א
בית משפט השלום חיפה
|
8556-03
18/05/2008
|
בפני השופט:
שולמית ברסלב
|
| - נגד - |
התובע:
בנק לאומי לישראל בע"מ עו"ד בר דוד
|
הנתבע:
1. גורדון יוסף 2. גורדון שפרה
עו"ד שוורץ יהודה
|
| פסק-דין חלקי |
(נתבעת מס' 2)
1. עסקינן בתביעה לתשלום יתרת חוב בחשבון עו"ש שפתחו הנתבעים אצל התובע.
2. ואלה (בתמצית) העובדות הנחוצות לענייננו ושאינן שנויות במחלוקת:
2.1 ביום 18.5.03 הגיש התובע כנגד הנתבעת מס' 2 (להלן "הנתבעת") ובן זוגה דאז תביעה כספית בסדר דין מקוצר לתשלום יתרת חוב שנצברה בחשבון חח"ד אשר נפתח על ידם אצל התובע, שעמדה נכון ליום 2.4.03 על סך 1,173,545.27 ש"ח (לעיל ולהלן "חשבון העו"ש" ו-"החוב" - בהתאמה).
2.2 ביום 8.7.03 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבע מס' 1, בן זוגה דאז של הנתבעת.
2.3 הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן מפני התביעה אשר נתמכה בחוו"ד מומחה ובהתאם להחלטת כב' הרשם בן ציון ברגר (כתוארו אז) מיום 3.8.05 בקשתה נעתרה - תוך העמדת הוצאות ההליך על סך של 2,500 ש"ח ומע"מ אשר תשולמנה בהתאם לתוצאה בתיק העיקרי.
2.4 התובע מימש שלושה נכסי מקרקעין אשר שועבדו לטובתו, הן לשם הבטחת יתרת החוב בחשבון העו"ש והן לשם הבטחת יתרת החוב בחשבון חברת י.ג.א.ק. השקעות בע"מ (להלן "החברה") אשר הנתבע מס' 1 ערב לחובותיה, ובכלל זה דירה ברחוב אחד העם 20, חדרה.
2.5 בחודש דצמבר 2006 מונה לחברה מפרק.
2.6 נכון ליום 4.9.07 החוב בחשבון העו"ש נשוא התובענה עמד על סך של 386,438 ש"ח והחוב בחשבון החברה עמד על סך של 1,888,828 ש"ח (להלן "חשבון החברה").
2.7 הנתבעת הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה תובענה (ת.א. 440/04) בה עתרה להצהיר על בעלותה בדירה נוספת המשמשת כדירת מגוריה (להלן "דירת המגורים"). בהתאם להחלטה מיום 11.4.05, הופסקה תובענה זו לבקשת הנתבעת והתובע רשאי להמשיך בהליכי הוצל"פ למימוש דירת המגורים.
2.8 ביום 30.8.05 הורתה כב' הש. למלשטרייך-לטר על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים.
תצהירים לא הוגשו, אף לא לאחר פיצול הדיון וארכות נוספות שניתנו לצדדים.
תחת זאת הגישו הצדדים בקשות והודעות על משא ומתן לפשרה (ראה ישיבות בתאריכים 17.5.06, 11.2.07, 17.4.07; והודעות מן התאריכים 1/3/06, 10/12/06, 10.9.07, 17.9.07, 31.10.07, 29/1/08, 20/1/08).
2.9 בין לבין הגישו הצדדים בקשות רבות ובכלל זה - בקשה להטלת עיקולים ועיקולים נוספים, בקשה לגילוי מסמכים, בקשה לעיון חוזר, בקשה לפיצול סעדים ובקשות ארכה.
2.10 ביום 17/9/07 עתר התובע להתליית התובענה בהתאם לתקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן "התקנות") והנתבעת מס' 2 התנגדה בטענה כי בנסיבות יש לדחות את התביעה כנגדה ולחלופין, לחייב את התובע בהוצאות.
2.11 בישיבה שנקבעה להוכחות הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר דיוני לפיו אם לא יגיעו להסכם פשרה יתבקש בית המשפט להכריע בשתי שאלות:
א. האם בנסיבות עסקינן במחיקה או דחייה;
ב. הוצאות ההליך.
(להלן "ההסדר הדיוני").