מזרחי ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

החלטה

הבקשה שלפני היא בקשה לביטול ההחלטה מיום 14.2.13 בה הוריתי לבטל את הליכי הפש"ר שנקט המבקש, מחמת ניצולם לרעה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות ובתשובת החייב ראיתי לדחות הבקשה.

החייב הוא זה שפנה להליכי פשיטת הרגל וביקש הגנה מפני נושיו אך לא טרח למלא את מעט החיובים שהוטלו עליו במסגרת ההליך שנקט, וביניהם גם נמנע מתשלום המזונות שקצבתי בהסכמתו במהלך הדיון.

לחייב ניתנו מספר הזדמנויות להסיר המחדלים ולמלא את החיובים השוטפים, אך נראה שהחייב סבר, משום מה, כי אין הוא חייב לעמוד בחיובים אלה וכי ניתן יהיה להמשיך בהליכים חרף התנהלותו הלקויה, ורק אם יאמר ש'קשה לו' וכך ימשיך לחסות תחת הגנת הפקודה ולא ימלא את המעט המוטל עליו.

כך כבר לדיון שהתקיים לפני ביום 18.10.12 התייצב כשלחובתו מחדלים בהתנהלות בהליך, חרף זאת והגם שכבר במועד הדיון היה נכון לבטל ההליכים אפשרתי לחייב פרק זמן לתקן המחדלים; אלא שאת פרק הזמן שניתן לחייב להסרת המחדלים לא ראה לנצל ועל כן פנה המנהל המיוחד ועתר לבטל ההליכים.

גם בשלב זה, בעת דיון בבקשת המנהל המיוחד לבטל ההליכים מחמת אי מילוי החיובים בפרק הזמן הנוסף שאפשרתי - נכון היה לבטל ההליכים ובכל זאת ראיתי לאפשר לחייב, פעם נוספת, להסיר המחדלים וכך קבעתי בהחלטה מיום 20.12.12 כי:

"הגם שהיה מקום לקבל את עתירת המנהל המיוחד לבטל ההליכים בכל זאת אפשרתי לחייב (החלטה מיום 20.12.12) הזדמנות נוספת להסיר מחדליו, וקבעתי:

"אני רואה לאפשר לחייב, פעם נוספת, ארכה להסרת המחדלים אך אני מבהירה כי לא תנתן לו הזדמנות נוספת ולא סביר בעיני שבעל תפקיד ובי"מ יעסקו באופן שוטף בסוגיית מילוי החיובים ע"י החייב".

אלא שגם את ההזדמנות הנוספת, שניתנה לחייב מעבר להזדמנויות קודמות, לא ראה החייב לנצל הגם שהבהרתי לחייב כי ככל שלא יסיר מחדליו יבוטלו ההליכים.

בהנתן התהלות כה בוטה המתעלמת לחלוטין מהחלטות בית המשפט - ראיתי לבטל את ההליכים, כך בהחלטה מיום 14.2.13.

את ההחלטה הזו, שניתנה לאחר הזדמנויות חוזרות ונשנות מבקש עתה החייב לבטל.

למעשה מדובר בבקשה לעיין מחדש בהחלטה מיום 14.2.13 אותה הוא מבקש לבטל, החלטה בה הבהרתי בפירוט את הטעמים לביטול ההליכים ואת הנסיבות בהן בוטלו ההליכים.

עיון בבקשה זו מגלה כי למעשה אין בה מאומה! אין הסבר ראוי לסיבת התעלמות החייב מהחלטות שיפוטיות, הגם שחלקן ניתנו בהסכמתו, גם אין כל הסבר להתעלמות מההזדמנויות שניתנו לו לפנים משורת הדין, גם לא הסבר למחדלים שיצר, ולמעשה למעט אמירה סתמית כי "לא יכול היה לעמוד בצו התשלומים..." כשאת הסיבה תולה במשיבה 3 אם ילדיו, לא נמצא הסבר להתנהלותו אפילו לא מצאתי סיבה לשאלה מדוע נמנע המבקש מהגשת דוחות, פעולה שאינה כרוכה בעלויות כלשהן, ולטעמי התעלמות מחיוב זה של הגשת דוחות מבטאת למעשה את יחס החייב להליכים אלה – זלזול בהליכים ובנושים.

אין ספק כי יחס זה של החייב מתיישב עם יחס של חייבים רבים המצויים בהליכי פש"ר, הסמוכים ובטוחים כי האינטרס שלהם גובר על פני אינטרס הנושים, ודי יהיה להציג סיבה סתמית, או להסתתר מאחורי אמירות של קושי כזה או אחר כדי להוָתר בהליכים ולקבל את הגנתה הטובה והאפקטיבית של הפקודה.

מועד הגשת הבקשה הבהולה ותוכנה [בקשה בהולה, חוזרת ונשנית, לעיכוב ההליכים], מעידים על מצוקת החייב אליה נקלע בגלל פעולות שנקטו הנושים עם ביטול ההליכים, מצב שהוא גרם לו בעצמו בהתנהלותו הלקויה והמזלזלת, כפי שתואר.

אני דוחה את הבקשה לבטל את החלטתי מיום 14.2.13.

ראיתי להוסיף ולציין כי מקובלת עלי עמדת המנהל המיוחד שתמך בדחיית הבקשה כמו גם עמדת אם הקטינים, אף היא בקשה לדחות את הבקשה ולאפשר לה לקבל מזונות בדרך המקובלת ו/או בהליכי גבייה כפי שהדין מאפשר לה.

ניתנה היום, ט' אייר תשע"ג, 19 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.