פסק דין
1.על פי כתב התביעה, שהוגש ביום 28.4.09, רכשה התובעת ביום 27.4.08 מערכת סלון מעור בסכום של 7,900 ₪. המערכת סופקה ביום 19.5.08, וכשמונה חודשים לאחר הרכישה, בסוף דצמבר 2008, גילתה התובעת כי ריפוד העור נקרע במספר מקומות.
2.התובעת טוענת כי נציג הנתבעת שהגיע לביתה אמר כי החלק שנקרע, אשר עשוי מעץ, לא רופד כראוי, ולכן נוצר חיכוך והעור נמתח וכתוצאה מכך נוצר הקרע.
הסלון נמסר לתיקון ביום 16.2.09, לאחר חליפת מכתבים ומגעים בין הצדדים, וחזר מהתיקון רק ביום 5.4.09, כאשר הקרע מכוסה בטלאי מעור שלא נתפר ולא הודבק אלא פשוט הונח על הקרע.
משגילתה זאת התובעת, ביקשה שהמערכת הסלונית תועמס חזרה למשאית אך המובילים סירבו, והותירו את הריהוט ליד ביתה של התובעת והיא נאלצה להכניסו לביתה בכוחות עצמה.
3.התובעת דורשת סכום של 14,200 ₪ וזאת עקב התנהלות מזלזלת, קשה ובלתי מקצועית של הנתבעת.
הסכום האמור כולל את הסך של 7,900 ₪ אשר שולם עבור הסלון, 900 ₪ עבור ההובלות, 404 שכ"ט מומחה מתחום העור שחוות דעתו צורפה לתביעה, וכן פיצוי בסך 2,000 ₪ בשל עוגמת נפש, בזבוז זמן שעות עבודה ו"הטרטור" שנגרם לתובעת ולבני משפחתה.
4.התובעת צירפה חוות דעת מומחה של מהנדס עור חיים רוף, "ממעור" ניקוי צביעה וחידוש רהיטי עור (להלן – חוות הדעת), שניתנה ביום 25.6.09, ואשר בה נקבע כי הסלון מורכב מעור באזורי מושב גב וידיות, ובכל שאר הסלון מדובר בדמוי עור – סקאי מאיכות ירודה, שאינו עומד במתחים.
עוד נאמר בחוות הדעת, כי התיקון שבוצע בספה אחת אינו מקצועי ונעשה בתפירה ידנית, ובספה השניה לא בוצע כל תיקון.
5.לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, מטרתה של התובעת היתה החלפת הסלון ולא תיקון, וכאשר גילתה שלא בוצעה החלפה אלא תיקון, החלה לצעוק ולאיים על המובילים ועל הנתבעת.
אשר לחוות הדעת, טוענת הנתבעת כי לא נאמר מעולם לתובעת שהסלון הוא מעור מלא והיא ידעה שמדובר בשילוב של עור ו- PVC.
כמו כן, הוצע לתובעת לרכוש את אותה מערכת מעור מלא אך היא סירבה בגלל הפרשי המחירים.
לענין הקרעים נטען כי הם נגרמו כנראה מהפעלת כח או מתיחה על איזור מסוים, דהיינו שימוש חריג ומסיבי כגון קפיצות, השתוללות או דריכה.
6.בדיון שהתקיים בפני ביום 21.3.10 הציגה התובעת תמונות של הקרעים (ת/1) וטענה כי נתנה הזדמנות לנתבעת לתקן את המוצר אך התיקון לא צלח והליקויים אף החמירו, ולכן אין היא מוכנה לכל תיקון נוסף כפי שהציע נציג הנתבעת (פרוטוקול עמ' 1 שורות 22-26).
7.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים ובתמונות שצורפו לכתב התביעה וכן בתמונות (ת/1), הגעתי למסקנה שהתיקון שבוצע אכן לא צלח.
עיון בהזמנה מיום 27.4.08 שצורפה לכתב התביעה מעלה, כי אמנם לא ניתנה אחריות לגבי המוצר אולם בהערה מס' 7 נאמר:
"תיקונים מתבצעים במפעל בלבד. הובלה על חשבון הלקוח".
מכאן, שהנתבעת ראתה עצמה מחוייבת לבצע תיקונים.
משאפשרה התובעת לנתבעת לבצע את התיקונים, היתה לה ציפיה סבירה שהתיקונים יבוצעו לשביעות רצונה, אך לא כך היה. הואיל וכאמור מדובר בתיקון שלא צלח, והואיל והתובעת איבדה את האמון בנתבעת- אין מקום לאפשר לנתבעת לבצע תיקון נוסף.
8.מאידך, התובעת השתמשה במערכת הסלונית במשך תקופה של כ- 8 חודשים, ולכן לא יהיה זה צודק לחייב את הנתבעת להחזיר לתובעת את מלוא הסכום ששולם על ידה בשל הסלון.