החלטה
בפני בקשתה של המבקשת כי אתיר לה להתגונן בפני תביעת המשיבה, שהוגשה כנגדה בסדר דין מקוצר, על הסך של 17,804 ₪ בגין הסכם מכללא שהיה בין הצדדים, במסגרתו סיפקה המשיבה למבקשת מגוון מוצרים מתחום החשמל, כנטען בכתב התביעה.
על פי הנטען בבקשת המבקשת, כתב התביעה אינו ברור, אינו נהיר ואינו מפורט דיו.
לטענתה, הגם כי נברה, עיינה, חיפשה והפכה שוב ושוב, כלשונה, הן בנטען בכתב התביעה והן במצורפים לו, לא צלחה להבין ממה נובע החוב לכאורה לו טוענת המשיבה, בעבור איזה תקופה מדובר, כמה תשלומים שולמו בפועל ומתי הפרה אם בכלל המבקשת את התחייבויותיה.
המבקשת הוסיפה וטענה, כי המשיבה הציגה חשבוניות מס ו/או תעודות משלוח לפי ראות עיניה ולפי נוחותה, וכי חשבוניות מס ו/או תעודות משלוח בחלקן הגדול אינן משקפות את המציאות ואת אשר התרחש בפועל.
המבקשת טענה בבקשתה כי למרות אופן ניסוחו של כתב התביעה הרי שבוצעו קיזוזים בין הצדדים, בגין פריטים שלא נרכשו או חוייבו באופן שגוי, וכך הפנתה לעניין זה לקבלה מס' 5964.
המבקשת ציינה מספר דוגמאות מהן עולה, לטעמה, כי זוכתה בסכומים השונים מן המוסכם ו/או חוייבה בסכומים השונים מן המוסכם.
כראיה לכך, כי המשיבה נהגה לחייב את המבקשת בסכומים שונים מהמסוכם, הציגה המבקשת
"אך לצורך הדוגמה", כלשונה, את חשבונית מס מס' 8368 מיום 24.8.09 בה מחויב המוצר "טלאור 4*18 ביום 20.8.09 בסך של 130 ש"ח ליחידה, בעוד שבתעודת משלוח מס' 46517 מיום 20.8.09 מופיע המוצר הנ"ל במחיר של 110 ש"ח ליחידה.
המבקשת המשיכה ופירטה, "לצורך הדוגמא", שינוי של מחירים בתעודות המשלוח לאחר שנחתמו.
עוד טענה המבקשת כי לעיתים קרובות, בעת שהמשיבה הייתה נתקלת במחסור במלאי, בעלי המשיבה, מר גל מזוז היה פונה לנציג המבקשת בבקשה, כי תספק במקום המשיבה את הציוד החסר אצלה במלאי לאותו לקוח, תוך הבטחה, כי הסך עבור אותו מוצר יקוזז בהמשך, אך הדבר לא נעשה.
כך ציינה המבקשת את הארוע בו סיפקה, חלף המשיבה, כבל בשווי של 1,936 ₪ למר אביטן מאולמי רואיל גארדן.
עוד ציינה המבקשת אירוע במסגרתו קיבלה ציוד וסחורה פגומה מאת המשיבה, בשנת 2008, כאשר המשיבה התחייבה בפניה לשאת בהוצאות שכר עבודתם של שני פועלים מטעם המבקשת, שיתקנו את הליקויים, בסך של 693 ₪.
נציג המבקשת נחקר בפני על תצהירו ביום 6/6/2012, ובחקירתו עלה כי הטענה בדבר קבלה מס' 5964 (סע' 12 לתצהירו) אינה רלוונטית כלל ואינה יכולה לשמש כהגנה, שהרי הסכום אכן קוזז בכרטסת המשיבה.
הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.
לאחר שעיינתי בכתב התביעה על נספחיו, בבקשת הרשות להתגונן על נספחיה, בחקירת נציג המבקשת בפני ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי הגנתה של המבקשת נמצאת בתחום האפור שבין הגנת בדים להגנה שסיכוייה קלושים.
מחד, אינני מקבל את הנחת היסוד, המובלעת בבקשת הרשות להתגונן, לפיה רשאי המבקש רשות להתגונן להסתמך על "דוגמאות" להתנהלות בלתי-תקינה בהנהלת החשבונות של הצד שכנגד, כדי שיתאפשר לו להתגונן בפני סכום התביעה כולו, משל הייתה הדוגמא כלי ל"פסילת ספרים" של הצד שכנגד.
למעשה, הנטל מוטל על מבקש הרשות להתגונן לפרוט טענות אלה, של התחשבנות בלתי-נכונה או בלתי תקינה, לפרוטות, ולכמתן באופן מדוייק.
ההלכה היא כי: "טענת קיזוז יש לפרט לפרטי פרטים וסכומים, עד לרמה של כתב תביעה עצמאי: "טענת קיזוז, בתחומיה של תביעה בסדר דין מקוצר, חייבת לפרט את הסכום הנתבע לפי טענת הקיזוז ואף להציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. יש להעלות אותה בצורה מפורשת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת, שעליה ניתן לבסס תביעת קיזוז המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן" (ד. בר אופיר, שם, עמ' 213 וראה גם ע"א 579/85 אריאן נ' לאומי, פ"ד מ(2) 765).".
(מתוך תאק 19670/07 עידן-דוד נכסים בע"מ נ' בנק לאומי סניף הכרמל (חיפה)– פורסם בפדאו"ר – ההדגשה שלי – י.ב.).