. עיריית טמרה
2. ח. מ. נ. עבודות בנין ופתוח והובלות בע"מ

פסק-דין

פסק דין

עסקינן בתביעה כספית לתשלום סך של 78,540 ש"ח בגין ביצוע עבודות בניה בטמרה.

נתוני רקע:

אין מחלוקת בין הצדדים, כי ביום 20.9.1997 נחתם הסכם בין התובע, מר עומר מטר, לבין הנתבעת 2, חברת ח.מ.נ. עבודות בנין ופתוח והובלות בע"מ (להלן – "הנתבעת"), לביצוע עבודות בניה בפרויקט להקמת מעון יום לחינוך מיוחד עבור הנתבעת 1, עיריית טמרה (להלן – "העירייה"), וזאת לאחר שהנתבעת זכתה במכרז של העירייה מס' 8/96 לבניית הפרויקט (להלן – "הפרויקט").

במקביל לחתימת ההסכם חתמה הנתבעת על המחאת זכות אשר לפיה המחתה כל סכום המגיע לה מהעירייה בגין הפרויקט לטובת התובע, והלה המציא את המחאת הזכות לעירייה (להלן – "המחאת הזכות"). אשר למערכת היחסים הכספיים שבין התובע לבין הנתבעת, הרי שהדבר הוסדר בהסכם אשר נחתם ביניהם ולפיו התחייב התובע לשלם לנתבעת סך של 300,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

על אף שהפרויקט אכן בוצע עד תום, הצדדים מצאו את עצמם מנהלים בגינו שלושה הליכים משפטיים שונים, כמפורט להלן: האחד - במסגרת ת.א. 4090/00 (שלום עכו) שהינה תביעה של הנתבעת כנגד העירייה לתשלום סכומים שונים המגיעים לה בגין ביצוע הפרויקט; השני - במסגרת ת.א. 2632/01 (שלום עכו) במסגרת תביעה אשר הוגשה על ידי הנתבעת כנגד העירייה וכנגד התובע לתשלום סכומים ופיצויים בקשר לפרויקט; השלישי – היא התביעה שלפניי.

עיקר טענות הצדדים וגדר המחלוקת:

בגדר התביעה דנן טוען התובע, כי נותרה יתרת חוב בגין הפרויקט שלא שולמה לו על ידי העירייה בסך של 51,000 ש"ח (נומינלי), ואשר הועברה לחשבון הנתבעת - בניגוד גמור להמחאת הזכות שיש בידיה (להלן– "הסכום שבמחלוקת"). לפיכך טוען התובע, כי על העירייה לשלם לו סכום זה לנוכח ביצוע העבודות ומכוח המחאת הזכות שבנדון. אשר לנתבעת טוען התובע, כי עליה לשלם סכום זה מכוח העילה של עשיית עושר ולא במשפט, משום שברור היה על פי המחאת הזכות וההסכם אשר נחתם בין הצדדים, כי כל הכספים המגיעים מאת העירייה בגין הפרויקט שבנדון הם כספים המגיעים לו ולא לנתבעת.

במענה לטענות אלה העלו הנתבעות שתי טענות מקדמיות: התיישנות ומעשה בית דין. לטענתן, התביעה התיישנה משום שהעבודות הסתיימו בשנת 1999 והחשבון הסופי בגינן אושר ביום 15.3.1999, ובהתאם לאמור הזכאות לתשלום כל יתרה שנותרה בגין הפרויקט קמה לתובע בתום שנה ממועד אישור החשבון הסופי, קרי ביום 15.3.2000. בשים לב למועדים אלה ולעובדה כי התביעה דנן הוגשה בחודש 6/2007, ברור כי התביעה התיישנה משום שחלפו יותר מ-7 שנים מאז נולדה עילת התביעה.

בנוסף לכך טוענות הנתבעות, כי פסק הדין בהליך אשר התנהל בין אותם צדדים ממש במסגרת ת.א. 2632/01 בפני כב' השופט זיאד סאלח, יוצר השתק בשל מעשה בית דין משום שפסק הדין מתייחס ל"ביצוע העבודות וההתחשבנות בין הצדדים".

לגופו של עניין, הנתבעות אינן מכחישות את הטענה כי הסכום שבמחלוקת הוא בגין יתרת חוב המתחייבת מהעירייה לאור סיום ביצוע הפרויקט, אך לטענתן סכום זה שולם לידי הנתבעת, ולא לידי התובע, לנוכח ביטול המחאת הזכות.

עוד טוענת העירייה, כי חלק מהסכום שבמחלוקת שולם לצדדי ג' ישירות, נושים או ספקי חומרים של התובע, בסכום מצטבר של 29,892 ש"ח כמפורט בתצהירו של מנהל החשבונות מטעם העיריה, ולכן יש לקזז סכום זה מהסכום שבמחלוקת. מכל מקום, העירייה עותרת בהודעה שלה לצד ג' לחייב את הנתבעת בשיפוי מלא בגין כל סכום בו תחויב על ידי בית המשפט כלפי התובע, אם התביעה נגדה תתקבל.

דיון והכרעה:

בדיון אשר התקיים לפניי העידו התובע, מר איברהים ערמוש, מנהל החשבונות של העירייה, ומר חוסיין חיג'אזי, מנהל הנתבעת.

לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי את טענותיהם, אני מוצאת כי התביעה אכן התיישנה כלפי העירייה, אך לא כלפי הנתבעת, זאת משום שעילת התביעה כנגד העירייה נוצרה, לכל המאוחר, בתום שנת הבדק, היינו ביום 15.3.2000, ואילו התביעה הוגשה ביום 25.6.2007 – לאחר חלוף 7 שנים מאותו מועד.

ערה אני אומנם למכתבו של עו"ד מג'דוב מיום 14/10/01, ב"כ העירייה באותם זמנים, המופנה לב"כ התובע בקשר לסכום שבמחלוקת, אך עיון מדוקדק באותו מכתב מעלה שאין בו הודאה בזכותו של התובע לקבל את הסכום שבמחלוקת, ולכן אין לראות במכתב האמור משום הודאה בזכות המחדשת את מרוץ ההתיישנות.

אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה נגד העירייה מחמת התיישנות.

שונה הוא המצב בכל הנוגע לנתבעת. עילת התביעה כנגד הנתבעת נסמכת על עשיית עושר ולא במשפט, ומתוקף כך היא נוצרה והתגבשה עם העברת הסכום שבמחלוקת (כולו או חלקו) מהעירייה לנתבעת.

הגם שהצדדים לא הציגו בפניי אסמכתאות המעידות על מועד העברת הסכום שבמחלוקת לחשבון הנתבעת, ברם, מנהל החשבונות של העירייה מסר במהלך עדותו בפניי, כי הסכום שבמחלוקת יחד עם סכומים נוספים שנפסקו לטובת הנתבעת בתיק א' 4090/00 שולמו לנתבעת במועדים שונים בין השנים 2005-2006.

לפיכך אני דוחה את טענת ההתיישנות ביחס לנתבעת, משום שלא חלפו 7 שנים ממועד התשלום ועד להגשת התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ