מחאמיד נ' שלמה סקסט ניו קופל ואח'

פסק דין

במסגרת התובענה שלפניי ביקש התובע לחייב את הנתבעות לפצותו בגין נזק שנגרם לשיטתו לרכבו במסגרת תאונת דרכים.

לטענת התובע נפגע רכבו ביום 24/10/12 בתאונת דרכים על ידי רכב הנהוג על ידי הנתבעת 1 ומבוטח אצל הנתבעת 2.

לשיטתו, נסע הרכב הפוגע במועד הרלוונטי מאחוריו, ולפתע פגע ברכבו. ניסיון לקבל פרטים מאת הנתבעת 1 כשלו, ולפיכך נאלץ לפנות למשטרת ישראל לקבלת פרטיה.

הנתבעת 1 טוענת כי אמנם "נגעה" ברכבו של התובע במועד הרלוונטי, אלא שהתאונה ארעה במהירות אפסית ולא נגרם למי מהצדדים נזק כלשהו. בהתאמה, מכחישה הנתבעת כי הנזק הנטען אמנם נגרם במסגרת תאונת הדרכים הרלוונטית.

יצויין כי במסגרת הדיון שלפניי לא הוצגו תמונות של הרכבים על ידי מי מהצדדים, ולבקשתם ניתנה להם הזדמנות להגיש תמונות ואסמכתאות לאחר הדיון. משהוגש כל החומר לעיוני – ולאחר ששקלתי את הדברים אני רואה לנכון לדחות את התביעה, ואבהיר –

התובע נחקר בנוגע לנסיבות התאונה. לשיטתו, במועד הרלוונטי נסע עימו ברכבו נוסע נוסף, ואולם נוסע זה לא הובא על ידו להעיד כאן שכן סבר כי אין צורך בהעדתו לאור טבעו של ההליך. בהתאמה, לא התבקש ביהמ"ש להפיק זימון לעד זה, ומשמדובר בתושב השטחים, לא רשאי היה זה להגיע לביהמ"ש בכוחות עצמו.

כלל הוא כי צד הנמנע מהבאת עד שבשליטתו חזק עליו כי לו הובא לעדות, היתה עדותו פועלת לחובת צד זה.

חזקה זו מתעצמת נוכח עדותה של הנתבעת ולפיה במועד הרלוונטי, וכאשר ביקשה להפנות תשומת לבו של התובע לכך שלא נגרם כל נזק לרכבו, תמך חברו בדבריה וניסה להרגיע את התובע באומרו בשפה הערבית, שלשיטתה ידועה לה, כי אמנם לא נגרם כל נזק לרכב.

בנוסף, גם עדותו של התובע בעניין נסיבות התאונה היתה מעורפלת ולא שוכנעתי כי יש לקבלה. כך, לא ידע התובע לומר היכן בדיוק ארעה התאונה, באיזו מהירות נסע עובר לפגיעה, האם עצר לפני שנפגע, וכיוב' פרטים מהותיים שיש בהם לכאורה כדי לשפוך אור אף על מידת הפגיעה, והכל בטענה כי חלפו שנתיים מאז האירוע. מנגד ידע גם ידע התובע לציין כי האירוע ארע בדיוק בשעה 08:12, ויש לתמוה הכיצד זוכר התובע פרט אחד אך אינו זוכר פרטים מהותיים אחרים הקשורים באירוע. גם העובדה שהתובע מצא לנכון לפנות למשטרת ישראל כבר למחרת האירוע, אך הביא את הרכב אל המוסך ולבדיקת שמאי רק כשבוע לאחר מכן, יש בה כדי להעלות תהיות בנוגע לעילת הפגיעה.

על כל אלו יש להוסיף את העובדה שעיון בתמונות הרכבים מזמן אמת, כפי שצולמו על ידי הנתבעת, יש בו כדי ללמד כי למעשה לא נגרם נזק ממשי המצדיק ביצוע תיקונים בעלות המתוארת בחוות הדעת מטעם התובע, ולמעשה נדמה כי סיכוייו של רכב התובע, רכב מסחרי בעל סף אחורי מסיבי, להיפגע בפגיעה במידה המתוארת בחוות הדעת ובכתב התביעה מהרכב הפרטי בו נהגה הנתבעת 1, אשר כעולה מהתמונות שצולמו על ידה מיד לאחר האירוע לא נפגע כלל, הינו אפסי.

בנוסף, התיאור העובדתי היחיד שהצליח התובע ליתן בנוגע לנסיבות האירוע היה כי הנתבעת פגעה ברכבו בחלקו האחורי ובזוית ישרה, על ידי חלקה הקדמי. תיאור זה חוזק בגרסת הנתבעת, שלמעשה כאמור אינה מכחישה את הפגיעה, ואם יש בו ממש – לא ברור הכיצד נפגעה הפינה השמאלית-אחורית ברכב התובע ולא נפגעה במידה זהה הפינה הימנית, כמתואר בחוות הדעת.

מכל אלו אין לי אלא להסיק כי הנזקים המתוארים בחוות הדעת וכתב התביעה אינם נזקים הנובעים מאירוע התאונה דנן, וכי דין התביעה להידחות.

אוסיף ואציין כי במסגרת כתב התביעה ביקש התובע לחייב את הנתבעת על נזקים נוספים, וביניהם נזק בגין ירידת ערך, נזק שאין לו כל סימוכין במסגרת חוות הדעת ועצם תביעתו כאן מלמדת לטעמי על כך שמדובר בתובענה שהוגשה מתוך כוונה לעשות עושר ולא במשפט בשל נסיבות האירוע, ומוטב היה לולא הוגשה.

אשר על כן אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע בהוצאות הנתבעות בסך כולל של 700 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תעביר העתק מפסה"ד לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, י"ז אדר ב תשע"ד, 19 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.