מחדלה של חברת הדואר לא מגיע לכדי רשלנות רבתי

רקע

המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") הגישה בבית משפט השלום בעפולה (ת.א 3969-03-08) תביעה כספית כנגד המבקשת, חב' דואר ישראל בע"מ (להלן: "המבקשת" ו/או "המערערת") וכנגד גב' רונית קישון, המשיבה הפורמאלית (להלן: "המשיבה 2"). עניינה של התביעה הוא בנזקים כספיים (למעלה מ - 500,000 ש"ח) שנגרמו עקב מסירה מוטעית של דבר דואר.

לטענתה, נמנעה ממנה האפשרות להזמין סחורה מסין וכן נגרם לה נזק המורכב מאובדן רווחים לחברה, עלות נסיעתו ושהייתו בסין של מנהל התובעת וכן עלות שכרו שירדו לטמיון.

בכתב התביעה נטען כי מנהל המשיבה נסע לסין במהלך חודש 4/207  אסף קטלוגים / פרטי ספקים על מנת להכין הזמנות לקראת החגים ושלח אותם ב - 3 משלוחים לארץ  בימים 19.4.07

ו - 28.4.07. 

החבילות נמסרו בטעות למשיבה 2, שלקחה את החבילות וחתמה על אישורי הקבלה. המשיבה 2 סירבה להחזירם ורק לאחר לחצים הועברו מספר קטלוגים בלבד מתוך הכמות שנשלחה ארצה לידי המשיבה.

המבקשת הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף בה נטען, כי נוכח הוראות פרק ו' לחוק הדואר יש חסינות למערערת מפני תביעות בגין מסירה מוטעית. כן נטען להתיישנות התביעה  ולהיעדר יריבות על פי הוראות פרק ו' לחוק  הדואר.

בית משפט קמא דחה את טענות המערערת  בבקשתה לדחיית התביעה על הסף וקבע כי הוראות פרק ו' לחוק הדואר, אינן חלות בענייננו שכן, הוראות החסינות וההתיישנות חלות רק מקום שנגרם נזק ישיר לחבילות הדואר ולא כאשר מדובר בתביעות בגין נזק עקיף שנגרם לשולח דבר הדואר.

על החלטתו זו  הגישה  המבקשת בקשת רשות הערעור דנן.

טענות המבקשת

לטענתה, עיון בס' 78(1), 83 ו - 84 לחוק הדואר מעלה כי אין בהם כל אבחנה בין סוגי הנזקים שחלים עליהם  חרף זאת קרא בית המשפט לתוך ס' אלה הגבלות שאינן קיימות, ועל דרך חקיקה שיפוטית יצר דין חדש המרוקן מתוכן את הדין הקיים.

עוד נטען, כי קביעת בית המשפט עומדת בניגוד לפסקי דין מנחים, אשר ניתנו בבתי המשפט המחוזיים ואליהם הופנה בית משפט קמא, בהם נקבע כי הוראות חוק  הדואר חלות על כל סוגי הנזקים ולא רק על נזקים ישירים לדבר הדואר וכן פסקי דין הקובעים כי לא ניתן לתבוע את הדואר מכוח  הדינים הכלליים אלא מכוח חוק הדואר. בית משפט קמא התעלם מהם, לא הסביר מדוע סטה מהם ומדוע אינם חלים בענייננו.

כן נטען, כי קביעה זו מנוגדת לתכלית הוראות חוק הדואר שמטרתו להוזיל את תעריפי חברת הדואר לציבור בכללותו, ולוודא ששירותי בדואר יסופקו בכל רחבי הארץ במחיר אחיד ושווה לכל נפש.

הגבלת האחריות לתביעות בגין נזקים העלולים לנבוע מחלוקת דברי דואר נובעת מכך שתביעות בגין נזקים עקיפים יכולות להגיע לסכומים אדירים ללא שום פרופורציה לסכום ששולם בחברת הדואר.

כן נטען, כי הטענה באשר לתחולת פרק ו' לחוק הדואר היא פרי יוזמתו של בית המשפט שהכריע על יסוד טענה שלא נטענה על ידי מי מהצדדים.

כמו כן נטען כי החלטת בית משפט קמא גורמת למבקשת לעיוות דין ועל כן יש להתערב, לבטלה ולדחות את התביעה על הסף.

כן נטען לחוסר יריבות שכן, המשיבה איננה "השולח" של דבר הדואר שרק לו קמה תביעה מכוח חוק הדואר והוא שזכאי לקבל פיצויים ממינהל הדואר.

לחלופין, נטען כי התביעה הנה טורדנית וקנטרנית מאחר שעל פי חוק הדואר ותקנותיו זכאית המשיבה לפיצוי בגין תוכן החבילה או שוויה.

תשובת המשיבה