פסק דין
מבוא
תביעה בסך של 120,000 ₪, שהוגשה על ידי עמיר מורי (להלן: "מורי") כנגד שני נתבעים: גור אייל נכסים והשקעות בע"מ (להלן: "גור נכסים") ואייל גור (להלן: "אייל").
מורי, היה במועד הרלבנטי בעליו הרשום של מגרש מקרקעין ברחוב בעל העקידה 27א' בשכונת שפירא בתל-אביב (להלן: "המגרש"), ביחס אליו נוהל, לטענתו, משא ומתן לרכישה שלא בתום לב מצד אייל.
תחילתו של המשא ומתן, לפי מורי, בחודש מאי 2008, במהלכו סוכם מחיר המגרש, הוחלפו טיוטות מתקדמות בעריכתן היו מעורבים עורכי דין וכל זה עד לחודש אוקטובר 2008 שאז חזר בו אייל מהסכמתו לרכוש את המגרש.
אייל, לעומת זאת, טוען, כי ניהל את המשא ומתן בתום לב ובאופן גלוי, אלא שהצדדים לא הגיעו לעמק השווה בעניין תנאי התשלום של התמורה.
חלקה הניכר של התנהלות הצדדים תועדה בכתב ותיעוד זה הוצג במשותף באופן כרונולוגי. מתוכו למדתי, כי בחודש אוגוסט 2008 כבר הגיעו הצדדים להסכמה בדבר מחירו של המגרש (מוצג 3).
במהלך החודשים אוגוסט וספטמבר הוחלפו בין הצדדים מסמכים/טיוטות, מהם עולה כי נושא תנאי התשלום והזיקה בינם לבין הסרת השעבוד היה שנוי במחלוקת (מוצגים 4, 5, 8, 11).
כך, לדוגמא במוצג 4 מציע מורי תנאי תשלום לפיהם, סך של 200,000 ₪ ישולם בשיק בנקאי במעמד חתימת החוזה, סך של 500,000 ₪ יועבר לאחר 14 יום ממועד חתימת ההסכם וסך של 450,000 ₪ יועבר לאחר 30 יום ממועד חתימת ההסכם כנגד מסירת החזקה במגרש ומסירת מסמכים. אייל לעומתו, הציע, לפי מוצג 8, תנאי תשלום שונים לפיהם, סך של 100,000 ₪ יועבר במעמד החוזה, סך של 240,000 ₪ ישולם לאחר 14 יום ממועד חתימת ההסכם לבנק, סך של 260,000 ₪ ישולם תוך 20 יום ממועד סילוק המשכנתא לאחר קבלת אישור הבנק והצגת נסח טאבו וסך של 450,000 ₪ יועבר בחלוף 60 יום ממועד כריתת ההסכם, כנגד מסירת המגרש. בין לבין התנהלו, בין הצדדים, שיחות טלפון ובהן ניסו לגשר על הפערים. עוד מוסכם, כי עובר לניהול המשא ומתן בין הצדדים כאן ניהל מורי משא ומתן עם מציע נוסף.
השיחות המכריעות התנהלו בשבוע השני של חודש ספטמבר, כאשר מורי טוען, כי הסכים לוותר על עמדתו וקיבל את תנאי התשלום המוצעים ע"י אייל, שסירב למרות זאת לרכוש את המגרש.
אייל מסכים, כי מורי היה נכון בסופו של עניין לקבל את תנאיו, אלא שהסכמתו זו באה מאוחר מדי מבחינתו, לאחר שכבר לא היה לו עניין במימוש העסקה.
הואיל וחלק זה של המגעים בין הצדדים הוא השנוי במחלוקת, אביא את גרסאותיהם ואנסה להכריע ביניהן:
מורי טען בעדותו בסעיף 21 לתצהירו:
"התקיימו בינינו שיחות טלפוניות, בשיחה שהתקיימה ביום ה- 08/09/08 ליום 15/09/08 שאלתי את אייל באם הוא עדיין מעוניין לרכוש את המגרש לאור השינויים והסחבת שהוא נוקט במהלך החודש האחרון, הוא ענה לי שכן, אבל בכפוף לתנאי התשלום כפי שציינה עורכת הדין מטעמו. הודעתי לו שבנסיבות הללו אני אחשוב ואחזיר לו תשובה בימים הקרובים. ביום 15/09/08 הודעתי לאייל כי חרף השינוי החד צדדי מצידו בהסכמות שבינינו, אני מסכים לשינוי בלוח התשלומים וכל שנותר הוא לחתום על ההסכם. או אז "יצא המרצע מן השק" ואייל הודיע לי כי בשלב זה אינו מעוניין לרכוש את המקרקעין וכי אין בכוונתו לחתום על ההסכם, בלי קשר לתנאי תשלום כאלה ואחרים".
אייל טען בעדותו בסעיפים 28-29 לתצהירו:
"28. ואכן, כבר ביום 09/09/08 התקשר אלי התובע ושוחחנו בינינו אודות שלבי העברת התמורה. בסיום השיחה הודיע לי התובע באופן חד משמעי כי היות ואינו מסכים לשלבי העברת התמורה כפי האמור בטיוטת החוזה מטעמו, המשא ומתן בטל, וכי הוא אינו מוכן למכור את המגרש בתנאים אלו. כמו כן הבהיר התובע כי מעתה ואילך אין כל עסקה בינינו וכל צד חופשי לנהל משא ומתן עם אחרים.
29. כ- 7-10 ימים לאחר השיחה האמורה ולאחר ביטול סופי של המשא ומתן על ידי התובע, התקשר אלי התובע. אציין, כי הייתי מאוד מופתע לשמוע מהתובע לאחר שהוא ביטל את המשא ומתן בלשון שאינה משתמעת לשני פנים. התובע אמר לי כי הוא מסכים לתנאי התשלום כמוצע וביקש לחתום על חוזה. הודעתי לתובע כי לאחר שביטל בצורה חד משמעית את המשא ומתן בינינו ואמר כי מבחינתו כל צד חופשי לנהל מו"מ עם אחרים, הנתבעת מס' 1 אינה מעוניינת לרכוש ממנות כעת את המגרש".
הפער בין הגרסאות מתמקד בכך, שלפי מורי ביקש זה לחשוב בשנית על עמדתו של אייל, לפני שהוא נותן תשובה סופית ביחס למימוש המשא ומתן וזה חזר אחרי כמה ימים עם תשובה חיובית. בעוד שלפי אייל, הסתיימה אותה שיחה בדחייה מוחלטת של דרישותיו מצד מורי, שחזר אליו במפתיע לאחר שבעה-עשרה ימים, עם הסכמה שבה איבד עניין.
בחקירתו הנגדית התייחס מורי לשיחה. כך נשמעו דבריו לפרוטוקול (עמוד 6, שורות 18-23):
"במשך חודש שלם הוא משך אותי ובסופו של דבר הודיע לי באופן חד צדדי שהוא מבטל את זה ולא חותם על החוזה, כי השווקים רועדים עכשיו וזה היה ב- 19 בספטמבר. הייתי בשוק כשהוא אמר לי את זה ואחרי שהתאוששתי אמרתי לו שאני מוכן לסגת לאחור ושאין לי שום תביעה נגדו ושיפנה לעורכת הדין שלי, שייתן לה מה שמגיע לה ובזה נגמר הסיפור. בצורה מזלזלת הוא אמר לי "נראה לך שאעשה דבר כזה? תמצא אדם אחר ותעשו את החוזה". לא עניין אותו כלום".