פסק דין
לפניי תביעה בסדר דין מהיר לתשלום חוב בסך של 29,227 ₪ בגין שירות שניתן לנתבעת ע"י התובעת.
טענות הצדדים
1.לטענת התובעת, חברה בע"מ העוסקת במכירת מכשירים ומתן שירות בתחום הקירור והמיזוג, הנתבעת חברה בע"מ המפעילה סופרמרקט, הזמינה ממנה עבודות ושירותים שונים שסופקו לה ולא שילמה עבורם את התמורה הנדרשת.
מהאמור בכתב התביעה עולה כי בחודש דצמבר 2011 רכשה הנתבעת מהתובעת מערכת קירור "אקוסטאר", [להלן גם: "מערכת הקירור"] שתפקידה לשפר את תפקוד הציוד ולחסוך באנרגיה וזאת לאחר שתקלות רבות פגעו בציוד הקירור שלה. נטען כי נציג התובעת הבהיר לנתבעת כי לא די ברכישת מערכת הקירור לפתרון התקלות האמורות אשר לטעמה נובעות מהיותו של ציוד הקירור שלה ישן. עם זאת, ולא לפני שציינה התובעת כי התקנת המערכת תהווה פיתרון זמני בלבד, הסכימה למכור ולהתקין את מערכת הקירור אצל הנתבעת.
נטען כי הנתבעת לא רכשה ציוד קירור חדש כפי שהייתה אמורה לעשות ובשל כך המשיכו התקלות לפגוע בציוד שלה. בשל כך הזמינה הנתבעת שירות ועבודה מהתובעת. נטען כי הנתבעת טרם שילמה את מלוא התמורה עבור עבודות אלה ומכאן התביעה. לטענת התובעת, מר גדי עמר (להלן גם "עמר") נציג הנתבעת אף הודה בקיום החוב אך טען כי שותפו מתנגד לחיוב.
לכתב התביעה צורפו דו"חות שירות וחשבוניות שנטען כי לא שולמו.
2.הנתבעת עתרה לדחיית התביעה והכחישה כי היא חייבת דבר מה לתובעת.
נטען כי ביום 14.12.2011 רכשה הנתבעת מקפיא עבורו שילמה לתובעת סכום של 32,000 ₪ וכעבור זמן מה קיבלה את הצעה התובעת והחליטה להתקין את מערכת הקירור אקוסטאר בסופרמרקט שהפעילה ברחוב ששת הימים באילת (להלן: "הסופר"). תמורת רכישה והתקנת המערכת שילמה הנתבעת סכום נוסף של 55,000 ₪.
לטענת הנתבעת, כך בכתב ההגנה, כל שירות שנתנה לה התובעת לאחר התקנת המערכת היה פרי התקלות הרבות שנגרמו לציוד שלה מהתקנת המערכת. עוד נטען בכתב ההגנה כי בשל התקלות נגרמו לה הפסדים והוצאות כספיות. לא נטענה טענת קיזוז ולא הוגש כתב תביעה שכנגד בעניין זה. לשיטת הנתבעת, השירות שניתן לה היה במסגרת אחריותה התובעת למערכת הקירור שהתקינה. מעבר לכך, טענה הנתבעת כי לבקשת התובעת וכאות רצון טוב מצדה לסיים את חילוקי הדעות ביניהן בפשרה, שילמה ביום 25.7.2012 סכום נוסף של 9,224 ₪ "מעבר למה שהגיע לתובעת" כלשונה.
לכתב ההגנה צורפו העתקי המחאות לתובעת.
דיון והכרעה:
3.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בחומר הראיות ובסיכומי הצדדים ולאחר ששמעתי את העדויות, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל באפן חלקי מהטעמים שיפורטו להלן.
משהמדובר בתובענה שהוגשה בסדר דין מהיר ובהתאם להוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.
4.אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת רכשה מקפיא ומערכת קירור מהתובעת, כי המוצרים סופקו והותקנו וכי שילמה עבורם סכום של 32,000 ₪ וסכום של 55,000 ₪. כן מסכימים הצדדים כי התובעת נתנה שירות לנתבעת מספר רב של פעמים לאחר שהותקנה מערכת הקירור. עוד אין מחלוקת כי הנתבעת שילמה סכום של 9,224 ₪ לתובעת ביום 25.7.2012.
חרף ההסכמות לעיל, חלוקים הצדדים בשאלת טיב השירות שניתן לנתבעת: האם סיפקה התובעת עבודות ושירות לציוד הנתבעת שאינם קשורים למערכת הקירור כטענת התובעת, או שמא נתנה שירות במסגרת האחריות למערכת הקירור שמכרה כטענת הנתבעת ?
5.מטעם התובעת העיד נציגה, מר יגאל כהן, שמסר כי מכר לנתבעת מערכת אקוסטאר לאחר שציין בפני נציגיה כי כל ציוד הקירור שלה ישן ומיושן והמערכת תהווה עבורה פיתרון זמני בלבד. לדבריו, רוב התקלות שטופלו ועבורם דרש תשלום לא היו קשורות למערכת האקוסטאר מלבד מקרים בודדים עבורם הוזמן נציג היבואן שטיפל בתקלה [פרו' עמ' 5, ש' 28]. נציג התובעת אישר שקיבל תשלום עבור התקנת מערכת הקירור אשר בפועל כלל "התקנה, הרכבה, התחברות והשלמת הצנרת הנדרשת, הפעלתה ואחריות ל-12 חודשים" [פרו' עמ' 7, ש' 10], אך העיד שהנתבעת הזמינה עבודות נוספות שלא היו קשורות לאקוסטאר כגון חיבור ופירוק מקררים ישנים.
נציג התובעת הסביר כי העבודות הקשורות למערכת הקירור מתבצעות על גג הבניין כך שלא ייתכן כי השירות שניתן בתוך הסופר היה כלול באחריות שלו.
מר גדי עמר, נציג הנתבעת, אישר כי המקררים שהיו בחנות היו ישנים ומשום כך הוחלט לרכוש את מערכת האקוסטאר מהתובעת. העד אישר כי כל הקריאות המופיעות על תעודות השירות בוצעו אך לא שולמה תמורה עבורם [פרו' עמ' 11, ש' 5]. יוער כי עד זה אשר היה שותפו של מיכאל בן דוד בנתבעת במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה, מכר את חלקו בעסק בעקבות סכסוך שהתגלע עם שותפו ומכך הזהירות הנדרשת בבחינת עדותו. אף לאחר שהזהרתי את עצמי לנוכח האמור לעיל, מצאתי כי עדותו של עמר מהימנה וכזאת שמחזקת את גרסת התובעת לפיה הציוד שהיה אצל הנתבעת היה ישן ודרש טיפול מיוחד ללא קשר למערכת הקירור שהותקנה.
לעומת זאת, הנתבעת בחרה להעיד את מר אדוארד סלמה, בעל עסק אחר בעיר אילת שהעיד כי גם הוא רכש מערכת קירור מסוג אקוסטאר מהתובעת ולמרות שביעות רצונו מתפקוד המערכת, נדרש לשלם סכומים נוספים שלא הובאו לידיעתו טרם הרכישה. העד מסר כי "המכשיר הוא מכשיר טוב" אך "היו כל מיני תוספות שעד היום אני מנסה להבין אותן" [פרו' עמ' 16, ש' 1] . מלבד עמדתו באשר לשביעות רצונו ממערכת הקירור, לא מצאתי כי יש בעדותו כדי לשפוך אור על לב המחלוקת שלפניי: חיוב הנתבעת בגין השירות שניתן לאחר רכישת המערכת.