אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מוריה ואח' נ' הפניקס חברה לביטוח

מוריה ואח' נ' הפניקס חברה לביטוח

תאריך פרסום : 12/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
40574-01-13
07/06/2013
בפני השופט:
ניר נחשון

- נגד -
התובע:
1. יהושע נסים מוריה
2. לוסי מוריה

הנתבע:
הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

1.לפני תביעת מבוטחים את המבטח בגין הפרשי תגמולי ביטוח שלא שולמו להם לטענתם מכוח חוזה ביטוח מסוג "מקיף" שהופק לרכבם, רכב מ.ר. 89-258-65, בגין נזקים שנגרמו לרכבם במסגרת מעורבותו בתאונת דרכים מיום 19/1/12.

2.לטענת התובעים, כפי שעולה מכתב התביעה על נספחיו, מיד בסמוך לאחר קרות התאונה הנתבעת התחייבה לפצותם עבור נזקיהם בהתאם לפוליסת הביטוח ולצורך כך הופנו על ידי הנתבעת או שלוחיה למוסך ושמאי רכב מטעמה לצורך הערכת הנזקים ותיקונם. בהתאם לחוות דעת השמאי יוסף בן נעים נגרמו לרכב התובעים נזקים בהיקף 8,391 ₪ בצירוף שכ"ט השמאי בסך 800 ₪. נוכח השתהות הטיפול על ידי הנתבעת נאלצו התובעים לשאת בהוצאות אלה מכיסם. רק בחודש יולי 2012 קיבלו התובעים סך של 3,851 ₪ מאת הנתבעת. לטענת התובעים, הנתבעת ו/או מי מטעמה לא טרחו להסביר להם פשר הפחתת תגמולי הביטוח ורק לאחר ששכרו שירותי עורך דין ושיגרו מכתב אל הנתבעת טרחה היא לשלוח פירוט שיעור ההפחתות. יאמר מיד, כי אף עיון במסמך של הנתבעת מיום 18/7/12 המפרט את ההפחתות לא מלמד, די הצורך, בגין אילו פרמטרים בוצעו ההפחתות הנ"ל.

3.לטענת הנתבע, כפי שעולה ככתב ההגנה המתוקן, בעת כריתת חוזה הביטוח ניתנה לתובעת 2 הנחת היעדר תביעות לשלוש השנים האחרונות, זאת, בהסתמך על תצהיר שניתן על ידי התובעת כי לא היו לה תביעות בתקופה זו. התובעת התחייבה להעביר לידי המבטח את דו"ח התביעות עבור התקופה הזו. בפועל, התובעת לא העבירה את המסמכים הנ"ל לנתבעת ולכן, ההנחה שניתנה לה בדמי הביטוח נמצאה כלא מבוססת. בהתאם לסעיף 7 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, ככל שניתנה לשאלה בענין מהותי תשובה שלא היתה מלאה וכנה רשאי המבטח תוך שלושים יום מהיום שנודע לו על כך וכל עוד לא קרה מקרה הביטוח, לבטל את החוזה בהודעה בכתב למבוטח. סעיף 7 (ג) מתייחס למקרה שקרה מקרה הביטוח לפני שהתבטל החוזה, אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי שהוא היחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים כמקובל אצלו לפי המצב לאמיתו לבין דמי הביטוח המוסכמים.

4.ביום 6/6/13 התקיים דיון בפני במעמד הצדדים בו שבו הצדדים על טענותיה. במהלך הדיון טען נציג חברת הביטוח, כי באשר לעבר הביטוחי של התובעת 2 היא לא הוכיחה העדר תביעות לתקופה בת 4 שנים בגינה ניתנה לה הנחה בפרמיית הביטוח, אלא, המציאה אישור אי הגשת תביעות מהראל חברה לביטוח בע"מ לשנתיים בלבד. מאישור זה עולה, כי ניתן העדר תביעות לשנים 2009 ו-2010.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות מטעם הצדדים על נספחיהם ושמעתי את הצדדים נחה דעתי, כי דין התביעה להתקבל.

ראשית ועיקר, נתתי אמון מלא בעדות התובע 1. עדותו נמצאה אמינה וקוהרנטית ולא נסתרה על ידי הנתבעת.

שנית, סעיף 7 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן:"החוק") על יסודו טוענת הנתבעת לזכותה לפטור מתשלום חלקי של תגמולי הביטוח הינו תוצאת הפרת סעיף 6 לחוק העוסק בחובת הגילוי של מבוטח. דא עקא, כי כדי להוכיח קיומו של סעיף 6 לחוק, על הנתבעת להוכיח את שלושת יסודותיו של הסעיף במצטבר ( ראה: ירון אליאס, דיני ביטוח (מהדורה שנייה 2009 עמ' 344 וכן, ע"א 1845/90 סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז(5) 661,671 ). א. הוצגה שאלה בכתב למבוטח לפני כריתת החוזה. ב. המדובר בשאלה בעניין מהותי ג. המבוטח לא השיב תשובה מלאה וכנה לשאלה זו. דומני, כי הנתבעת לא השכילה מלא אחר יסודות אלה ולא הוכיחה דבר. כך, הנתבעת לא טרחה להציג הצעת ביטוח או תמליל שיחה בהם הוצגה לתובעים שאלה בעניין מהותי. הנתבעת לא טרחה לזמן לעדות את סוכנת הביטוח או החתמת לעדות ולא ברור כיצד היה בדעתה להוכיח את טענותיה. ודוק, לא די לטעון טענות בעלמא. אומנם, נציג הנתבעת ניסה להציג את דרישת הנתבעת מהעולה בעמוד 3 לרשימת הפוליסה בפרקים המתייחסים ל-"חבות מוגבלת" ו-"ניסיון תביעות". אולם, הנתבעת לא הוכיחה ולשיטת נציג הנתבע אף לא התיימרה להוכיח, כי נמסר לה מידע שאינו מלא ונכון ואם לא די בכך, הרי שהתובעים חתמו על "טופס הסכמה למסירת מידע" המאפשר לנתבעת לבדוק אודות עברו של הרכב באיגוד חברות הביטוח בישראל או במרכז הסליקה של חברת הביטוח בע"מ וכן, שבו והצהירו להעדר תביעות בתקופה הרלבנטית. הצהרה אשר לא נסתרה על ידי הנתבעת. יתרה מכך, הבחינה האם תשובתו של מבוטח הינה תשובה מלאה וכנה איננה בחינה פורמליסטית בלבד, אלא, היא בחינה המבוססת על השכל הישר וההיגיון, התלויה בנסיבות המיוחדות של המקרה הנדון, בין היתר, בהתחשב בניסוח השאלה ואופן מתן התשובה. יתרה מכך, אף לו אקבל את הטענה כי לא ניתנה תשובה מלאה וכנה עדיין סבורני, כי על הנתבעת להוכיח את התנאי העומד בבסיס סעיף 8 (2) לחוק הקובע, כי כאשר אין קשר סיבתי בין מצג השווא לבין מקרה הביטוח אין המבטח זכאי להסתמך על מצג זה. בעניין זה, אין די בבחינת קיומו של קשר סיבתי עובדתי ויש לבחון גם קיומו של קשר סיבתי משפטי. בנסיבות תיק זה, נראה בעיני, כי הנתבעת עמדה על טענה פורמאלית בלבד בדבר אי המצאת מידע כזה או אחר, שאין בינה לבין המציאות דבר ומכל מקום מבחן הסיכון אינו מתקיים בענייננו. ואם לא די בכך, הרי שעל פי סעיף 29 לחוק סבורני, כי בנסיבות בהן לא הוכח, כי לרכב התובעים ו/או התובעים היו מעורבים בתאונות קודמות בתקופה הרלנטית הרי שלא היה באי גילוי המידע הנ"ל בכדי להשפיע השפעה של ממש על הסיכון של הנתבעת ועל כן, סבורני, כי נכון וצודק לפצותם במלוא תגמולי הביטוח בהתאם לתנאי הפוליסה.

6.יתרה מכך, הואיל ועסקינן במידע שהיה ניתן לדרוש מהמבוטח עובר לעריכת פוליסת הביטוח הרי שלו סברה הנתבעת, כי עסקינן ב-"עניין מהותי" לשיטתה, הרי החתמת מטעמה שאישרה לתובעים הנפקת הפוליסה יכלה בנקל לעמוד על כך שהתובעים ימציאו את המידע הזה כתנאי להפקת הפוליסה. אין הדעת סובלת את התנהלותה של הנתבעת שמיהרה להנפיק לתובעים פוליסת ביטוח עבור קבלת דמי ביטוח אותם היא דורשת מהמבוטח כאשר בדעתה להתחשבן עימו בבוא העת ככל שיתרחש מקרה ביטוח ויהא עליה לפצותו. התנהלות זו הינה בבחינת "עצימת עניים" ואין להשלים עימה כלל ועיקר. נדמה, כי יש לפרש את סעיפי החוק עליהם מתבססים תנאי הפוליסה רק מקום בו לא היה בידי המבטח לקבל את המידע הרלבנטי או שהשגת המידע כרוכה בעלויות לא סבירות.

7.באשר לשאלת שיעור הסכומים שנתבעו. הרי שהפרשי תגמולי הביטוח בהפחתת השתתפות עצמית בסך 1,993 ₪ והסכום ששולם לתובעים בסך 3,851 ₪ מסתכמים בסך 3,347 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 14/2/12 ועד היום. ככל שסכום זה לא ישולם לתובעים תוך 30 יום הרי שיתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית מירבית בהתאם לסעיף 28 לחוק. כמו כן, הנתבעת תישא בהוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

המזכירות תדאג לשלוח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי תוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ט סיון תשע"ג, 07 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ