ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חדרה
|
49725-02-11
11/09/2011
|
בפני השופט:
הדסה אסיף
|
- נגד - |
התובע:
דוד אדמונד מזיג
|
הנתבע:
יעקב יאיר פיגדור
|
פסק-דין |
פסק דין
התובע והנתבע הם בעלים של יחידות דיור במבנה הידוע כ"חוות הברון" בזכרון יעקב.
יחידת הנתבע ממוקמת מעל יחידת התובע. מאחר והמבנה בנוי באופן מדורג על צלע ההר מהווה מרפסת יחידת הנתבע את תקרת יחידת התובע. במרפסת מותקן, בין היתר, מדחס המזגן שממזג את יחידת הנתבע.
לטענת התובע, המדחס גורם לרעידות שגורמות למטרד משמעותי ומפריעות לשימוש ביחידת התובע. בנוסף, עקב בעיות איטום במרפסת דירת הנתבע קיימת נזילה אל דירת התובע, דבר שגורם לא רק למטרד משמעותי אלא גם לנזקים בדירת התובע ולא מאפשר שימוש נאות ביחידה לארוח או להשכרה. לטענת התובע, התראות בעניין זה נשלחו פעמים רבות אל הנתבע אך ללא הועיל.
התובע טוען בכתב התביעה לנזקים כדלקמן:
בגין דמי שכירות עד לתיקון הנזקים – 2,500 ₪ לכל חודש.
בגין הוצאות ארנונה – 360 ₪ לכל חודשיים.
בגין דמי ניהול – 550 ₪ לחודש.
בגין נזק למבנה והוצאות תביעה וביטול זמן – 10,000 ₪.
סה"כ ועד להגשת התביעה טוען התובע לנזקים בסכום כולל של 26,354 ₪ כאשר לטענתו הנזק הינו מאז נובמבר 2010 והתביעה הוגשה בסוף פברואר 2011.
הנתבע, בכתב ההגנה שהגיש, טען כי התובע לא אפשר לו לבדוק את הטענות בדבר נזילת המים והגיש את התביעה במהירות. לטענת הנתבע רק ביום 22/2/11 נעשתה הפניה הראשונה בעניין הנזילה וכבר ביום 24/2/11 נשלחה אליו טיוטת כתב תביעה שעליה נכתבה הערה לפיה אם לא תתוקן הנזילה מיידית, תוגש התביעה ביום 27/2/11 כפי שבפועל נעשה.
בנסיבות האלה טוען הנתבע כי יש לדחות את טענות התובע בגין הפסד דמי שכירות ל- 5 חודשים. הנתבע הכחיש גם את עצם קיום הנזקים ואת אחריותו לנזקים אלה וטען כי לא צורפה לכתב התביעה חוות דעת שמאשרת את טענות התובע, לפיהן מקור הנזילה בדירת הנתבע.
לטענתו, בחודש מרץ 2010, כשנה לפני שהוגשה התביעה, פנתה אליו נציגת התובע בטענה דומה ואז דאג לאיטום מוחלט של מרפסת הדירה ומרזב הבטון וכאשר פנו אליו שוב בחודש 2/10 הגיע למקום שוב אך אז התברר כי הנזילה אינה מדירתו. חרף זאת הסכים להביא איש מקצוע אך התובע לא המתין והגיש מייד את כתב התביעה.
ביחס למזגן טען הנתבע כי המדחס שקט ואינו גורם לכל מטרד ועל כל פנים הוא מונח על כריות גומי, דבר שמסייע למנוע הפרעה לדירת התובע.
בדיון שהיה ביום 7/7/11 הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה מטעמו של בית המשפט. מונה מומחה וביום 15/8/11 הוגשה חוות דעתו. לפי חוות הדעת המדחס אינו מונח על כריות גומי, ומלכתחילה נועדו הכריות למנוע רעידות, בדיוק המטרד שעליו מתלונן התובע.
אשר לנזילה – גם כאן מתיישבת חוות דעת המומחה דווקא עם טענות התובע. המומחה קובע חד משמעית כי מקור הנזילה בדירת הנתבע. לטענתו, המים חודרים מדירת הנתבע לדירת התובע כתוצאה מתעלת הניקוז של הנתבע שאינה מנוקזת באופן תקין. המומחה מפרט בחוות דעתו את הפעולות שיש לבצע על מנת להפסיק את הנזילה ולמנוע נזילה נוספת וכן את הפעולות שיש לבצע על מנת לתקן את הנזקים שגרמה הרטיבות לדירת התובע.
בדיון היום טען הנתבע כי התנהלות התובע לא היתה בתום לב מאחר שהתובע לא איפשר לנתבע, טרם הגשת התביעה, לבדוק את הטענות לגבי הנזקים ולתקן אותם ללא צורך בהליכים בבית המשפט.
לטענת הנתבע, גרמו ההליכים בבית המשפט להוצאות מיותרות והוא מבקש לכן לאפשר לו כעת לבצע את תיקון הנזקים בעצמו, הן בדירתו והן בדירת התובע.
התובע מתנגד. לטענתו, אין הוא מסכים שהנתבע יכנס לדירתו ויבצע שם תיקונים ובכל מקרה טוען התובע כי פנה פעמים רבות לנתבע, עוד טרם הגשת התביעה, וביקש כי יתקן את הליקויים. לטענת התובע, רק סרובו של הנתבע הביא לכך שנאלץ להגיש את התביעה.
בנסיבות העניין אני סבורה כי הצדק עם התובע.