מזח תיירות אילת בעמ נ' רשות התאגידים-רשם החברות

פסק דין

המבקשת הגישה תובענה למתן פסק דין הצהרתי בדבר חידוש תעודת מניה שאבדה.

העובדות הצריכות לעניין

המבקשת, חברת מזח תיירות אילת בע"מ (להלן: "חברת מזח") הינה חברה ממשלתית, אשר מטרותיה העיקריות הקמת והפעלת מעגן לכלי שיט, וכן הקמת והפעלת שירותים ציבוריים בחוף הדרומי של אילת.

לטענתה, בחודש אוגוסט 2009 התקבלה החלטת ממשלה להפרטת החברה ומכירת מניותיה. ואולם, בבדיקה שנערכה בחברת המזח, נתגלה כי ספר המניות של החברה אבד, ולא ניתן לאתרו או לשחזרו.

עוד טענה המבקשת, כי על פי התוספת השנייה (סעיף 10) לפקודה, החלה בענייננו, שכותרתה "תקנון לניהול חברה מוגבלת במניות", בסעיף 6 לתוספת נקבע כי "תעודת מניה שנתקלקלה או אבדה, ניתן לחדשה באגרה שלא תעלה על 10 אגורות חדשות ובתנאים לעניין ראיות ושיפוי נזק, הכל לפי שיקול דעתם של הדירקטורים". ברוח סעיף 6, אף תקנון חברת מזח קובע בדומה לכך, כי חידוש תעודת מניה שאבדה כרוך בהחלטת ובהסכמת הדירקטוריון. ואולם, חברת המזח נעדרת דירקטוריון מזה מספר שנים.

לשיטתה של המבקשת, נוכח האמור, ובהיעדר ספר מניות לחברה וכן בהיעדר דירקטוריון לחברה, המהווה הסמכות הבלעדית להחליט החלטות מסוג ההחלטות נשוא הבקשה, מתבקש בית המשפט להכריע בשאלה העקרונית בעניינה של המבקשת וליתן פסק דין הצהרתי.

רשם החברות הגיש את עמדתו, לפיה הוא מותיר את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט. עם זאת, המליץ לכלול כמשיבה את רשות החברות הממשלתיות לקבלת עמדתה.

המבקשת הגישה הודעה , לפיה אינה מתנגדת לכלול את רשות החברות הממשלתיות כמשיבה ואף ביקשה להגיש המרצת פתיחה מתוקנת, בצירוף רשות החברות הממשלתיות כצד להליך.

לאחר הגשת המרצת פתיחה מתוקנת בצירוף רשות החברות הממשלתיות כצד להליך, הודיעה הרשות החברות הממשלתיות לבית המשפט כי היא מותירה את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט. עם זאת, הפנתה להחלטת ההקמה של חברת מזח בה נקבעו מייסדי החברה וחלוקת ההון המופיעים בה כמעט אחד לאחד בעלי מניות ואותם שיעורים כמו בנוסח הרישום. בנוסף, ציינה כי חלוקת המניות בין בעלי המניות בהתאם להחלטת ההקמה הינו רוב רובן של המניות מוחזקות בידי שלושה בעלי מניות בלבד (שליש מוחזק בידי מדינת ישראל באמצעות מינהל מקרקעי ישראל, שליש בידי עיריית אילת ושליש בידי החברה לפיתוח חוף אילת בע"מ), הגופים האחרים, חברות ממשלתיות (למעט החברה לפיתוח יפו העתיקה שהינה חברה מעורבת) מחזיקים במניה אחת כל אחת, וזאת בשל סיבות היסטוריות הנובעות מהגדרת חברה ציבורית בפקודת החברות, לפיה נדרשים שבעה בעלי מניות לצורך הגדרתה של החברה כחברה ציבורית. לחלופין, ציינה רשות החברות הממשלתיות, כי אפשר לדרוש אישור החברה כי לאורך שנותיה, ככל הידוע להם, לא הופיעו לאסיפות הכלליות של החברה בעלי מניות מאלו המנויים לעיל וגם לא נשמעה כל טענה מצד גורם כלשהו שהינו בעל מניות בחברה.

בתגובה להודעת רשות החברות, הודיעה המבקשת לבית המשפט כי היא מאשרת כי במשך 11 השנים האחרונות, במהלכן עובד ממלא מקום מנכ"ל המבקשת, מר ערן בארי, במבקשת, וככל הידוע לו, מלבד נציגי החברה לפיתוח חוף אילת בע"מ זומנו והופיעו לישיבות האסיפה הכללית מטעם המבקשת רק נציגי מנהל מקרקעי ישראל ועיריית אילת וכי מעולם לא התקבלה כל פניה מגוף או אדם כלשהו שנחזה או הציג עצמו כבעל מניות במבקשת ולא הופיעו לישיבות הדירקטוריון שדנו בענייני המבקשת נציגים אחרים כלשהם.

סוף דבר

לאור האמור לעיל, ניתן בזה פסק דין הצהרתי לפיו תחודש תעודת מניה על שם החברה מזח תיירות אילת בע"מ.

ניתן היום, ד' תשרי תשע"ד, 08 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.