מועצה מקומית כפר יאסיף נ' פהד סקס ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה לקבלת צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים או מי מטעמם מלבצע עבודות בניה בחלקה 62 בגוש 18768 הנמצאת באזור התעשייה שבכפר יאסיף (להלן:"החלקה").

נטען בבקשה כי המשיבים בונים גדר מבטון מסביב לחלקה, בצידה המזרחי והדרומי וכל זאת ללא היתר כדין וכאשר חלק מהגדר נופל בתוואי של כביש מתוכנן שבה להתוות דרכי גישה באזור התעשיה של כפר יאסיף.

2.המשיבים טענו, כי הם אכן בונים גדר מסביב לחלקה, אך הם עושים זאת על פי היתר בניה שניתן להם כדין עוד ביום 23.9.08 וכי הגדר נבנית בתוואי ועפ"י התנאים שהוצבו בהיתר הבניה שניתן להם.

3.לגבי הקטע המזרחי של הגדר, הצהיר ב"כ המבקשת בישיבת יום 24.2.11, כי:

"אמנם יש פלישה מזערית של מספר ס"מ אך המועצה מסכימה כי הנתבעים, יבנו עפ"י ההיתר אשר בידם. אבקש לציין כי הנתבעים כבר בנו את הגדר כאשר חלק מהבניה בוצעה לאחר צו המניעה הזמני".

בעקבות הצהרת ב"כ המבקשת הנ"ל, ביטלתי צו המניעה הזמני, שניתן במעמד צד אחד ככל שהוא מתייחס לקטע המזרחי של הגדר – חלקת המשיבים.

לפיכך, נותר לדון ולהכריע בעניין הקטע הדרומי של הגדר, זאת עפ"י התיעוד והטיעונים של ב"כ הצדדים.

4.עולה כי אכן בידי המשיבים היתר בניה לבנות גדר מסביב לחלקתם שהונפק להם עוד בחודש ספטמבר 2008.

תנאיו של ההיתר ומהותו, לרבות מהות הבניה על פיו, גובה הגדר אורכה וכד', לא הובהרו. כל מה שהוצג זה אך היתר הבניה עצמו.

לטענת המבקשת ההיתר הקיים מאפשר בניית גדר מאיסכורית ותייל ולא בניית קיר מבטון כאשר אותו היתר פג תוקפו הואיל והמשיבים לא התחילו בביצוע עבודות הבניה על פיו תוך שנה, כפי שמחייבות תקנות התכנון והבניה.

כן טענה המבקשת, כי הגדר נוגסת בתוואי הכביש המתוכנן, בקטעים מסוימים ממנה, חלקים ברוחב שיכול להגיע עד 1.5 מ'.

כן טענה המבקשת כי היתר הבנייה הונפק עפ"י תוכנית מפורטת קודמת שמספרה ג'/10198 שקיבלה תוקף בחודש ספטמבר 2000 כאשר יותר מאוחר, בחודש נובמבר 2000, אושרה תוכנית מפורטת נוספת שבאה להסדיר גם כבישים ודרכי גישה באזור התעשייה כאשר היתר הבניה שהונפק בשנת 2008 לא לקח בחשבון אותה תוכנית מפורטת ואותן דרכים שהותוו בה, כנראה מתוך היסח הדעת.

כן טענה המבקשת כי החלקים המיועדים לשימוש כדרכים, גם מהחלקה עצמה, על פי התוכנית המפורטת היותר עדכנית הופקעו או שהם בהליך של הפקעה עוד מחודש יוני 2010 וכי המשיבים קיבלו הודעה על ההפקעה.

מנגד, טענו המשיבים, כי בנייתם לגדר הינה על פי היתר בניה שהונפק כדין, המבקשת באה בידיים לא נקיות עת טענה כי אין להם היתר בניה, גם היא לא בדקה את תוואי הגדר העתידה וכן כי החלו בעבודות הבניה בתקופה הקבועה בתקנות וכי אין מקום להעדיף את התוכנית המפורטת לה טוענת המבקשת על פני התוכנית אשר מכוחה הונפק היתר הבניה שמספרה הוא ג'/7342.

5.בנסיבות, כפי שפורטו לעיל, נראה לי כי התקיימו כל התנאים שיש בהם כדי לאפשר מתן סעד זמני עד למתן פסק דין סופי בתובענה.

המבקשת הינה רשות מקומית אשר תפקידה, בין היתר, גם להסדיר ולהתוות כבישים ודרכים אשר בתחום שיפוטה.

לכאורה קיימת למבקשת זכות תביעה טובה למדי. קיימת תוכנית מפורטת ומאושרת המתווה דרכים באזור התעשייה של הרשות המקומית ולכאורה הבניה המתוכננת של הגדר יש בה כדי לנגוס קטעים מאותה דרך מתוכננת בצד הדרומי.

עצם קבלת המשיבים היתר בניה, המתבסס לכאורה על תוכנית מפורטת אחרת, קודמת, אין בה כדי לפגום בסיכויי התביעה הלכאוריים.

לכך יש להוסיף כי אכן היתה השתהות מירבית של המשיבים בבניית הגדר כאשר ההיתר הונפק עוד בחודש ספטמבר 2008 ופעולות הבניה של המשיבים, לאותה גדר, לכאורה החלו רק בתחילת שנה זו. יתכן כי יש באותה השתהות כדי לגרום לכך כי היתר הבניה פג תוקפו ואין לבנות על פיו יותר.