החלטה
1.בפניי התנגדות לביצוע תובענה אשר הוגשה על ידי המבקש.
2.המדובר בתובענה במסגרתה נתבע המבקש לשלם למשיב סך של 4055 ₪ בגין דמי שכירות לחודש וחצי.
3.המבקש הגיש התנגדות לביצוע התובענה ובה טען שתי טענות עיקריות: האחת, טען להיעדר יריבות ישירה בינו לבין המשיב משום שלגרסתו החוזה נערך בין החברה לבין המשיב בלבד והוא עצמו לא היה צד לו באופן אישי. טענתו השניה היתה, שאף אם יסתבר כי קיימת יריבות ישירה בינו לבין המשיב, הרי שהחוב נשוא התביעה כלל אינו קיים.
המבקש הוסיף וטען, שמעולם לא ערב באופן אישי לחברה , מאחר והיה נציגה והיזם שלה בטרם הקמתה והוספת המילים "בערבות אישית" ליד שמו כיזם הינה זיוף עליו אף התלונן במשטרה.
לענין חובה של החברה טען המבקש כי התגלו תקלות במושכר ובהתאם להסכמת הצדדים תיקן מקרר תעשייתי הנמצא במושכר וזאת בהסמת המשיב ולאחר שסוכם כי סכום זה יקוזז מיתרת החוב , ושילם על כך סך של 12,195 ₪ ומשך אף החברה אינה חייבת דבר.
4.המשיב ביקש שלא לחקור המבקש על תצהירו ומשכך, ניתנת החלטתי זו על סמך הבקשה והתגובות לה בלבד בהתאם לסמכותי לפי הוראות תקנה 205 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.
תחילה אדרש לטענת המבקש לפיה אין כל יריבות בינו לבין המשיבה, שכן לגרסתו חתם על ההסכם כנציג החברה בלבד.
על גבי הסכם השכירות נרשם בכותרת ההסכם כי ההסכם נחתם בין המשיב לבין: אברוס חברה בהקמה בעל חברה גילבורד גנדי ומספר תעודת זהות, כן נרשמו בצד בכתב יד המילים "בערבות אישית. בסוף ההסכם מופיעה חתימת המבקש תחת הכותרת שוכר ושמו המלא.
ומשכך, יש לבחון האם יש בחתימתו כמפורט לעיל בכדי לחייבו. כהערה מקדימה אוסיף ואומר כי המבקש טען שהוספת המילים "בערבות אישית " לא נעשתה על ידו ומשכך ובהיעדר חקירתו או טענה אחרת הסותרת טענתו זו, די בכך בכדי לקבל גרסתו בשלב זה ואתעלם מרישומן של המילים הללו על גבי ההסכם.
בענין הנדון הגעתי לכלל מסקנה, שאכן ההסכם נכרת ישירות בין המשיב למבקש, גם אם המשיב היה מודע לתהליכי הקמת החברה ולייעוד הנכס המושכר לשימוש החברה שתוקם, אין בכך כדי להוריד מהתחייבותו האישית של המבקש לפירעון החוב ואפרט דברי.
אין מחלוקת בין הצדדים, כי החברה הוקמה רק במועד מאוחר יותר לחתימת החוזה, ולפיכך, הסכם שנעשה לפני התאגדותה של חברה - גם אם התיימרו לעשותו בשמה ולמענה - אינו מחייבה. חוזה שנערך עבור חברה בייסוד, היזם הוא בעל דברו של הצד האחר לחוזה, והוא הנותן הדין על הפרת החוזה (ראה לענין זה ע"א 337/80 מנהל מס שבח מקרקעין נ' קופטש, פ"ד לז(2) 538).
בנוסף, הוראות סעיף 12(ב) לחוק החברות, תשנ"ט- 1999, קובעות כי החברה רשאית לאשר בדיעבד פעולות אותן ביצע היזם בשמה או במקומה לפני התאגדותה.
המבקש לא הציג כל מסמך של החברה המחדש את ההסכם עם המשיב או מאשררו. ואף לא טען כי הפעולות הללו אושרו בדיעבד. למותר אציין כי לא די בקיומן של קבלות הנושאות את שם החברה שהרי ידוע כי לא תמיד זהות המשלם חופפת לזהות המתחייב בהסכם.
אכן, חברה הינה אישיות משפטית נפרדת, אך כאשר מדובר בחברה בהקמה הדין הוא שונה. כאשר מדובר בחברה בייזום, מחובתו של היזם להעביר את ההתחייבויות שנוצרו לפני הקמת החברה לחברה עצמה לאחר התאגדותה, וכן לדאוג כי החברה תקיים את התחייבויותיה כלפי מי שנקשר בחוזה טרם הקמתה עם היזם (ראה לענין זה ת"א (תל-אביב-יפו) 23250/05 א. בהר מ. מושקוביץ אדריכלות ובינוי ערים נ' דרזנין נדב ואח', פורסם בנבו).
אשר על כן, טענת המבקש בדבר היעדר יריבות נדחית לאלתר והואיל וחתם על גבי ההסכם די בכך בכדי לקבוע שקיימת יריבות בין הצדדים והמדובר בהתחייבות שנטל על עצמו בטרם הוקמה החברה.
5.המבקש הוסיף וטען לזיוף ומרמה לאור הוספת המילים "ערבות אישית" בכתב יד ליד פרטיו על גבי ההסכם.
לטענתו, מעולם לא חתם על החוזה תוך התחייבות בערבות אישית והמשיב פעל שלא כדין, במרמה ו/או בזיוף כלפיו על ידי כך שהוסיף על גבי ההסכם על יד חתימת המשיב את המילים "בערבות אישית”- מבלי לקבל הסכמתו, אישורו או ידיעתו.
המשיב בתגובתו הכחיש גרסתו זו של המבקש, שכן לדבריו, לא הייתה כל סיבה להוסיף את המילים "בערבות אישית" על גבי החוזה ללא ידיעת המבקש, הואיל והמבקש נתן את פרטיו המלאים בחוזה השכירות וכן חתם בשמו הפרטי על החוזה ולא בשם החברה, כל אלו מעידים על כך שההסכם נעשה בין המשיב למבקש ומייתרים את הצורך של המשיב להוסיף את המילים "בערבות אישית" על גבי החוזה.
כפי שציינתי לעיל, טענת המבקש כי המשיב זייף את ההסכם והוסיף את המילים "בערבות אישית" ליד שמו כיזם וחתימתו, אינה מעלה או מורידה לעניין זה, שכן בעת החתימה על ההסכם החברה הייתה עדיין בתהליכי הקמה ומשכך ועל פי חוק כל עוד לא ניתן לה רשיון פעולה על ידי הממונה וכל עוד לא החלה לפעול, היא אינה יכולה ואינה רשאית על פי דין לקבל החלטות הקשורות לפעילותה. בין היתר היא אינה רשאית להתקשר בחוזה ומשכך, אין כל רלוונטיות להוספת המילים הללו ומשכך, אף אם יסתבר שאלו הוספו בסופו של יום על ידי המשיב, אין בכך בכדי לקבוע שמדובר בזיוף ההסכם וההסכם שנערך בין הצדדים שריר וקיים וכך גם החיובים הנובעים ממנו.