מורגנשטרן נ' מדינת ישראל

פסק דין

תביעה לשיפוי התובעת בגין נזקים אשר אירעו לה כפועל יוצא מהגשת כתב אישום כנגדה בשוגג.

1. לטענת התובעת ביום 18/1/09 הוגש כנגדה כתב אישום בגין עבירת תנועה אשר ביצע כביכול רכבה ביום 22/12/08 . בהתאם לכתב האישום , נסעה התובעת ברכבה באשקלון במהירות העולה ב – 34 קמ"ש על המהירות המותרת.

לטענת התובעת, הואיל ולא ביצעה את העבירה אשר יוחסה לה ויתרה מכך, בשנים האחרונות לא היתה באשקלון ובמועד התאונה אף שהתה במקום אחר – פנתה ביום 13/2/09 על מנת לבטל את הדו"ח במשטרת התנועה וכן, שלחה מכתב כאמור לבית המשפט.

עת התענינה התובעת בדבר החלטת בית המשפט במוקד הארצי, הוקראה לה החלטה אשר לא היתה ברורה לה ואולם, לטענתה הפנתה אותה לגורם אחר. לטענת התובעת, ביקשה את המוקד להעביר אליה את ההחלטה בפקס ואולם, נענתה בשלילה והושב לה כי ההחלטה תועבר אליה בדואר.

לאור האמור , לא התייצבה התובעת לדיון אשר היה קבוע ליום 5/5/09 ומשכך, הרשיע אותה בית המשפט בעבירה אשר יוחסה לה וגזר את דינה , בהעדרה.

בעקבות קבלת פסק הדין, החלה התובעת במסכת הליכים לשם ביטול פסק הדין. כך, התובעת הגישה בתחילה באמצעות עורכת הדין בן צבי, בקשה לביטול פסק הדין אשר נדחתה. לאחר מכן, שבה והגישה בקשה נוספת לביטול פסק הדין באמצעות עו"ד אילון אורון – אשר נקבעה לדיון. במסגרת דיון זה , התברר לבסוף כי אמנם בצילום המשמש בסיס לכתב האישום מופיע רכב השונה מרכבה של התובעת ולפיכך, בוטל פסק הדין כנגדה ונקבע מפורשות כי לא יוגש כתב אישום נוסף כנגדה בגין עבירות אלו.

לטענת התובעת, הנתבעת התרשלה בהתנהלותה עת לא וידאה טרם הגשת כתב אישום את פרטי הרכב נשוא העבירה תוך השוואתו עם פרטי הרכב שלה ולפיכך, לטענה יש להטיל על הנתבעת את כלל הנזקים אשר נגרמו לה כפועל יוצא מרשלנות זו.

לטענת התובעת נזקיה נובעים בעיקר מהוצאותיה בגין ביטול פסק הדין ובכלל זה תשלום לעורכי דין בגין ייצוגה כאמור , מהוצאותיה להכנת כתב התביעה בהליך זה ומעוגמת נפש.

2. לטענת הנתבעת , אמנם לקתה התנהלותה הראשונית של הנתבעת ברשלנות מסוימת ,עת הוגש כנגד הנתבעת כתב אישום בגין עבירה אשר לא בוצעה על ידה. יחד עם זאת, לטענת הנתבעת, התובעת התרשלה אף היא הואיל ולא התייצבה לדיון ביום 5/5/09 וזאת, בהתבסס על החלטה אשר התובעת מודה כי לא שמעה ולא הבינה נכון את תוכנה . לאור האמור , לטענת הנתבעת, התרשלותה של התובעת הביאה לניתוק הקשר הסיבתי בין נזקיה לבין רשלנותה ההתחלתית של הנתבעת וכלל נזקיה נובעים להלכה ולמעשה מרשלנותה זו.

3. בדיון בפני, העידו התובעת ונציג הנתבעת מפקח אילן שלוש. לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, הנני קובעת כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי ולהלן יפורטו טעמי.

4. אין עוררין כי כתב האישום כנגד התובעת הוגש בשוגג. זאת ועוד, אין עוררין כי הנתבעת אף לא השיבה לפנייתה של התובעת בכתב בנושא ולענין זה, העיד נציגה כי :"יתכן שהמסמך אותו שלחה נפל בין הכסאות"(עמ' 2 שורות 15-16). יחד עם זאת, בשניים אלו החלה והסתיימה רשלנותה של הנתבעת והחלה רשלנות התובעת אשר לא התייצבה לדיון אשר אליו זומנה כדין בבית המשפט.

לענין זה ההחלטה אשר לא היתה נהירה לתובעת הינה החלטת בית המשפט מיום 28/4/09 ובהתאם לה:

"בימ"ש אינו מנהל דיון בהתכתבות .

בימ"ש אינו מוסמך למחוק תיקים הסמכות הינה לראש לשכת תביעות עו"ד שפר.

באפשרות הנאשמת לבוא עמה בדברים טרם הדיון"

כלומר אין עוררין כי במסגרת החלטה זו נקבע מפורשות כי הדיון יתקיים וכי ככל שהתובעת מעוניינת לבוא בדברים עם נציגי הנתבעת עליה לעשות כן:"טרם הדיון".

התובעת העידה והודתה בתביעתה מפורשות כי עת הוקראה לה ההחלטה לא הבינה בבהירות מה עליה לעשות ולמרות זאת עשתה דין לעצמה ולא התייצבה לדיון אשר נקבע לה – בכך, אין עוררין כי התובעת התנהלה ברשלנות.

5.בחינת התנהלות הצדדים כאמור לעיל, מצביעה על כך שמדובר למעשה ברשלנות של כל אחד מהם – ולפיכך, יש לבחון האם ניתן להפריד בין הנזקים השונים ולקבוע רשלנותו של מי מן הצדדים גרמה לכל נזק.

לענין זה הנני קובעת כי התנהלותה של התובעת כפי שתוארה לעיל היא הגורם המכריע לכלל נזקיה כפי שאירעו לאחר מכן, נזקים הקשורים באופן ישיר לכך, שכפועל יוצא ממחדל התובעת, ניתן פסק דין בהעדרה וכלל הוצאותיה קשורות לביטולו של פסק דין זה.