מוריס אורלי ואח' נ' ביטון רוז`ה חיים ואח'

פסק דין

לאחר ששמעתי את הצדדים שהעידו בפניי ובחנתי את הראיות והמסמכים המופיעים בכתב התביעה ובכתב ההגנה, מצאתי כי יש לקבל את התביעה.

המדובר בתביעה שהוגשה בגין נזק שארע לגינת הבית אותו רכשו התובעים מהנתבעים, כאשר בעיקרון אין מחלוקת כי הנזק לגינה ארע, וכי הדשא שבגינה, שלפנים היה ירוק ופרוח, כתוצאה מהעדר השקייה קמל לחלוטין, וזאת התרשמתי מתמונות שהוגשו לי.

זאת ועוד, מהמסמכים שהוגשו לי עולה כי עורך הדין של הנתבעים, רמי ברנס, כתב מכתב לב"כ התובעים, מיום 06.09.06 בו נקבע מפורשות כי מרשיו מתחייבים לדאוג להחלפת הדשא.

אני קובע כי מהראיות שבפניי שיקום הדשא לא נעשה כך שיחזיר את המצב לקדמותו, ומהימנים עליי דברי התובעים כי נאלצו להשקיע סך של 3,500 ₪ להשבת הדשא למצב ראוי.

זאת ועוד, מסמך שהוגש לי כנספח ו' מיום 20.03.07 בחתימת עוה"ד ליסקר אור, מלמד כי הייתה הסכמה בין הצדדים, לכאורה, כי סך של 1,000 דולר שארכם דאז עמד על כ – 4,500 ₪, היו אמורים להסדיר את המחלוקות בין הצדדים. לימים הדברים לא הסתייעו ומשום כך התיק שבפניי.

מבלי להתייחס לשאלת מקור התקלה שהביאה לייבוש הדשא, ואינני קובע ממצא לעניין זה, אין מחלוקת שהתובעים היו זכאים לקבל את בית המגורים אותו רכשו בכספם המלא, כשהוא במצב סביר וראוי, ואולם למגינת ליבם קיבלנו גינה חרבה ביום המסירה ומובן כי נגרמה להם תחושה לא נעימה בשל אובדן ההנאה מהגינה, כפי שציפו בעת שרכשו את הבית.

אני קובע כי הוכח בפניי כי האחריות לקמילת הדשא בגינה חלה על הנתבעים, וכי עליהם לפצות את התובעים בגין נזקיהם.

ההוצאות הישירות שנגרמו לתובעים הינן 3,500 ₪, וכן אני פוסק 1,500 ₪ בגין אובדן הנאה מהגינה בתקופת הביניים עד לשיקום הדשא.

אשר על כן אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעים סך של 5,000 ₪ בתוספת סך של 1,000 ₪ בגין הוצאות.

זכות ערעור כחוק

ניתנה והודעה היום י"ז שבט תש"ע, 01/02/2010 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

הוקלד על ידי: שני פרידמן