החלטה
לפני בקשת התובע - הנתבע שכנגד (להלן ":המבקש") לביטול פסק דין שניתן נגדו ביום 17.1.2012 בהעדר כתב הגנה ולפיו, קיבלתי את התביעה שכנגד וחייבתי אותו לשלם למשיב סכום של 12,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,700 ₪.
עסקינן בתביעה שהגיש המבקש נגד המשיב לתשלום פיצויים בגין נזקים שונים שנגרמו לרכבו בעקבות תאונת דרכים מיום 27.6.2010, שאירעה לטענתו באשמו של המשיב. המשיב הגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד במסגרתם טען שהמבקש אשם בתאונה. המשיב לא הגיש כתב הגנה לתביעה שכנגד על אף שזו הומצאה לו כדין.
בבקשתו טען המבקש, כי לאחר שקיבל את כתב התביעה שכנגד לידו פנה לסוכן הביטוח מטעמו שהבטיח לטפל בתביעתו, וככל הנראה בעקבות בלבול אצל חברת הביטוח , לא הגישה האחרונה כתב הגנה מטעמו. באשר לסיכויי ההגנה טען המבקש כי סיכויי הגנתו טובים הם. בעניין זה הפנה המבקש לפסק הדין מיום 17.1.2012 שניתן לאחר ששמעתי את הראיות בתיק, במסגרתו קיבלתי את התביעה העיקרית שהגיש המבקש נגד המשיב, וחייבתי את המשיב לשלם למבקש פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו.
המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, פסק הדין ניתן במעמד שני הצדדים ולא בהעדר הגנה כנטען על ידי המבקש, ועל כן אין מקום לביטולו. באשר למחדל שבגינו לא הוגש כתב ההגנה, נטען כי התובע קיבל את כתב התביעה לידו, והייתה מוטלת עליו החובה לעקוב אחרי ההתפתחויות בתביעה שהוגשה נגדו, ולדאוג להגשת כתב הגנה מטעמו במועד, ואין בטענתו כי הפקיד את כתב התביעה בידי סוכן הביטוח כדי לסייע בידו. עוד נטען, כי הטענה כי סוכן הביטוח והמבטחת הבטיחו לטפל בתביעה לא נתמכה בתצהיר מתאים מטעם מי מהם. באשר לסיכויי ההגנה, נטען כי אין למבקש סיכויי הגנה, וכי אין די בהכחשה כללית וסתמית, ובהטלת האחריות על המשיב.
פסק הדין ניתן כדין לאחר שהמבקש קיבל את כתב התביעה לידו, ולא הגיש כתב הגנה על אף חלוף המועד. אציין כי אומנם פסק הדין בענייננו ניתן בנוכחות הצדדים, אך הוא ניתן בהעדר כתב הגנה מטעם המבקש. ביטול פסק דין שניתן כדין בהעדר הגנה נתון לשיקול דעת בית המשפט, והוא מותנה בקיום שני תנאים מצטברים; הראשון- המבקש חייב להצביע על סיבה אשר גרמה למחדל שבעטיו ניתן פסק דין בהעדר; השני, על המבקש להראות, כי יש לו סיכוי לזכות בהגנתו. לשאלה השנייה חשיבות רבה בהשוואה לשאלה הראשונה. ככל שסיכויי ההגנה טובים יותר, כך ייתן בית המשפט משקל פחות לסיבת אי ההתייצבות.
בענייננו, המבקש טען כי הוא העביר את התביעה שכנגד לסוכן הביטוח שלו, שהבטיח שחברת הביטוח תטפל בתביעה ומאוחר יותר גילה, כי המבטחת לא הגישה כתב הגנה מטעמו ולא ייצגה אותו בתיק. אכן, חובתו של בעל דין לעקוב אחר ההתפתחויות וההתרחשויות בתיק שהוא צד לו, אך אין במחדל זה כדי להצדיק חסימת שערי בית המשפט בפני המבקש, וניתן לרפא את המחדל שרבץ לפתחו של המבקש בפסיקת הוצאות הולמות. לעניין סיכויי ההגנה - נוכח פסק הדין שניתן על ידי ביום 17.1.2012, במסגרתו קיבלתי את התביעה העיקרית העוסקת באותה תאונה, וחייבתי את המשיב בתשלום פיצויים למבקש, ונוכח האמור בכתב האישום שהוגש נגד המשיב בגין התאונה (מוצג 1), נראה כי למבקש סיכויים טובים לזכות בהגנתו. על כן, יש מקום לתת למבקש את יומו בבית המשפט.
אשר על כן, הנני מקבל את הבקשה, ומורה על ביטול פסק הדין החלקי שניתן על ידי ביום 17.1.2012 בכל הקשור לתביעה שכנגד. המבקש ישלם למשיב הוצאות בקשה זו בסך 2,000 ₪.
המבקש יגיש כתב הגנה מטעמו תוך 30 יום מהיום. המשיב יודיע, תוך 15 ימים מהיום, אם הוא עומד על המשך ניהול התביעה בתיק זה נוכח פסק הדין שניתן בתיק העיקרי. ימי הפגרה באים במניין הימים. בהעדר הודעה אסיק כי קיימת הסכמה לדחיית התביעה שכנגד וללא צו להוצאות.
לעיוני ביום 23/7/12.
ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ב, 04 יולי 2012, בהעדר הצדדים.