תא"מ
בית משפט השלום אשקלון
|
25072-07-11
13/08/2013
|
בפני השופט:
עידו כפכפי
|
- נגד - |
התובע:
יוסף בוקרא
|
הנתבע:
עיריית אשקלון
|
פסק-דין |
פסק דין
1.המבקש עותר לביטול פסק הדין שניתן כנגדו ביום 4.7.13 מחמת אי התייצבות לדיון ההוכחות. עסקינן בתביעה בגין חוב המבקש עבור צריכת מים בנכס ברחוב ברגסון 5/1 אשקלון.
לאחר הגשת התביעה הגיעו הצדדים להסכם פשרה חלקי ביחס לצריכת המים השוטפת לשנים 2008 - 2010 והמבקש הודה בחוב בסך 2,558 ₪.
בתצהיר העדות האחרון מטעם המשיבה פורטה יתרת חובו של המבקש לשנים 2009 - 2010, בסכום קרן של 936 ₪ עבור צריכת מים עודפת וחיובים בהתאם להוראות החוק עבור תשלומים שהיו ידועים כ "היטל בצורת".
2.מחמת שכחה ובלבול לא התייצב המבקש בשעה שנקבע הדיון, אליו זימן ארבעה עובדים בכירים במשיבה ותאגיד המים העירוני, והתייצב כשעה לאחר שתם הדיון. לטענתו מחמת מחדלי המשיבה בניהול ההליך בגינן לא נדחתה התביעה, יש להחיל דין דומה עליו.
אשר לסיכויי ההליך צירף המשיב מסמכים רבים מהם מבקש ללחום את מלחמת הדיירים בבניין ביחס לגביה לא חוקית.
המשיבה מתנגדת לבקשה הן מאחר והמבקש הזמין עדים מטעמה ולא טרח להתייצב והן נוכח הבלבול בטענותיו ואי פירוט סיכויי הגנתו.
3.לאחר עיון בטענות הצדדים ובמכלול המסמכים המצויים בתיק, עולה כי דין הבקשה להידחות. אמנם המבקש נתן הסבר למחדלו להתייצב. לאור גילו והטעמים שפירט בתצהירו ניתן לקבל טענתו לבלבול בשעת הדיון, כהסבר דחוק לאי התייצבותו. יחד עם זאת שעה שהזמין המבקש עדים לדיון, כדי לכפר על מחדל אי ההתייצבות, היה עליו להצביע על סיכויי הגנה ברורים.
למרות שגדר המחלוקת שנותרה לבירור מצומצמת ביותר נוכח תצהיר המשיבה, בחר המבקש להעלות טענות בשלל עניינים, שאינם נוגעים כלל לשאלות הדורשות הכרעה. לאחר שהוגש תצהיר המשיבה, ניתנה למבקש הזדמנות להשלים תצהיר העדות מטעמו. המבקש ויתר על הזכות שניתנה לו וביקש לזמן עדים מטעם המשיבה בטענה כי לא הבין את האופן בו חושב חובו. עוד טען כי הפנו אותו להוראות החוק ולא נתנו לו הסבר.
המשיבה נהנית מחזקת התקינות של הרשות המינהלית וישנה חזקה לכאורה בדבר נכונות חשבונות המים. בפועל גדר המחלוקת נוגעת כאמור רק לצריכה העודפת הפרטית של המבקש. המבקש בתגובתו, שעיקרה אינו מגובה בתצהיר, בחר להעלות שלל טענות כנגד חיובים בגבייה המשותפת, חובות של דיירים אחרים ואף העלה טענות הנוגעות לסכומים הכלולים בהסכם הפשרה החלקי.
בכל הנוגע לחוב שנותר ועליו נסבה יתרת התביעה, הפנה לתדפיס מאתר אינטרנט המפנה להוראות החוק וטען באופן עמום כי החוב לא נכון, או עומד בניגוד לחוק. אין די בטענה זו ולא ניתן להבין את פשר חישוביו השונים של המבקש אשר רובם מתייחסים לחוב של דיירים אחרים ביחס לצריכה המשותפת. לפיכך לא הראה המבקש ולו הגנה לכאורה כנגד יתרת חיוביו בארנונה ולא מצאתי טעם בביטול פסק הדין.
יתרה מכך, נוכח סכום התביעה, ביטול פסק הדין יגרור חיוב בהוצאות אשר ממילא קרוב בשיעורו לשיעור החוב וההוצאות שהוטלו על המבקש. על מי שבוחר לנהל מאבקים עקרוניים בגין סכומים נמוכים להקפיד הקפדה יתרה על ההליך הדיוני. לא מצאתי כי השארת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין ואין זה ההליך בו רשאי המבקש לנהל את מלחמתם של דיירים אחרים בגין יתרות חוב אשר אינן עוד חלק מכתב התביעה.
אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתן היום, ז' אלול תשע"ג, 13 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.