החלטה
המשיבה הגישה תביעה בסדר דין מקוצר, כנגד המבקש, בגין חובות ארנונה, מים וביוב לשנים 2006-2012.
בפני בקשת הנתבע לדחיית התביעה על הסף.
לטענת הנתבע, יש לדחות על הסף את התביעה ו/או חלקה, בכל הקשור לחובות עד ליום 30.06.11 או לחילופין עד ליום 27.08.08. זאת מאחר וביום 18.03.05 ניתן נגדו צו כינוס נכסים בבית המשפט המחוזי בחיפה בתיק פש"ר 199/05. ביום 27.08.08 הוכרז כפושט רגל וביום 30.06.11 ניתן לו צו הפטר מוחלט.
לטענתו, התובעת אף הגישה תביעת חוב שאושרה בחלקה ובמסגרת חלוקת דיוידנד קיבלה התובעת ביום 16.12.12 סך של 21,017 ₪ בתיק של הכנ"ר.
לטענת הנתבע, בתקופת פשיטת הרגל, כל נכסיו היו מוקנים לנאמן בפשט"ר וביחס לתקופה זו בכל מקרה לא היתה רשאית התובעת להגיש כל תביעה.
לחילופין, טוען הנתבע, כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות, חוסר תום לב והטעיה. זאת, מאחר ולטענתו, החובות נשוא התביעה כוללים חובות בגין השנים 2004-2005 ולכן התיישנו.
לחילופי חילופין, טוען הנתבע, כי יש למחוק את הכותרת בסד"מ, לאור סכום התביעה.
לחילופי חילופין, טוען הנתבע, כי ככל שהוא חב חוב ארנונה, והוא מכחיש זאת, הרי שהוא חייב 20% מסכומי הארנונה, בהיותו נכה של המל"ל בשיעור נכות של 75% נכות, וזכאי לקצבה מלאה בסך של 2,350 ₪, וזו הכנסתו היחידה.
לטענתו, קיבל מהתובעת הנחה בשיעור 80% מהארנונה, אך האישור אודות הנחה זו אינו בידיו.
לטענת הנתבע, פגש ביום 27.02.13 את נציג התובעת מר רפי בן דוד, במשרד ב"כ התובעת, והלה הודה כי הנתבע זכאי להנחה בגובה 80% אך התביעה הנה בגובה 100% מאחר וגם את 20% לא שילם הנתבע.
הנתבע טוען כי הריבית הנתבעת הנה חריגה ביותר, והמתנת התובעת עד עתה להגשת התביעה שוללת ממנה את הזכות לגבות ריבית רצחנית כזו.
התובעת מבקשת לדחות את הבקשה.
לטענתה, הנתבע לא שילם את התשלומים השוטפים בגין הארנונה, המים והביוב מיום 13.03.05 ועד ליום הגשת התביעה, למרות שהנכס היה באחזקתו מאז ועד היום.
לטענת התובעת, הנתבע מטעה את ביהמ"ש, שכן עפ"י החוק, מאז מתן צו הכינוס היה על המבקש לשלם את התשלומים השוטפים ולא לצבור חובות חדשים, שכן חובות אלו לא נכללו בתביעת החוב ויש לשלמם מיד עם קבלתם.
התובעת טוענת, כי התביעה אינה קשורה לחובות משנת 2004, וכי סך של 15,624.7 ₪ הופחת כעת מסכום התביעה מאחר ונכלל בטעות בתביעה שכן הוא נובע מחובות לשנת 2005. כך שסכום התביעה עומד על 120,614.9 ₪.
לטענת התובעת, היא נתנה לנתבע הנחה בשיעור 70% בשנת 2005; בשנים 2006-2008 לא ביקש הנתבע הנחה מהתובעת; והחל משנת 2009 נכלל שמו של הנתבע ברשימות המל"ל ולכן מאז ועד היום הוא קיבל הנחה של 80%.
לטענת התובעת, הנתבע לא שילם את התשלומים השוטפים מזה שנים, וגם לאחר שהגיש בקשה לפשיטת רגל והיה חייב לשלם את התשלומים השוטפים, בחר שלא לעשות כן, אף שקיבל הנחה בגין נכותו החל משנת 2009. לפיכך, ועל פי הדין, בוטלה ההנחה.
לטענתה, הנתבע לא שילם אף עבור צריכת המים והמשיבה שהתחשבה במצבו הבריאותי לא ניתקה לו את שעון המים.
ביום 04.03.13 אפשרתי לנתבע להגיש תשובה עד ליום 11.4.13 , אך הוא לא עשה כן.