אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מוקיטן(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

מוקיטן(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

תאריך פרסום : 06/01/2014 | גרסת הדפסה
עת"א
בית משפט לעניינים מנהליים באר שבע
12767-11-13
19/12/2013
בפני השופט:
יואל עדן

- נגד -
התובע:
שמעון שניאור מוקיטן (אסיר)
הנתבע:
שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר
פסק-דין

פסק דין

שתי העתירות שבכותרת נושאן אחד, והן אוחדו בהסכמה.

העותר מבקש לבטל את ההחלטה להוציאו מהפרדה, ולהחזירו להפרדה בה היה נתון שנים רבות.

בנוסף מבקש העותר להורות על העברתו למתקן כליאה באזור המרכז על מנת לאפשר לו ביקורי משפחה.

העותר מרצה מאסר עולם בלתי קצוב, מזה כ – 10 שנים, ומתוכם נמצא הוא בהפרדה מזה כ -9.5 שנים, ועל פי האמור בעתירה, זאת בשל היותו אסיר טעון הגנה והחשש מפגיעה בשלומו ובטחונו.

בתאריך 20.1.2013 הוצא העותר מהפרדה ושולב באגף טעוני הגנה בבית הסוהר השרון.

העותר הועבר בתאריך 2.9.2013 לבית הסוהר אוהלי קידר, והוא באגף טעוני הגנה, ולא בהפרדה.

ב"כ העותר טוען כי יש להשיבו לאגף הפרדה שכן נשקפת לחייו סכנה תמידית וממשית לפגיעה על ידי אסירים אחרים וכי הוא שרוי בחרדה תמידית עקב זאת, וכי לשם שמירה על שלומו, ביטחונו ובריאותו יש להשיבו להפרדה.

נטען כי קיים קושי ממשי בעובדה כי על בסיס מידע מודיעיני מהימן המשיב מצא לנכון להורות על הפרדתו של העותר במשך שנים רבות, ואילו כיום לכאורה המידע האמור אינו רלוונטי יותר וכי ההחלטה להוציאו מהפרדה אינה מבוססת דיה על המציאות.

לטענת ב"כ המשיב, פקודת נציבות 04.03.00 "החזקת אסירים בהפרדה" קובעת במפורשות כי הפרדה הינו אמצעי אחרון להשגת מטרות ביטחונית, וכי יש לבחון חלופות קיימות אפשריות בטרם שילוב אסיר בהפרדה.

בענייננו, נטען כי העותר שהה במשך תקופה ארוכה בהפרדה, אולם בהחלטה מיום 4.9.2012 בעת"א 13494-05-12 הורה בית המשפט לבחון שילוב העותר עם אסירים אחרים על מנת לבחון את אפשרות הוצאתו מהפרדה, באופן הדרגתי, וכך הדבר נעשה והעותר שולב באגף טעוני הגנה אשר הינו אגף ההולם את מצבו ומאפשר תמיכה אנושית מטיבה.

עוד נטען כי לעותר אין כל חמ"ן רלוונטי בדבר החשש מפגיעה בו וכי אין לעותר סכסוכים באגף בו הוא שוהה. ייתרה מכך, נטען כי בעיותיו של העותר נובעות ממישור פסיכיאטרי וכי העותר מסרב לקבל טיפול תרופתי או להתאשפז.

לענין העברתו של העותר למתקן אחר, נטען כי מאחר ולא חלפו למעלה מ-3 חודשים ממועד השמתו של העותר במתקן הנוכחי, אין הוא יכול לבקש סעד זה וזאת לפי סעיף 8(א) לנוהל 06.11 "העברת כלואים".

במעמד הדיון מיום 03.12.2013, הובא לעיון בית המשפט, בהסכמת העותר, חומר חסוי.

לאחר שעיינתי בעתירה, בתשובה לה ובחומר החסוי ושקלתי את טענות הצדדים אשר נטענו באריכות, באתי למסקנה כי דין העתירה להידחות וזאת לאור המסקנה כי אין בפני תשתית ראייתית להגעה למסקנה כי החלטת המשיב להוצאת העותר מהפרדה בלתי סבירה, ולאור העולה מהחומר החסוי, המביא גם הוא למסקנה כי החלטת המשיב סבירה. זאת ועוד, הוצאת העותר מההפרדה הינה בהמשך ובהתאם להחלטת בית המשפט בעניינו של העותר מיום 4.9.2012, ואם לא די בכך הרי שפרק הזמן אשר חלף מאז הוצאתו מההפרדה בלא שאירע לו מאומה יש בו כדי לתמוך בסבירות ההחלטה.

אשר לבקש להעברה למתקן אחר - דינה להידחות בשל כך שהוגשה מוקדם מחלוף 3 חודשים, ויש לאפשר 3 חודשים ומיצוי הליך מנהלי תחילה, תוך שימת לב לכך שמתן סעד של העברה למתקן אחר שמור למקרים חריגים הואיל וענין זה הינו בליבת שיקול הדעת המינהלי של המשיב.

ראשית יש לציין כי המסגרת הנורמאטיבית לדיון זה איננה סימן ב'1 לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), אם כי לאמור בו השלכה על המסקנות בדבר סבירות שיקול הדעת אשר מופעל.

סימן ב'1 ענינו בקשה של המשיב להורות על השמתו של אסיר בהפרדה. פרק זה אינו דן בשאלות הקשורות במצב דברים בו האסיר הינו זה אשר מבקש להשימו בהפרדה. עתירה זו הינה עתירה חריגה, שכן ברגיל עסקינן במצב דברים הפוך – הבקשות להפרדה באות מאת המשיב להשמתו של אסיר בהפרדה ולא להיפך. כאשר מדובר בבקשת המשיב הרי שהמסגרת הנורמאטיבית לדיון הינה אכן סימן ב'1, ואולם אין עסקינן בבקשת המשיב אלא בבקשת העותר - האסיר.

במובן מסויים יש בהוראות סימן ב'1 כדי להשליך על התוצאה גם בהליך זה, שכן המשיב טוען כי בעניינו של העותר לא מתקיימים התנאים שבסימן ב'1, ולפיכך אין להשימו בהפרדה. ואולם, הבקשה של העותר יכולה להתבסס על נימוקים אחרים ולא רק על האמור בסימן ב'1, הואיל והיא בגדר עתירה כללית של אסיר ביחס לתנאי מאסרו, וגם אם תנאי או כלל מאלו אשר בסימן ב'1 לא מתקיימים, עדיין אין בכך כדי לשלול את אפשרות שקילת העתירה.

משכך הדברים יש לבחון האם החלטת המשיב שלא להיעתר לבקשת העותר לשוב להפרדה הינה סבירה. מסקנתי היא כי ההחלטה סבירה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ