מזרחי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

התובע שלח למומחה שאלות הבהרה. הנתבעת מבקשת לפסול את השאלות.

תקנה 134 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מאפשרות משלוח שאלות הבהרה למומחה "על חוות דעתו", כפי שהובהר בפסיקה (ע"א 107/88 שירלי כהן בן נ. לאף ואח' פ"ד מד(1) 857):

""שאלות הבהרה" כשמן כן הן: הן מיועדות להבהיר דברים שנאמרו בחוות הדעת. כך, למשל, אם מומחה קובע דרגת נכות באחוז מסויים בלא שיציין או יפרט מה הפגם שמצא אצל הנבדק – יש מקום לבקשו שיבהיר, על סמך מה קבע מה שקבע; ובדומה לזה קביעות שבחוות הדעת שמבקשים להבהירן, וניתן לעשות כן על ידי שאלות המופנות בכתב אל המומחה".

זאת, לעומת חקירת מומחה (שם, עמ' 862, מול האות ב'):

""חקירה" של מומחה, לעומת זאת, מיועדת לחקרו גם, למשל, על מידת האובייקטיביות שלו או על קשריו עם מי מהצדדים. היא מיועדת גם להוכחת חוסר מיומנותו או מהימנותו וכן להצגת עובדות לפניו וחקירתו בעניינים אחרים, אשר אינם בגדר הבהרה לחוות דעתו".

מכל מקום, שאלות "הבהרה" שמטרתן בחינת מומחיותו של המומחה פסולות בתור שכאלה. כמו כן, לא תותרנה שאלות הבהרה שהינן בעלות אופי קנטרני, טורדני או שמטרתן "שיג-ושיח" וניגוח חוות הדעת המומחה, למרות שניתן לעשות כן במסגרת חקירת המומחה בבית המשפט. ניתן להציג למומחה במסגרת שאלות הבהרה כל שאלה שיש בה כדי להבהיר את האמור בחוות הדעת, בבחינת השלמה לחוות הדעת, ובלבד שהשאלות שתוצגנה נוגעות לחלק מהותי של חוות הדעת ונובעות ממנה (בשא (מחוזי-ת"א) 15693/09 המרכז לבריאות העין בע"מ נ' אייל פריגת לא פורסם, ניתן ביום 30.9.0.9).

עוד נקבע בפסיקה (בש"א (מחוזי-י-ם) 4215/07 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' אסתר גודניאן, תק-מח (2007(1), 4386, עמ' 4388):

"העולה מן המקובץ, מטרתן של שאלות ההבהרה הינה להבהיר סתומות בחוות דעת המומחה, להסביר סתירה שבה, לסילוק דו-משמעויות בהבנה ולפרש מסקנות שלא פורשו די צרכן (ראו, ת"א (י-ם) 939/94 סמיר עודה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 96(1), 1108 (1996). על שאלות ההבהרה להיות רלוונטיות ונובעות מחוות הדעת, זאת להבדיל מחקירת המומחה, אל להן להיות טורדניות ואין לנסות באמצעותן לקעקע חוות דעת המומחה, לרבות בחינת מידת מומחיותו של המומחה ומהימנותו (ראו גם, ת"א (נצ') 1175/04 יוסף לוי נ' מדינת ישרקאל, תק-מח 2006(4), 5919 (2006)).

לאחר עיון בטענות הצדדים ובשאלות, להלן החלטתי.

אין אני מוצאת פסול בשאלה 6. למרות שבית המשפט הוא הפוסק האחרון בעניין הנכות התפקודית, אין מניעה לקבל את התייחסות המומחה לשאלה זו. לאור ההלכה הפסוקה (ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ. רמזי פד"י נב(2) 792) יפרט המומחה מהן מגבלות התובע הנובעות מנכותו וכיצד הן באות לידי ביטוי בפעולות היום יום ובעבודת התובע בעיסוקו המסויים.

חזקה על המומחה, שככל שעסקינן בשאלה שאינו יכול לענות עליה, יבהיר זאת בתשובתו.

ככלל, לא נראה שיש מקום להגביל יתר על המידה, את אופן ניסוח שאלות ההבהרה שכן מטרת הליך זה לחדד נקודות שעלו בחוות הדעת. ההליך של משלוח שאלות הבהרה, מביא לעיתים קרובות לייתור הצורך בזימון המומחה לחקירה נגדית - על כל העלויות והזמן הנילווים לכך. בנסיבות אלה, ראוי לבחון את שאלות ההבהרה, כאילו הועלו אגב חקירה נגדית, בה כידוע מרווח התמרון גדול יותר. מהטעם הזה, גם אין באיחור למנוע את שליחתן.

באשר לשאלה 3 - אני מתירה את השאלה. ככל שמדובר בתיעוד רפואי שאינו התפתחות ישירה לפגיעת התובע בתאונת הדרכים נשוא התובענה חזקה על המומחה שהוא יתייחס לכך בתשובתו ויבהיר הדברים.

הוצאות התובע בגין הבקשה יפסקו בתום ההליך.

לאחר שתינתנה תשובות המומחה יודיע התובע האם ניתן להגיש תחשיבי נזק.

5129371

התיק יועבר לעיוני, למעקב קבלת התשובות ביום 15.11.11.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ב, 09 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.