החלטה
החלטה זו עניינה בשאלת פסיקת הוצאות ההליך, בהמשך להסכמה שהושגה בישיבה מיום 11.5.14 ולפיה מאחר וקרן התביעה בצירוף הוצאות פתיחת תיק הוצאה לפועל ושכ"ט א' שולמו לתובעת (בסך כולל של כ-7,700 ₪), נותרה להכרעה שאלת ההוצאות, אשר תוכרע ע"י בית המשפט לאחר הגשת טיעונים קצרים בכתב, בהתאם להסכמת הצדדים.
ראשית ההליך בתובענה על סכום קצוב שהגישה התובעת בלשכת ההוצאה לפועל כנגד הנתבעים 1 ו-2, על סך של 6,799 ₪, בגין סכום קרן בצירוף הצמדה וריבית כחוק בסך 5,619 והוצאות גביה (שני מכתבי דרישה) בסך 1,180 ₪.
הנתבע 1 נתבע כמי שהזמין את ביצוע העבודה והנתבע 2 כמי אשר בחתימתו התחייב כי הוא אחראי אישית ביחד עם הנתבע 1 לפירעון החיוב.
לאור טענת הנתבע 2 כי אינו משמש כנושא משרה בנתבע 1 (אשר נתבע באותה עת כתאגיד הכשר להיתבע), התנגדותו התקבלה ללא צורך בקיום דיון והתובענה הועברה לדיון בסדר דין מהיר.
בעקבות ישיבה מקדמית שהתקיימה בתובענה ביום 22.10.13, תוקן כתב התביעה ע"י צירוף הנתבע 3, מנהל בית הספר הנתבע 1, והנתבעת 4, עירית קרית מלאכי.
מאחר והנתבע 1 לא עתר בבקשת רשות להתגונן (אף כי הנתבעת 4 הבהירה בכתב הגנתה כי למיטב ידיעתה אין המדובר באישיות משפטית), פעלה התובעת כנגד בית הספר במסגרת תיק ההוצאה לפועל, ובין היתר הטילה עיקול על כספים שאמורים להיות מוקצבים לבית הספר והמוחזקים ע"י הנתבעת 4, העיריה.
במענה לצו העיקול, רשמה הנתבעת 4 עיקול בסך של כ-7,700 ₪, על כספי בית הספר כאמור, ולנוכח מימוש העיקול העבירה את הכספים המעוקלים לב"כ התובעת, וזהו התשלום שבוצע לבסוף, כאמור בפתיח ההחלטה.
מאחר וכפי הנראה בשל תקלה כלשהי השיק על הסכום האמור בושש להגיע אל ב"כ התובעת, נתבקשה בקשה לדחיית הדיון מיום 11.5.14, בקשה אשר נדחתה על ידי וכפועל יוצא זומן הדיון מיום 11.5.14 ובמסגרתו נתקבלו ההסכמות כמתואר לעיל (בינתיים נתקבל גם התשלום).
הצדדים הגישו טיעונים קצרים בשאלת הוצאות ההליך, כאשר התובעת טוענת לזכותה להוצאות לאחר שנגררה להליך שלא בטובתה, עת לשיטתה יש פסול בהתנהלות הנתבעת 4 הן מחמת שלא הכירה בחבותה על אף שהמדובר במערכת המשמשת גם לכריזת הודעות חירום והתקופה הינה תקופת מבצע "עופרת יצוקה", והן מאחר ומשלוח השיק התעכב עד כי גרם להתייצבות נוספת ומיותרת לישיבה בבית המשפט.
אף הנתבע 2 טוען כי יש לשפותו על הוצאות התגוננותו, הן מחמת התנהגות התובעת שלא ויתרה על תביעתה כנגדו על אף שהובהר לה מלכתחילה כי אינו משמש נושא משרה בנתבע 1, והן מחמת התנהגות הנתבעת 4 אשר ניערה חוצנה ממנו וסירבה שלא בדין להכיר בחובתה לשלם הוצאה המוטלת עליה מכח חיובה לפעול להגנת ילדי בית הספר.
הנתבעת 4 מבקשת להבהיר מנגד כי המדובר בתובענה שלא התבררה וחבותה למעשה לא נקבעה, אלא המדובר בתשלום חוב פסוק של הנתבע 1 בתיק ההוצאה לפועל, ולא בחיוב שלה, וזאת אך משום שהתובעת נקטה בהליכים כנגד הנתבע 1 אשר הניבו פירעון החוב בתיק ההוצל"פ ולפיכך ייתרו את המשך ההליך כאן.
הנתבעת 4 מצביעה על העובדה כי התביעה לא הוגשה לכתחילה כנגדה, ולעמדתה, לא בכדי. הנתבעת 4 עומדת על טענתה כי לא התחייבה להזמנה שבוצעה וכי לא מוטלת עליה חובה לשאת בה בנסיבות שכן ההזמנה לא אושרה ע"י הגורמים המחייבים, גזבר העיריה וראש הרשות.
לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, ולאחר שעיינתי בכל החומר הקיים, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום לפסיקת הוצאות לזכות או לחיוב מי מהצדדים מאחר והנסיבות אליהן נקלעה התובענה נוצרו בשל פועלם או באחריותם ההדדית של הצדדים.
כך, הנתבעת 4 כלל לא נתבעה לכתחילה באופן שלא ניתן להטיל עליה אחריות בכל הנוגע להתנהלות שעד למועד צירופה. כן, יש לזכור כי אין התובענה מצויה בשלב בו הוכרעה חבותה של הנתבעת 4 והיא אף הבהירה כי לעמדתה אין להטיל עליה כל חבות.
בנסיבות אלה, ואף כי ישנו טעם של ממש בעמדה לפיה היה מקום כי הנתבעת 4 תיטול את ההתחייבות על עצמה לנוכח המצב הביטחוני הרלבנטי וחובותיה לכאורה כלפי הנמצאים בשטחה, יש לזכור כי גם טענתה להעדר פעולה מסודרת כמתחייב בדין לשם ביצוע הזמנה שיהא בה כדי לחייבה, לא נסתרה בשלב זה.
באשר לנתבע 2, אף כי יש טעם בטרונייתו שמקורה בהיותו אך פקיד בשירות בית הספר הנתבע 1, הרי שבהעדר מקור מוסדר להיפרע ממנו, לנוכח נוסח ההזמנה, נותרה התובעת בפני שוקת שבורה ובמצב דברים זה, לנוכח קיומה של התחייבות אישית של הנתבע 2, לא ניתן לזקוף לחובת התובעת את ניסיונה לגבות את תשלום שכרה גם מהנתבע 2.
כאמור, חבותה של הנתבעת 4 לא הוכרעה במסגרת זו והנתבע 2 למעשה נתבע מכח התחייבות אישית נטענת באופן שמטיל בספק את חבותה של הנתבעת 4 בנוגע לחובתה לייצגו.
לאור כל האמור לעיל, אין גם לקבל את עמדתה של הנתבעת 4 לפיה נגררה לחינם להליך, שכן העילה כנגדה ברורה וההכרעה בשאלת חבותה נחסכה אך מהטעמים המוזכרים לעיל, ולא לגוף העניין.
יוער, כי המסקנה המתקבלת נתמכת גם בעובדה כי התובעת נפרעה גם שכר טרחה במסגרת תשלום החוב מתיק ההוצל"פ (מכתבי דרישה, הוצאות פתיחת תיק ושכ"ט א', בסך כולל של כ- 2,000 ₪), ומתוך היחס בין סכום זה לסכום התביעה, וכן בהצטרף לכלל הנסיבות כפי שפורט לעיל, הרי שדי בכך.