אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מחיקת בקשה משותפת לגירושין של בני זוג מעורבים

מחיקת בקשה משותפת לגירושין של בני זוג מעורבים

תאריך פרסום : 12/12/2011 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני אזורי נתניה
856132-1
01/12/2011
בפני השופט:
הרב שלמה שפירא - אב"ד

- נגד -
התובע:
פלוני
הנתבע:
פלונית
פסק-דין

א) הופיעו לפנינו הצדדים פלוני ופלונית בבקשה משותפת לגירושין.

לצדדים שתי בנות משותפות: [נ] ילידת 25/05/96 ו-[כ] ילידת 26/11/01.

האשה נולדה ב-13/02/60 בקלי, קולומביה. בעת הלידה היה שמה [מ'ס'ו'ד']. שמות הוריה: [ח] ו[ג] [ד]. הצדדים הכירו בקולומביה בעת שירותו הדיפלומטי של הבעל שם.

בבירור שערך בית הדין עם המבקשת בדיון הראשון בתיק הסכם הגירושין ובדיון שנקבע במיוחד לצורך בירור יהדותה, אמרה המבקשת שאין לה מסמכים רשמיים מקולומביה, וכן אין לה מסמכים מהקהילה היהודית בקולומביה המאשרים את יהדותה.

לדברי המבקשת, אביה, [ח], אינו יהודי. גם אבי אמה אינו יהודי. בדיון הראשון אמרה שהיא חושבת שאם אמה היתה יהודיה. לדבריה, שם הסבתא היה [ר' כ'] הרווח אצל יהודים. גם לגבי עובדה זו לא הוצגו מסמכים בפנינו.

אמה של המבקשת נפטרה כשהיתה בת שש. היא גדלה אצל אביה עד גיל 11 ואח"כ אצל הסבתא. לשאלת בית הדין, מניין לה שהסבתא שלה היתה יהודיה, השיבה המבקשת, שסבתה לא נתנה לה ללכת לכנסיה ולא הטבילה אותה.

המבקשת לא ידעה פרטים מובהקים יותר על הסבתא. לא ידעה את שמות הורי הסבתא וכן לא ידעה בבירור אם היו יהודים או לא. גם בדיון השני לא הוצגו בפני בית הדין מסמכים והוכחות, ואין לנו אלא דבריה, שאף אם נקבלם, אין בדבר בירור גמור, שהרי גם אם נאמין לה ששם סבתה [ר' כ'], עדיין אין בכך כדי להוכיח שאמה של הסבתא היתה יהודיה, ואולי אביה של הסבתא הוא היהודי ולא אמה.

אין חולק שגם הסבתא וגם האם נישאו ללא יהודים. המבקשת אמרה בפנינו שמעולם לא ניסתה לחקור אחר מקורותיה היהודים. עוד סיפרה המבקשת, שלסבתא לא היה קשר לקהילה היהודית. אך לדבריה היא היתה מדליקה נרות שבת מידי פעם. דבר זה כשלעצמו אינו סביר, שמי שנישאה לאינו יהודי ואין לה קשר עם קהילה יהודית, תמשיך ותחזיק במנהג זה של הדלקת נרות.

המבקשת אמרה שלמדה באולפן גיור ברמת גן (אך לא יכולה למסור פרטים מדויקים על המקום בו למדה). לדבריה, היא לא השלימה את לימודיה באולפן משום שהיתה צריכה לעזוב באמצע הלימודים ולחזור לחו"ל, וכשחזרה שנית לא קיבלוה באולפן. גם פרט זה בדבריה אינו מתקבל על הדעת, שהלא מדוע לא יאפשרו לה מנהלי האולפן להמשיך בלימודים, בפרט אם הסיבה שהפסיקה את לימודיה היתה כדי לבקר את אביה, ששכב אז על ערש דוי, כפי שסיפרה המבקשת בפנינו.

הצדדים נישאו בנישואין אזרחיים בקפריסין ב-15/02/96.

המבקשת, עברה הליך "גיור" בלונדון, והציגה בפני בית הדין תעודת גיור שהוצאה על ידי "בית דין צדק של איחוד קה"ק מתקדמות בבריטניה הגדולה". התעודה הוצאה ב-11/03/96. בית דין זה הינו בית דין שאינו מוכר על ידי הרבנות הראשית.

עצם העובדה שהמבקשת נדרשה להתגייר שם, מצביעה על כך שהיא אינה יהודיה, או שהיה פקפוק ביהדותה, וגם שם לא היה ביכולתה להוכיח את יהדותה.

בתיק משרד הפנים נמצא מכתב בחתימת ידו של הבעל שבו הוא כותב, ש[פלונית] המירה את דתה לדת היהודית. וכן בקשת האשה לשינוי שם עקב גיור ליהדות. מסמכים אלו בכתב ידם של המבקשים מורים גם הם, שהמבקשת נולדה כנוכרית.

אחרי הליך "גיור" לא מוכר זה, עלתה המבקשת לארץ ב-04/96, ונרשמה כיהודיה על פי תעודת הגיור הנזכרת לעיל.

כמו כן, לאחר נישואיהם ערכו הצדדים ב-04/96 טקס נישואין בישראל, הטקס נערך על ידי רב רפורמי.

ב) קביעתה של הרבנות הראשית לישראל כי בתי דין מסוימים "אינם מוכרים", משמעותה היא שאין לסמוך על כך שבתי דין אלו עשו את הגיור באופן הנדרש על פי ההלכה. לפיכך אין להסתמך על ה"גיורים" בבתי דינים אלה ללא בדיקה פרטנית בכל מקרה לגופו. עם זאת, עדיין אין בכך כדי לקבוע באופן ברור וודאי שהגיור שנעשה באותם בתי דינים לא עמד בדרישות ההלכה. על כן, פעמים ש"גיורים" מעין אלה יוצרים מעמד של "ספק יהדות", וגורמים לעיתים להצריך סידור גט פיטורין לחומרא.

אך בנידון דידן, שבית הדין אשר ערך למבקשת את ה"גיור" הינו בית דין רפורמי, שודאי שאינו מקפיד על שמירת דרישות ההלכה, כפי שנפסק בשולחן ערוך, וחזקה על ה"דיינים" שישבו בו שעוברים על עיקרי הדת והרי הם פסולים מלהיות דיינים - הרי ששוב אין כל חשש שמא ה"גיור" נעשה כדין, ו"ספק היהדות" באותה אישה אינו קם.

ועיין מש"כ הגר"מ פיינשטיין ב"אגרות משה" (ח' יו"ד ח"א סימן קס) לגבי גרות של בי"ד קונסרבטיבי:

"אבל עכ"פ צריכה לקבל המצוות בפני ב"ד, והראבייס הקאנסערוואטיווע מסתמא אין עושין כן, דהא אין יודעים דיני גרות וגם אינם זהירים לקיים כדין אף אם היו יודעים, וממילא חסר קבלת מצות אף הקבלה הגרועה שזה ודאי הוא עכוב בגרות. וגם הא ב"ד של הקאנסערוועטיוון הם פסולים לב"ד דהם כופרים בהרבה עיקרי הדת ועוברין על כמה לאוין. עיין חו"מ סימן ז' סעיף ט' ועיין בפ"ת בשם רעק"א דאף בעברה דרבנן פסול לדין ולא צריך הכרזה. וגם הוא כודאי שעוברין על כמה איסורין דאורייתא, ואף שלא נתקבל עדות עלייהו הוא כאנן סהדי שכל מי ששם הבזוי קאנסערוואטיווי עליו הוא בחזקת מופקר להרבה איסורין ולכפירה בהרבה עיקרים, וכבר בארתי בתשובה אחת שמוחזק לכפירה פסול אף בלא קבלת עדות עליו אף כשנוגע להקל, ואין עתותי בידי להאריך בזה. ולכן פשוט שאין הגרות שעשה הראביי של הקאנסערוואטיוון כלום".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ