מחלקת חקירות מכס ומע"מ חיפה נ' קרפנר

החלטה

לפני בקשה להארכת תוקפן של ערבויות וצוי עיכוב יציאה מהארץ, מכח סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996.

המדינה מנהלת מזה חודשים רבים חקירה כנגד המשיבים ואחרים בכל הנוגע לחשד לביצוע עבירות מכח פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף וחוק העונשין – והכל סביב עסקיה של חברה בשם "מקור הפורמייקה".

במהלך הימים בהם עברה החקירה מהשלב החסוי לשלב הגלוי בוצעו מעצרים וזימונים לחקירות באזהרה – ובין היתר, במחצית השניה של חודש מרץ 2011, שוחררו שלושת המבקשים (כל אחד בנפרד) בתנאים מגבילים אלו ואחרים, לרבות הפקדת ערבויות והוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ. התנאים היו מוסכמים, למשך 180 ימים, ועוגנו בצו של בהמ"ש.

בחלוף 180, וכיון שהחקירה טרם הסתיימה – עותרת המבקשת להארכת תוקפם של התנאים והצווים למשך 180 יום נוספים.

במהלך הדיון הוצג לעיוני עיקר חומר החקירה – לגבי הפרשה בכלל ולגבי כל אחד מהמשיבים באופן פרטני. שני הצדדים העלו את טיעוניהם באריכות, לרבות לגבי התשתית הראייתית (או העדרה), לגבי הצורך בערבויות ובצווים (אז ועכשיו), לגבי סוגית הגבלת חופש התנועה, לגבי ההבנות שהושגו במהלך הזמן לגבי נסיעות של המשיבים לחו"ל ועוד.

בתום הדיון העלו המשיבים הצעה להסדר. בקשתי את עמדת המבקשת לגבי ההסדר. תשובתה הוגשה לבהמ"ש, ולאחר מכן הוגשה אף תגובה מצד המשיבים.

עיינתי במסמכים ואני מוצאת שיש לאמץ את הצעת המשיבים לגבי ההסדר. ההסדר סביר ומשקף נכונה את האיזון שבין האינטרסים של שני הצדדים, למשך תקופת הזמן הבאה.

הצדדים אמנם לא הגיעו להסכמה לגבי כל תג ותג של ההסדר וטוענים שבהעדר הסכמה שכזו יש צורך ליתן החלטה בבקשה, בבחינת "הכל או לא כלום", אך אני מוצאת שלא כך הם פני הדברים. בהמ"ש מוסמך לקבל את הבקשה בחלקה, בתנאים ככל שימצא לנכון – וכפי שהסברתי בדיון – הצעתם של המשיבים לגבי ההסדר ראויה בנסיבות דנן.

לאור זאת, לא אדרש בהחלטה קצרה זו למכלול טענות הצדדים לגבי התשתית הראייתית בכל הנוגע לחשדות, לגבי השאלה אם קיימת תשתית לכך שמי מהמשיבים עלול לשבש את הליכי החקירה או להמלט מהארץ, לגבי הצורך של בהמ"ש לקצוב את תקופת ניהול החקירה ולגבי פסיקת הערכאות השונות באשר לבקשות דומות. לעת הזו אין צורך בדיון מפורט בכל הטענות דלעיל.

אשר על כן אני מורה כדלקמן:

א.כל אחד מהמשיבים מתחייב להתייצב לחקירה ולהמשך ההליכים, לרבות בבהמ"ש, בכל אימת שידרש.

ב.כל אחד מהמשיבים מתחייב לדאוג לכך שכתובתו העדכנית ומספרי הטלפון שלו יהיו בכל עת בידי היחידה החוקרת, לרבות פרטיו של עורך הדין שמייצג אותו.

ג.לגבי צוי עיכוב היציאה מהארץ : הצווים מבוטלים, בכפוף לכך שכל אחד מהמשיבים מתחייב שלא לצאת את גבולות הארץ אלא בתנאים המפורטים להלן:

הדרכונים של המשיבים יועברו לידי באי כוחם וישארו שם במשמורת בנאמנות.

כל אימת שמי מהמשיבים יבקש לצאת מהארץ הוא ישלח הודעה מתאימה לפרקליטים המטפלים בתיק (ולצורך כך על המדינה להודיע לכל אחד מעורכי הדין אילו פרקליטים "מוסמכים" לטפל בבקשות שכאלו ומהם מספרי הטלפון והפקס' שלהם).

ההודעה תכלול את מועד הטיסה הלוך ושוב ואת היעד.

ההודעה תשלח לפחות 10 ימי עבודה לפני הנסיעה המתוכננת.

על המבקשת להודיע את עמדתה תוך 3 ימי עבודה, בפקס' ובטלפון – לעוה"ד המייצג את המשיב המבקש לצאת את הארץ.

במידה והמבקשת מסכימה ליציאה מהארץ – עוה"ד יעביר לידי המבקש את הדרכון. הדרכון יושב לעוה"ד בתוך 48 שעות לאחר החזרה לארץ.