מורד נ' עיריית רחובות ואח'

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ו' פלאוט) בת"א 9022-02-12 שניתנה ביום 16.1.2018, שבגדרה נדחתה בקשה לעיון חוזר בפסק דין מיום 28.11.2018, שבמסגרתו הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת תביעת המבקש בשל חוסר מעש מצדו (להלן: פסק הדין).

רקע והליכים קודמים

2. המבקש והמשיב 3, יצחק קהתי (להלן: קהתי), היו בין בעלי זכויות החכירה במקרקעין שבחלקה 166 בגוש 3653 (להלן: המקרקעין). ביום 6.2.2012 הגיש המבקש תביעה למתן צו חשבונות ותביעה כספית ונזיקית נגד המשיבים 1-3 בסך של שלושה מיליון ש"ח, וזאת בשל החלטת המשיבות 2-1, עיריית רחובות (להלן: העירייה) והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, רחובות (להלן: הוועדה המקומית), ליתן לקהתי היתר בניה במקרקעין, שבעקבותיה בנה קהתי מבנה שם. בתביעה נטען כי בשל האמור לא ניתן למבקש אישור מטעם רשות מקרקעי ישראל, היא המשיבה 4 (להלן: רמ"י), לחידוש חוזה החכירה במקרקעין. ביום 28.11.2018, נמחקה תביעתו של המבקש מחמת חוסר מעש, כפי שיפורט להלן.

3.  במסגרת התיק התקיימו ארבע ישיבות קדם משפט, אשר האחרונה שבהן התקיימה ביום 8.6.2014. בישיבה זו, הורה בית המשפט המחוזי לצדדים להגיש את טענותיהם באשר לבקשה לסילוק התביעה על הסף תוך 21 יום. ביום 15.9.2014, משסבר בית המשפט המחוזי כי לא הוגשו טענות הצדדים עד למועד המבוקש, נקבע כי ככל שלא יוגשו הטענות עד ליום 5.10.2014 תימחק התביעה מחוסר מעש. ביום 15.10.2014 הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת התביעה מחוסר מעש.

           בעקבות כך הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין, וטען כי הוא הגיש את טענותיו במועד. בית המשפט המחוזי ביטל את פסק הדין וקבע ישיבת קדם משפט נוספת לתאריך 25.12.2014. ביום 24.12.2014 הגיש המבקש בקשה בהסכמת המשיבים לדחיית הדיון, במסגרתה צוין כי מצב הזכויות במקרקעין השתנה, ומשכך נדרש הוא לבחון האם עליו לתקן את כתב התביעה. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה והורה למבקש להבהיר עמדתו באשר להמשך ניהול ההליכים בתיק לנוכח שינוי הנסיבות. ביום 29.1.2015 הודיע המבקש כי הצדדים פועלים במשותף מול גורמי התכנון והבנייה, ועל כן ביקש לדחות את הדיון בהסכמה פעם נוספת עד לקבלת החלטה עדכנית בעניינם של גורמי התכנון. בהמשך לאמור, הגיש המבקש מעת לעת מספר הודעות עדכון לפיהן טרם התקבלה החלטת גורמי התכנון בעניינם.

4. ביום 28.6.2015 ניתנה החלטה על-ידי בית המשפט המחוזי שבה נקבעה תזכורת פנימית נוספת למחיקת התביעה מחוסר מעש ככל שלא תוגש הודעה מעדכנת. ביום 1.7.2015 הגיש המבקש בקשה נוספת לדחיית הדיון בה עדכן כי הוא ממשיך לפעול אל מול גורמי התכנון, וכי ככל שפעולותיו יישאו פרי, יתייתר הצורך בבירור התביעה. כך, המבקש הוסיף והמשיך להגיש הודעות עדכון מפעם לפעם. ביום 19.7.2017, משלא הוגשה הודעת עדכון עד למועד הנדרש בהחלטת בית המשפט המחוזי, ניתנה החלטה לפיה התיק נקבע פעם נוספת לתזכורת מחיקה מחוסר מעש ליום 06.09.17. בהמשך לכך, ביום 30.7.2017 הוגשה הודעת עדכון מטעם המבקש אשר לפיה טרם התקבלה החלטת גורמי התכנון והבנייה ועל כן ביקש לאפשר לו להגיש עדכון נוסף מטעמו עד יום 15.10.2017. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה. ביום 28.11.2017, לאחר שלא הוגשה כל הודעה מעדכנת מטעם הצדדים, ניתן פסק דין ובו הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת התביעה מחוסר מעש.

5. ביום 10.12.2017 הגיש המבקש בקשה דחופה לעיון חוזר בפסק הדין בטענה שלא ניתנה לו התראה לפני המחיקה. בהחלטה מיום 11.12.2017, דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו וציין כי ניתנה התראה לפני מחיקה מחמת חוסר מעש. 

           המבקש הוסיף והגיש בקשה נוספת לעיון חוזר, ובהחלטה מיום 16.1.2018 נדחתה אף בקשה זו. בית המשפט המחוזי תיאר בהחלטתו את אופן ניהול התביעה מיום הגשתה בשנת 2012 ועד למחיקתה, וקבע כי בשלב זה התביעה כבר אינה רלוונטית לנוכח ההליכים המתנהלים מול ועדות התכנון והבנייה. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המבקש לפיה בית המשפט חייב להתריע בפני בעלי הדין טרם מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש, ומכל מקום קבע כי במקרה הנדון ניתנו שלוש החלטות מתרות טרם מחיקת התביעה. הודגש כי מחיקת התביעה אינה מהווה מעשה בית דין, ולפיכך עומדת בפני המבקש, במידת הצורך, האפשרות להגיש תביעה חדשה ועדכנית נגד המשיבים.

           הבקשה דנן נסבה על החלטתו זו של בית המשפט המחוזי.