מועצה מקומית כפר ורדים נ' קאנטרי כפר ורדים בע"מ

החלטה

1.המבקשת, שהיא חברה רשומה כדין, מנהלת קאנטרי בכפר ורדים והמשיבה הינה הרשות המקומית של אותו ישוב.

2.המשיבה הגישה כנגד המבקשת תביעה כספית בהליך מקוצר על סך 73,848 ₪ בגין יתרת חוב שהמבקשת נשארה חייבת לה עבור ארנונה לשנת המס 2012.

המשיבה צרפה לכתב התביעה נספח א' המהווה פירוט ליתרת החוב למשלם ממנו ניתן ללמוד שהמבקשת חוייבה לשלם בשנת 2012 למשיבה סך של 100,946.60 ₪ וכי בפועל היא שילמה 27,098 ₪ ויתרת החוב שנותרה מסתכמת בסך 73,848 ₪ המהווה את סכום התביעה.

3.המבקשת הגישה בקשה למתן רשות להתגונן, בה נטען כדלקמן:

א.התביעה הוגשה ללא מסמכים ו/או פירוט, אשר יעיד על תחשיב החוב ו/או יתרת החוב ליום הגשת התביעה, לא הוצג שטח המבנים אשר בגינו חושבה הארנונה וכן לא פורט התעריף, בנוסף לא הוצגה כל מפת מודד מוסמך, ו/או תצ"א המעידה על גודל המבנים וללא קבלת מסמכים אלו לא תוכל המבקשת כלל להבין בגין מה הוגשה נגדה הדרישה הכספית המופרזת.

ב.התביעה הוגשה כנגד המבקשת בחוסר תום לב, בהמשך לסירוב המשיבה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות למבקשת, שסכומם הכספי הינו בסך 50,000 ₪ והמשיבה מסרבת לקיים את התחייבויותיה כדין כלפי המבקשת, ומצד שני פותחת בהליכים משפטיים כנגדה.

ג.במסגרת החלטת המשיבה 7/12, נידונה רכישת שירותים מהמבקשת ולאחר הצבעה, אושרה רכישת השירותים ולאור זאת ניתנה ע"י המבקשת כמוסכם, הנחה לתושבי כפר ורדים בכניסה לקאנטרי של המבקשת במהלך הקיץ ובדיעבד ולאחר שהקאנטרי מילא את חלקו בהתאם למוסכם, החליטה המשיבה להכריז כי החלטתה הינה בטלה ואין בכוונתה לעמוד בהתחייבויותיה, כפי שצויין בפרוטוקול 11/12.

ד.יש לראות בהסכמת המשיבה כהתחייבות שלטונית, אשר הופרה על ידה, ובגין כך נגרמו למבקשת נזקים כספיים חמורים וכי לולא התחייבות המשיבה לשלם את השירותים בסך 50,000 ₪, לא היו מופחתים המחירים שניתנו לתושבי כפר הורדים בכניסה לקאנטרי.

בתמיכה לטענות המבקשת, היא צרפה לבקשתה העתק מהחלטת המשיבה 11/12 וכן העתקים מהפרסומים שנעשו בנושא הנדון.

4.ב"כ המשיבה ויתר על זכותו לחקור את המצהירה מטעם המבקשת וטען בסיכומיו כי התעריפים מפורטים בצו הארנונה מדי שנה וחזקה על המבקשת שהיא מודעת להם וכי השטחים ידועים למבקשת המחזיקה בקאנטרי מאז שנת 2005 ומעולם לא הוגשה השגה, לרבות בשנת 2012 וזה לא המקום להשיג על התעריפים.

בנוסף, ב"כ המשיבה טען שעל פי הפסיקה אין מקום לקיזוזים ממיסי הארנונה המגיעים לרשות המקומית.

ב"כ המשיבה טען גם שלא היתה כל החלטה בעניין צריכת שירותים מהמבקשת ועובדה היא שלא הוגש העתק מההחלטה 7/12 וכי זכותה של המבקשת להגיש תביעה כנגד המשיבה בגין הסכומים שהיא טוענת להם, במידה ורצונה בכך ואין מקום לקיזוז הסכום הנתבע מסכום הארנונה המגיע.

דיון והכרעה:

5.כאמור מדובר בתביעה של רשות מקומית בגין סכום הארנונה המגיע לה מהמבקשת בגין שנת 2012, אליה צורף פירוט ליתרת החוב.

די במסמכים שצורפו על מנת להכשיר את התביעה להיות מוגשת בסדר דין מקוצר והמשיבה אינה מחוייבת למסור פירוט נוסף, כמו שטח נכס, תעריף למ"ר ותוכניות מדידה, מאחר והדברים הינם מפורטים בשומה המונפקת בתחילת כל שנת מס ונשלחת למבקשת, כמוה כמו יתר תושבי הישוב.

ברור שבמידה והמבקשת היתה מעוננית להשיג על שטח הנכס וסכום השומה, היה עליה להגיש השגה לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) , דבר שלא נעשה במקרה שלפנינו.

מה עוד, שטענות המבקשת לעניין השטחים והתעריף אינן מפורטות ויש לדחותן.

6.לפיכך, ועל פי הנתונים שהוצגו בפני, המבקשת נותרה חייבת לשלם למשיבה את מלוא סכום התביעה בגין יתרת החוב עבור ארנונה לשנת 2012.

7.טענות המבקשת לעניין ההחלטה שנתקבלה ע"י המשיבה וביטולה מחייבות בירור מעמיק, מאחר ועל פי המסמכים שצורפו לבקשה "היו דברים מעולם".