מחיקת משכון שנרשם שלא כדין

1.           ההליך

              התובע הגיש שתי התביעות שבכותרת, אשר הדיון בהן אוחד: האחת, בת.א. 3092/00, בה עתר לסעד הצהרתי לפיו משכון שנרשם לטובתו ברשם המשכונות, ביום 8.1.97, על זכויות נתבעת 1 בדירה הנמצאת בחלקות 2,3,13,17, בגוש 7948, ברחוב לסקוב 3, נתניה, הינו משכון על זכויות נתבעת 1 בדירה הידועה כחלקה 8, בגוש 7949 ברחוב לסקוב 7, נתניה; להורות לרשם המשכונות לתקן הרישום בספריו בהתאם ולהורות כי הליכי הוצאה לפועל שנפתחו בתיק 2-99-17940-01 למימוש המשכון הנ"ל, יימשכו. השניה, בת.א. 1186/01, למתן סעד הצהרתי לפיו ההסכם למכירת דירת נתבעת 1 לנתבע 3 מזויף ו/או פיקטיבי ועל כן, חסר כל תוקף, וכך גם המשכון שנרשם מכוחו לטובת נתבע 4; למתן צו לרשם המשכונות למחוק המשכון שנרשם לטובת נתבע 4; למתן צו לראש ההוצאה לפועל, לסגירת תיק הוצל"פ מס' 7-00-47740-01 שנפתח למימוש המשכון לטובת נתבע 4.

              הדיון בתיקים שבכותרת החל בפני מותבים אחרים וביום 22.6.03 החל הדיון בפני.

2.            העובדות

       א.    ביום 22.9.93 נחתם הסכם בין בעלי מגרש, קבלן ורוכשי דירות, במסגרתו רכשה נתבעת 1 (להלן: " ינאי") דירה במגרש: "...הידוע והמסומן במספר זמני 22 גוש 7948...הרשום במנהל מקרקעי ישראל כחלק מחלקות זמניות 2,3,7,13 בגוש 7948", אותה עמד הקבלן לבנות (להלן: " הסכם הרכישה" ו" הדירה", בהתאמה) (נספח א' לתצהיר העדות הראשית מטעם התובע (להלן: " תצהיר טיבי")).

       ב.    לצורך מימון רכישת הדירה, נטלה ינאי מהתובע הלוואה בסך של 585,000 ש"ח, על פי הסכם הלוואה מיום 31.12.96 (נספח ב' לת/4), (להלן: " ההלוואה").

       ג.     ביום 8.1.97 נרשם אצל רשם המשכונות משכון על זכויות ינאי בדירה, לטובת התובע, להבטחת החזרת ההלוואה. פרטי הדירה שנרשמו בהודעת המשכון, כמו גם באישור על רישום משכון ובדו"ח הרישום של רשם המשכונות (נספח ד' לתצהיר עדותה הראשית של ינאי, להלן: " תצהיר ינאי"; ונספח יד לתצהיר טיבי), הינם: דירה ברחוב לסקוב 3, רמת פולג נתניה, חלקות 2, 3, 13, 17 (צ"ל 7 ולא 17) בגוש 7948. עוד צוין במסמכים הנ"ל, כי הנכס עליו רשום המשכון, נרכש ממנהל מקרקעי ישראל, לפי הסכם מיום 22.9.93 (סעיף 5(1) להודעת המשכון).

       ד.    ביום 18.6.98 מכרה ינאי לנתבע 2 (להלן: " גולן") את זכויותיה בדירה. הדירה תוארה בהסכם ביניהם (להלן: " הסכם ינאי-גולן"), כדירה "המצויה ברחוב לסקוב 7 רמת פולג נתניה והידועה כחלקה 8 בגוש 7949 (בנין 22)" (נספח ה' לתצהיר ינאי). בסעיף 2.1 להסכם המכירה צוין, כי הדירה משועבדת לתובע.

       ה.    לאחר שינאי לא עמדה בפרעון תשלומי ההלוואה, נקט התובע בהליכי הוצאה לפועל נגדה (שמספרו 2-99-17940-01).

       ו.     ביום 28.4.00 הגיש גולן, ללשכת ההוצאה לפועל, בקשה לעכב הליכי מימוש המשכון, בטענה שזה רשום על דירה אחרת מזו שרכש.

       ז.     בעקבות המחלוקת שנתגלעה עם גולן בדבר קיומו של משכון על הדירה, הגיש התובע התובענה בת.א. 3092/00, כאמור.

       ח.    לאחר הגשת התובענה האמורה, נודע לתובע כי אף נתבע 3 (להלן: " חיים"), אביו של גולן, רכש, לכאורה, מינאי את הדירה ברחוב לסקוב 7, הידועה כחלקה 8 בגוש 7949 (בהסכם מיום 18.6.98, נספח ד' לתצהיר העדות הראשית מטעם נתבע 4, להלן: " הסכם ינאי-חיים" ו" תצהיר וולך", בהתאמה). לצורך מימון הרכישה נטלו חיים ורעיתו  (אשר אינה צד להליך) הלוואה מנתבע 4 (נספחים א-ב לתצהיר וולך), אשר רשם, ביום 17.12.98, משכון לטובתו, על זכויותיו כביכול של חיים בדירה.

       ט.    כספי ההלוואה שנטל חיים מנתבע 4, שולמו בשיק של נתבע 4 לפקודת ינאי, אשר את סכומו פדה חיים (לגרסתו, על-ידי זיוף חתימת ינאי הן בחתימת ההסב והן ביפוי כח מטעמה כביכול) (עמ' 4-5 לפרטיכל).

       י.     חיים ורעיתו לא פרעו את ההלוואה האמורה, ובעקבות זאת, נקט נתבע 4 בהליכי הוצאה לפועל נגדם, למימוש המשכון שנרשם לזכותו לגבי הדירה (תיק מס' 7-00-47740-01).

       יא.   בעקבות הליכי ההוצאה לפועל שנקט נתבע 4, הוגשה על-ידי התובע התביעה בת.א. 1186/01.

       יב.   מטעם חיים לא הוגשו תצהירי עדות ראשית, הוא לא התייצב לישיבות החל מיום 22.6.05 ולא הגיש סיכומים.

3.           תמצית טיעוני הצדדים :

       א.    לטענת התובע, רישום המשכון לגבי הדירה, כפי שנרשם, לפי חלקות 2,3,13,17, בגוש 7948, יסודו בטעות, אשר נבעה, ככל הנראה, מן הרישום המוטעה בהסכם הרכישה, ולמעשה, המשכון אמור להרשם לפי חלקה 8, בגוש 7949. ממילא, לטענתו, לינאי היתה רק דירה אחת. לפיכך, לטעמו, המשכון אשר נרשם לטובתו תקף. מכל מקום, טוען ב"כ התובע, גם אם הרישום אינו תופס ומדובר רק בהסכם משכון שלא נרשם, הרי נוכח הוראת סעיף 4(3) לחוק המשכון, תשכ"ז-1967 (להלן: " חוק המשכון"), זכות התובע גוברת על זכותו של גולן, שכן גולן ידע, בעת רכישת הדירה מינאי, על קיום משכון לטובת התובע. לעניין זכותו של נתבע 4, טוען ב"כ התובע, כי ההסכם מכוחו נרשם המשכון לטובת נתבע 4 הינו הסכם מזויף, ומכאן שהמשכון שנרשם על זכותו המיומרת של חיים בדירה, אינו בר תוקף. עוד טוען ב"כ התובע, כי נתבע 4 התרשל באשר לא בדק ברשם המשכונות דבר קיום משכון קודם על הדירה.

       ב.    לטענת ינאי, יש לדחות התביעה כנגדה שכן, גולן התחייב, במסגרת הסכם המכירה, לפרוע ההלוואה שנטלה מהתובע.