מזונות אשה דרוזית

בפניי תביעה למזונות אישה.

1.         הצדדים נישאו עפ"י הדת הדרוזית ביום 22.7.2006, והתגרשו ביום 16.5.2011.

2.         מנישואיהם אלו נולדו לצדדים שני הקטינים:

1. ס' ס', יליד 26.7.2007 כבן 6.

2. ל' ס',  יליד 29.12.2008 כבן 4.5.

3.         הקטינים נמצאים במשמורת האב הנתבע.

יצויין כי בפני בית המשפט תלויה ועומדת תביעה נוספת מצד התובעת לקיום הסדרי ראיה (תמ"ש 18139-02-10), במסגרתה הוזמן תסקיר עו"ס לסדרי דין.

למען הסר ספק, פסק דין זה יעסוק בשאלת מזונות התובעת, בלבד.

ההליך:

4.         ביום 13.10.09 נחתם בין הצדדים הסכם גירושין.

5.         ביום 20.1.10 הגישה התובעת תביעה למזונות אישה בבית הדין הדתי הדרוזי בעכו.  התביעה נמחקה ביום 7.10.10 בהתאם להחלטת כב' ביה"ד הדרוזי, וזאת בהעדר הסכמה של הנתבע לדון בה.

6.         ביום 16.5.11 ניתן ע"י ביה"ד הדרוזי פסק דין לגירושין.

7.         בדיון שנערך בפניי ביום 18.4.13 נחקרו הצדדים ובאי כוחם הסמיכוני ליתן פסק דין בסוגיית מזונות האישה עד לגירושין, על יסוד החומר המצוי בתיק בית המשפט.

טענות הצדדים:

8.         התובעת טוענת כי הינה מתגוררת בבית הוריה החל מיום 13.10.2009.

9.         התובעת החלה לעבוד לפרנסתה במפעל, ומשתכרת מעבודה זו סך של 2,900 ש"ח בממוצע. לטענתה הוריה תומכים בה מאז נפרדה מהנתבע.

10.        לאור הסדרי הראיה עם הקטינים, טוענת התובעת כי נגרמו לה הוצאות מרובות עבור הנסיעות לביקורי הקטינים, מתנות לקטינים, כלכלה, אוכל, ביגוד והנעלה.

11.        התובעת עותרת לחייב הנתבע במזונותיה בסך של 2,500 ש"ח הכוללים כלכלה, ביגוד, הנעלה, ביקורים ודמי נסיעות, טיפולים רפואיים, טיפולי שיניים. לטענתה יש לחייב הנתבע במזונותיה מיום הפרידה - 19.11.2009.

12.        מנגד, טוען הנתבע כי הצדדים התגרשו לאור התנהגותה והתנהלותה הפסולה של התובעת אשר זנחה אותו ואת ילדיהם הקטינים.