מזרחי נ' אל על חברה תעופה

פסק דין

רקע וצדדים

1.השאלה העומדת לדיון בתובענה זו היא, אם זכאי התובע לפיצוי בגין האיחור בהגעת טיסתו ליעד הסופי, מקום שהמטוס נותב לנמל תעופה אחר בשל תנאי מזג אוויר שהשתנו לרעה במהלך הטיסה, ולאחר מכן נגרם עיכוב נוסף בשל תקלה טכנית שנתגלתה במטוס.

2.הצדדים אינם חלוקים על מרבית העובדות הרלבנטיות אלא על המסקנה המשפטית העולה מהן. אלה העובדות המוסכמות בעניין הנדון:

2.1התובע הזמין טיסה מישראל לפראג, אשר התקיימה כמתוכנן (להלן: "הטיסה הראשונה").

2.2במהלך הטיסה הוחלט כי הטיסה תנותב לשדה תעופה אחר, וניתנה לנוסעים הודעה כי בשל תנאי מזג האוויר, תנחת הטיסה במינכן.

2.3הנוסעים נותרו לשבת במטוס במשך כשעתיים, עד שהוברר שהטיסה לא תוכל להמשיך בדרכה באותו ערב.

2.4התובע שוכן במלון בתחום שדה התעופה, ולמחרת בבוקר התייצב לטיסה שנקבעה להשלמת הנסיעה לפראג (להלן: "הטיסה השנייה").

2.5המראת הטיסה השנייה התעכבה בשל ליקוי טכני שהתגלה בטיסה, ובסופו של דבר נחתה הטיסה השנייה בפראג באיחור של כ-25 שעות מהשעה המקורית שתוכננה לנחיתת הטיסה הראשונה.

2.6התובע הזמין ארוחה כשרה למהדרין, ולא קיבל אוכל כשר במהלך שהותו במינכן או בטיסה השנייה.

3.לטענת התובע, בשל רצף התקלות הפסיד מחצית מחופשתו שכן הגיע ליעדו יומיים אחרי המתוכנן, כשהוא – ובת זוגו - מותשים ורעבים. התובע הסביר בדיון כי בשל אמונתו הדתית לא יכול היה לאכול דבר, ולא היה מקום לקנות אוכל או פירות שיכול היה לאכול מהם. בכתב התביעה נטען כי הגעתו למלון בשדה התעופה במינכן התעכבה בשל המתנה של שעה וחצי למזוודות, ובדיון טען שהמזוודות לא הגיעו כלל. התובע ציין בכתב התביעה, וכן בעדותו, כי בירור שערך העלה כי טיסות אחרות נחתו בפראג, גם לפני מועד נחיתתם המתוכנן וגם לאחר מכן.

4.טענת הנתבעת כפי שהועלתה בכתב ההגנה שונה מזו שנטענה במהלך הדיון. בהגנתה טענה הנתבעת לעניין התקלה במטוס, כי:

"... במהלך ההכנות לקראת ההמראה ממינכן לפראג – התגלתה באופן פתאומי תקלה טכנית (IRS שמאלי) – ככל הנראה כתוצאה מריקון מיכלי המים של המטוס במינכן, ללא ידיעת הצוות. תקלה זו גורמת לקצר חשמלי במערכות החשמל במטבח המטוס. על אף העובדה, כי המדובר בתקלה טכנית פשוטה יחסית, ומהירה לפתרון – החלק התקול לא היה זמין בתחנת הצוות הטכני של שדה התעופה במינכן ועל כן ובסופו של יום הוטס החלק מדיסלדורף והותקן במטוס".

בעדותו של מנהל מחלקת איתור תקלות, מר עמידרור, במהלך הדיון, הסביר העד כדלקמן:

"התקלה לא נגרמה בשל ריקון מכלי המים. למחרת בבוקר הצוות הגיע ועשה בדיקה של מערות המטוס וגילה תקלה במערכת הניווט. היחידה שהתקלקלה היא מתקלקלת באופן נדיר ועולה 360,000 דולר ולא נהוג להחזיק חלקי חילוף של יחידה זו בשל נדירות התקלה. במצב כזה מתחילים לחפש יחידה באירופה, מצאו בדיסלדורף יחידה."

5.בדיון העיד גם מנהל של מרכז השליטה של הנתבעת, מר חרובי, והסביר את הסיבה להעברת הטיסה הראשונה למינכן:

"הטיסה הזו לא נחתה בפראג מאחר ולא נשלח צוות מתאים שיוכל להנחית את המטוס במזר אויר חריג לאור העובדה שלא היתה תחזית למזג אויר כזה. מזג האויר האירופאי יכול להשתנות גם תוך כדי טיסה בטווח זמן של שעה וחצי לפני הנחיתה. מדובר היה בהידרדרות במזג האויר שלא היתה חזויה מראש".

הנתבעת הגישה לבית המשפט דו"ח מזג האוויר שמעיד על ההידרדרות ההדרגתית והמשמעותית שנחזתה במזג האוויר תוך כדי טיסה – נ/2.

דיון והכרעה

6. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה בחלקה, הכל כפי שיפורט להלן.