מזרחי נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית, זאת לאחר שהמבקש נפסל למשך 60 יום ע"י קצין משטרה בגין חשד למעורבותו בתאונת דרכים שנגרמו בה נזקים לרכוש בלבד.

2.כעולה מחומר הראיות, ביום 31/5/14 בשדרות וורבורג 4 בקריית חיים, רכבו של המבקש סטה מנתיב נסיעתו ופגע ב- 3 כלי רכב שחנו בחנייה. המבקש עזב את המקום, אך הותיר את רכבו במקום האירוע, וביום 1/6/14 פנה מיוזמתו למשטרת ישראל והודיע על מעורבותו בתאונה נשוא הבקשה.

3.ב"כ המבקש עותר לביטול הפסילה. זאת לאור העובדה שהמדובר בתאונת נזק בלבד, ולאור העובדה שהמבקש הותיר את רכבו במקום, וניתן היה לאתרו בקלות.

4.ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, קיימות ראיות לכאורה. המדובר במבקש שהינו נהג חדש, והיות ואף עזב את מקום התאונה, אין מקום לקצר ו/או להשיב לו את רישיון הנהיגה.

5.עיינתי בתיק הראיות ובחומר החקירה, ומצאתי כי קיימות ראיות לכאורה המעידות על מעורבותו של המבקש בתאונה נשוא הבקשה. הן מדו"ח הפעולה והן מהודעתו של המבקש עולה כי המבקש היה מעורב בתאונת דרכים שגרמה נזק לרכוש.

6.מהודעתו של המבקש במשטרה אף עולה כי עזב את המקום היות והיה נתון בסערת רגשות. המבקש מציין בהודעתו כי נשאר במקום כ- 5 דקות לאחר האירוע, בדק כי אין נפגעים בגוף, והותיר את הרכב במקום היות וכריות האוויר נפתחו.

המבקש נשאל מדוע לא הותיר פרטים לרכב בו פגע? וציין " אני לא כל כך מבין בדברים האלו, ולא מבין בדברים האלו פשוט הייתי בהלם" (שורה 23 להודעת הנאשם מיום 1/6/14).

7.אכן קיימות בתיק ראיות לכאורה המעידות על מעורבותו של המבקש בתאונת דרכים שגרמה נזק לרכוש. יחד עם זאת, גם ניתן ללמוד מחומר הראיות כי עזיבתו של המבקש את המקום הייתה עקב סערת רגשות ובלבול שחש לאחר אירוע התאונה.

8.בבואי לבחון את מסוכנותו של המבקש, לקחתי בחשבון את העובדה כי מדובר בתאונת נזק בלבד ללא פגיעות גוף מסוג כלשהו, וכן את התרשמותי כי המבקש אכן עזב את המקום בשל סערת רגשות אשר ליוותה אותו לאחר אירוע התאונה. יש לציין, כי רכבו של המבקש נותר במקום וניתן באמצעות הרכב לזהות את הנהג, וכן כי המבקש הגיע לתחנת המשטרה מיוזמתו ביום 1/6/14, ומסר על מעורבותו בתאונת הדרכים. נתונים אלו, יש בהם כדי להוביל למסקנה כי אין במסוכנותו של המבקש כדי להצדיק פסילה בת 60 ימים.

9.יחד עם זאת, היות ומדובר במבקש שהינו נהג חדש, אשר עליו להקפיד הקפדה יתרה בשמירה על הוראות החוק וכללי התעבורה, איני מוצאת לנכון גם לבטל את הפסילה באופן גורף, ונראה לי כי האיזון הראוי הינו בקיצור הפסילה, והעמדתה על תקופה של 30 ימים.

10.לפיכך, אני מורה כי רישיונו של המבקש יוחזר לו לאחר 30 ימי פסילה.

11.העתק מהחלטה זו יועבר ע"י המזכירות לצדדים.

12.תיק החקירה יוחזר למשיבה ע"י המזכירות.

ניתנה היום, כ"ה סיוון תשע"ד, 23 יוני 2014, בהעדר הצדדים.