החלטה
לפניי התנגדות לביצוע שטרות בסכום כולל של כ-366,000 ₪. לטענת המבקשת, ניתנו השיקים כערבות להבטחת הלוואה שאמור היה לקבל צד שלישי – מר אליעזר ג'נאשווילי (להלן: "אליעזר") מאת המשיב, אולם לטענת המבקשת, משלא ניתנה ההלוואה בסופו של דבר, פקעה ערבותה, ואין היא חבה עוד בפירעון השטרות.
המבקשת מודה בתצהיר התמציתי שהגישה בהליך, כי שלושה שיקים מתוך הסדרה נפרעו, אולם לטענתה כפי שבאה לידי ביטוי בתצהיר, שיקים אלה נפרעו מאחר שבחשבון היה כסף לפירעונם.
להשלמת התמונה יצוין, כי בין הצדדים מתנהל הליך נוסף, בגין שיקים בסך 180,000 ₪, נושא ת"א 9459-05-10, הקבוע להמשך שמיעת הוכחות לחודש דצמבר 2014 (כב' השופטת איילה גזית). בתיק זה ניתנה רשות להגן בכפוף להפקדת סך 180,000 ₪ - מלוא סכום השטרות – וסכום זה הופקד.
לאחר שעיינתי בתצהיר ושמעתי את עדותה של המבקשת, אני סבור כי לנוכח העובדה שבין הצדדים מתנהל הליך זהה, שעניינו ונסיבותיו זהים לחלוטין, ניתן ליתן רשות להגן גם בתיק זה, אולם לנוכח קלישות טענות ההגנה – והעובדה כי רק כפסע קל בינם ובין "הגנת בדים" ככל משפטה וחוקתה – יש להתנות את מתן הרשות להגן בהפקדה כספית בסכום משמעותי.
ראשית יש לציין, כי התצהיר התומך בהתנגדות הוא סתמי וכללי, ואיננו מפרט את כל אשר ביקשה המבקשת להרחיב בעדותה. עוד יש לומר, כי בשונה מן האמור בגרסתה של המבקשת – הן בתצהירה והן בעדותה – הסכם ההלוואה שעליו חתמה (חתימה שאינה מכחישה – וראו עמ' 2 לפרוטוקול הדיון לפניי, ש' 28 – 29) – נועדו השיקים להבטיח תשלום חוב, קרי – הלוואה שניתנה בעבר, ולא הלוואה עתידית.
טענתה של המבקשת, כאילו היה בין הצדדים הסכם נוסף, בכתב ידה, בנוסף להסכם המודפס (מוצג מש/1) היא טענה שלא בא זכרה בתצהיר התומך בהתנגדות, ומשהועלתה בחקירתה (עמ' 2 ש' 28 – 29) יש לראות בה "עדות כבושה" שמשקלה מועט.
אולם גם אם אניח, לזכותה של המבקשת, כי הסכם נוסף בכתב ידה אכן קיים – גם אז לא יהיה בכך כדי לסייע למבקשת, משאין מחלוקת בין הצדדים כי ההסכם המודפס מש/1 מאוחר במועדו ביחס להסכם בכתב יד – הסכם אשר לא הוצג ולא הובא בפניי, ועל כן – על פי כללי הפרשנות המקובלים – גם אם אכן היה הסכם בכתב יד – דבר שלא הוכח – הרי ההסכם המודפס מש/1 גובר עליו.
עוד יש לציין, כי המבקשת סתרה בעדותה את האמור בתצהירה. בחקירתה ציינה המבקשת, כי שלושה שיקים בסכום כולל של 15,000 דולר נפרעו "כי לפי ההסכם הייתי צריכה לפרוע 3 שיקים בשביל לראות אם ניתן לפרוע את הסכום של 160,000$." (עמ' 5 ש' 1 – 2). בתצהירה, לעומת זאת, טוענת המבקשת כי:
"המשיבים הצליחו בדרכי עורמה למשוך מחשבוני 3 שיקים של 180,000 ₪ מתוך 32 בגלל שהיה לי כסף בחשבון. שאר השיקים בוטלו. עד היום אני לוחצת ומבקשת מהם שיחזירו את הכסף שלקחו לי וכך גם במשפט שמתנהל." (סעיף 5 לתצהיר המבקשת).
האם נפרעו שלושת השיקים "בדרכי עורמה", כגרסת המבקשת בתצהירה או "לפי ההסכם" כגרסתה בעדותה לפניי? עניין זה לא הובהר, ונראה כי המבקשת לא הקפידה על אמירת אמת – וזאת בלשון המעטה.
מאחר שהמבקשת הודתה כי חתמה על ההסכם מש/1, חלה החזקה כי אדם החותם על מסמך לא יישמע בטענה כי לא הבין את תוכנו או לא קרא אותו. אולם גם מעבר לחזקה זו, טענותיה של המבקשת ביחס לנסיבות חתימתה אינן מעוררות אמון, שוב – בלשון המעטה. הטענה כי המבקשת הייתה נכונה לחתום על הסכם כה משמעותי בלחץ זמן, ומבלי לבדוק אותו, ועוד יותר מכך – העובדה שהמבקשת חתמה על מסמך מודפס מקום שבו היה כבר, כך לטענתה, מסמך בעל פה – היא טענה שאני מתקשה לקבלה.
אשר לטענותיה החוזרות של המבקשת בדבר גילה ומצבה הכלכלי – הובהר כי בהליך המקביל המבקשת מיוצגת (ולכל הפחות – הייתה מיוצגת), ועל כן הטענה שלא היה לה במי להיוועץ ביחס להגשת התצהיר – אינה מתקבלת. גם הטענה כי הגישה תצהיר כללי וסתמי מכיוון שסברה שההליך שלפניי יאוחר עם ההליך המקביל – אף טענה זו אין בה כל ממש, שכן ההחלטה הדוחה את בקשת האיחוד ניתנה עוד ביום 28.1.2014 – כך שלא הייתה כל מניעה להגיש בקשה מתאימה לתיקון התצהיר התומך בהתנגדות.
עוד יש לציין, כי בניגוד לניסיונותיה של המבקשת לצייר עצמה כפנסיונרית שנפלה קורבן לתרמית לא-לה, התרשמותי שונה: התברר כי היא אשת עסקים העוסקת בסחר בתכשיטים, בני משפחתה מנהלים עסק להמרת מט"ח (Change), ולא נראה כי היא משוללת יכולת להבין את תוצאות מעשיה.
לנוכח גרסת המבקשת, אשר נסתרה מתוך עדותה עצמה, ראוי היה, אולי, לדחות את ההתנגדות, ולשפעל את הליכי ההוצאה לפועל. עם זאת, לנוכח קיומו של הליך מקביל, המצוי בשלבים מתקדמים, אני סבור כי לא ייגרם כל נזק ממתן רשות להתגונן בכפוף לחיוב בהפקדה משמעותית.
אשר על כן, ההתנגדות תתקבל בכפוף להפקדת סך של 250,000 ₪ בקופת בית המשפט – במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית, צמודה למדד וללא הגבלת תאריך, ערוכה לפקודת המשיב.
הפקדה כאמור תבוצע עד יום 1.8.2014, ועם ביצועה תגיש המבקשת הודעה מתאימה לתיק, שאז תינתן החלטה משלימה בדבר המשך ההליכים.
לא יופקד הסכום האמור עד למועד שנקבע – יהיה המשיב זכאי ליטול פסק דין על מלוא סכום החוב.
בהנחה שהסכום יופקד, ולנוכח השלב המתקדם שבו מצוי ההליך המקביל, מוצע לצדדים להגיע להסדר דיוני שלפיו תחול תוצאת ההליך המקביל, המתנהל לפני כב' השופטת גזית, גם על התיק דנן.
ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ד, 30 יוני 2014, בהעדר הצדדים.
