מוצרי שלם אריזות 1998 בע"מ נ' רשת צבעים יבוא בע"מ ואח'

פסק דין לנתבע 3

א. מבוא

לפניי תביעה כספית ע"ס 175,415 ₪, שהוגשה על ידי התובעת בהליך של סדר דין מקוצר כנגד שלושת הנתבעים, בגין מוצרים שסיפקה התובעת לנתבעת 1 על פי הזמנתה, כמפורט בחשבוניות אשר צורפו לכתב התביעה (נספחים א'1-א'17 לכתב התביעה המתוקן).

התביעה כנגד הנתבעים 2-3 הוגשה מכח ערבותם למילוי התחייבויותיה של הנתבעת 1, כלפי התובעת.(כתב הערבות צורף כנספח ג' לכתב התביעה המתוקן). הנתבעים 2-3 אף ערבו לשטרי חוב אשר נחתמו על ידי הנתבעת 1. (שטרי החוב צורפו כנספחים ד'-ה' לכתב התביעה המתוקן).

ביום 2.7.09, ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעים 1-2. לפיכך, פסק דין זה עניינו בנתבע 3, בלבד (להלן: "הנתבע").

במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן שהוגשה על ידו, טען הנתבע, טענה מרכזית לפיה החתימה המופיעה על שטר החוב, המתיימרת להיות חתימתו, הינה מזויפת וכי זו לא נחתמה על ידו. לטענתו, לא חתם על ערבות כלשהיא למילוי התחייבויות הנתבעת 1, כלפי התובעת.

לנוכח מהות הטענה שהועלתה על ידי הנתבע, הגיעו הצדדים בדיון מיום 4.11.09, להסדר דיוני אשר קיבל תוקף של החלטה, ולפיו הסכימו הצדדים כי:

"כל המסמכים אשר התובעת טוענת כי נחתמו בידי הנתבע יועברו לבדיקת גרפולוג מומחה לכתבי יד אשר ימונה על ידי בית המשפט. מוסכם כי הכרעתו של המומחה תהיה מכרעת והצדדים לא יהיו רשאים להביא כל ראיות כלשהן במחלוקת לגבי החתימה, אך יהיו רשאים ברשות בית המשפט להפנות למומחה שאלות הבהרה ו/או להזמינו לחקירה בבית המשפט".

בהתאם להסדר הדיוני האמור, מיניתי ביום 4.11.09, את הגרפולוגית הגב' דבורה הראל כמומחית לשם בדיקת חתימתו של הנתבע.

לאחר שהוגשה חוות הדעת הגרפולוגית, זומנה המומחית להיחקר על חוות דעתה. כן שמעתי עדותו של מר עמנואל שלם, המשמש כמנהל אצל התובעת וכן עדותו הקצרה של הנתבע.

בדיון מיום 8.6.10, סיכמו הצדדים טענותיהם בפניי בעל-פה.

ב. חוות הדעת הגרפולוגית

המסקנה אליה הגיעה הגרפולוגית בחוות הדעת הינה כדלקמן (סעיף 5 לחוו"ד):

"אשר על כן, אני קובעת, במידת בטחון גבוהה מאוד (דרגה 5 מתוך 5) כי החתימות על כתב הערבות וכתבי החוב אכן נחתמו על ידי והב עלי. השינויים שנמצאו בין החתימות להשוואה לבין החתימות שבטיעון נובעים מהעובדה שמר והב עלי ניסה לשנות מנהגי חתימתו על ידי מה שמכונה "זיוף עצמי".

בעניין קביעתה לעניין ה"זיוף העצמי" שביצע הנתבע, הסבירה המומחית בחוות הדעת כי השוני בין החתימות בכתב הערבות ובשטרי החוב לבין החתימות להשוואה שמסר לה הנתבע לפי דרישתה, הינו אופייני למעשה "זיוף עצמי": "..כאשר אדם מנסה לשנות את הצורות הבולטות של חתימותיו, בתחילתן ובסיומן, כדי לשוות להן מראה שונה, אולם במקביל נשמטים מתשומת ליבו פרטים קטנים אך חשובים מאוד, אשר מסגירים את הרגליו של החותם" (סעיף 4 לחוו"ד).

כן ממשיכה המומחית וקובעת כי נמצאו "סימני דימיון משמעותיים", בין חתימות הנתבע שבמחלוקות לבין החתימות שנמסרו על ידי הנתבע להשוואה. בהתאם לקביעתה, מדובר בסימני דימיון, "הקשים ביותר לזיוף בכתיבה ספונטנית". (סעיף 5 לחוו"ד).

במסגרת חקירתה, בפניי מיום 7.4.10, הוסיפה המומחית, על האמור בחוות הדעת, כדלקמן:

במסגרת עריכת חוות הדעת היה בפניה די חומר שנמסר לה מהנתבע לבדיקה ולא היו נחוצים לה מסמכים נוספים באקראי (עמ' 8 לפרוטו' שורות 12-14, עמ' 13 לפרוטו' שורה 17).

רמת הביטחון שלה במסקנות אליהן הגיעה הינה גבוהה (עמ' 8 לפרוטו' שורה 13).