מזרחי נ' הבנק הבינלאומי הראשון סניף 092

בקשה לעיון חוזר

החלטה

ביום 12.3.2012 דחיתי את ערעור המבקש לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן – החוק). ביום 20.3.2012 הגיש המבקש בקשה זו ל"עיון חוזר" בהחלטה. לטענת המבקש, ניתנה ההחלטה בתוך המועד הקבוע לפי תקנה 7(א) לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), התשמ"ב-1981, משום שתשובת המשיב (מיום 4.3.2012) נתקבלה אצלו רק ביום 6.3.2012. עוד טוען המבקש כי לאחר קבלת תשובת הבנק נתגלתה לו טענה משפטית חדשה, וזה הבסיס לבקשה לעיין מחדש בהחלטה.

נוכח המסקנה אליה הגעתי לגוף העניין, לא מצאתי צורך להכריע בטענת המשיב לפיה דין הבקשה להידחות על הסף מן הטעם שההחלטה בהליך העיקרי מהווה "פסק דין", אותה ניתן לתקוף רק בדרך של ערעור.

המבקש טוען בבקשתו לעיון חוזר כי בחלוף 12 חודשים מהמועד בו סורב השיק הראשון התחילה ספירה חדשה של השיקים, אשר חייבה לשיטתו את המשיב לשלוח למבקש התראה חדשה לאחר שסורב השיק החמישי בהודעת ההגבלה, קרי: ביום 4.9.2011.

טענה זה בטעות יסודה. כפי שצוין בפסקה 16 להחלטה המקורית, תקנה 6(ג) לתקנות שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, קובעת כי "לעניין חובת משלוח התראה אין נפקא מינה אם השיקים שלעניינם הוטלה ההגבלה אינם זהים לשיקים שפרטיהם נמסרו בהתראה, ובלבד שסורבו לפני תחילת ההגבלה". פסיקת בתי המשפט (ע"א (חי') 4157/97 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' לב הארץ בע"מ, דינים מחוזי כו(8) 139; ע"א (ים) 452/94 אלחנני נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (25.4.1995)), והספרות (י' עמית, "חוק שיקים ללא כיסוי", הפרקליט מד חוברת ג עמ' 449, 459) קבעו זה מכבר כי אין לקשור בין הוראת תקנה זו להוראת סעיף 2(א) לחוק לפיה חשבון יהיה מוגבל אם סורבו במשך שנה עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון. הסירוב של עשרה שיקים לא צריך להיות במשך 12 חודשים ממועד ההתראה, והבנק אינו מחויב לשלוח ללקוח התראה נוספת כל עוד שכל עשרת השיקים סורבו לפני תחילת ההגבלה.

עיינתי בפסק הדין של בית משפט השלום בקריות שצירף המבקש לבקשתו (ה"פ (קריות) 198/01 פאוור סייב מרכז לחיסכון באנגריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (11.3.2002)). מבלי להביע הסכמה לדברים שנאמרו באותו פסק דין, ברור כי הוא אינו תומך בטענת המבקש, שכן נאמר בו כי אין חובה על הבנק לשלוח התראה נוספת אם בתוך שנה מיום סירוב השיק האחרון בהתראה הראשונה סורבו תשעה שיקים נוספים (או יותר), בתנאי שכאשר סורבו חמישה שיקים נוספים במהלך השנה שמיום סירוב השיק האחרון בהתראה הראשונה טרם מלאו התנאים להגבלה. תנאים אלה כולם התמלאו במקרה זה.

מעבר לכך, כפי שציין המשיב בצדק גמור בתשובתו, פרשנותו השגויה של המבקש להוראות החוק והתקנות אינה מועילה לו שהרי לא עברה שנה ממועד משלוח ההתראה (23.2.2011) למועד ההגבלה (8.1.2012).

לא מצאתי יסוד לבקשה לעיון חוזר והיא נדחית בזה. המבקש יישא בהוצאות המשיב בגובה 1,500 ₪.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד' ניסן תשע"ב, 27 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.