אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מועצה אזורית לב השרון נ' זקס ואח'

מועצה אזורית לב השרון נ' זקס ואח'

תאריך פרסום : 10/11/2011 | גרסת הדפסה
חע"מ
בית משפט השלום נתניה
50107-07
06/11/2011
בפני השופט:
אביבה טלמור

- נגד -
התובע:
מועצה אזורית לב השרון
הנתבע:
1. אליהו שפיר - בעצמו
2. אורית שפיר - בעצמה

גזר-דין,החלטה

גזר דין בעניין נאשמים 2 ו-3

במסגרת הכרעת-הדין שניתנה ביום 4.7.11 בתיק חע"מ 50107-07 בית משפט השלום בנתניה, זיכה בית המשפט את נאשמת 1 מכל העבירות שיוחסו לה בכתב האישום המתוקן והרשיע את נאשמים 2 ו- 3 בעבירות שעניינן ביצוע שימושים הטעונים היתר, ללא היתר כדין, לפי סעיפים 145א(3), 204(ב), 205, 208, 218, 219 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבנייה) ולפי תקנה 1(1) לתקנות התכנון והבנייה (עבודה ושימוש הטעונים יתר), התשכ"ז-1967. בנוסף הורשעו נאשמים 2 ו- 3 בביצוע עבירה שעניינה אי קיום צו שיפוטי לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה.

במענה להקראת כתב האישום המתוקן בישיבת יום 23.10.07, הודו נאשמים 2 ו-3 כי הם בעלי הזכויות בשטחים המוזכרים בכתב האישום המתוקן, כשלטענתם השימוש שנעשה על ידם בחלק זה של המקרקעין תואם והולם את ייעוד הקרקע.

עפ"י המפורט באישום הראשון נשוא כתב האישום המתוקן, נאשמים 2 ו-3 עשו שימוש בחלק מהמקרקעין הידועים כחלקה 20 בגוש 7818 מגרש 98 במושב עין-ורד (להלן: המקרקעין ו/או המשק) לצורך אחסנה ולמשרדים ללא היתר כדין, בשטח כולל של כ- 1,089 מ"ר. כמו כן נטען כי בחלק המקרקעין מבצעים הנאשמים שימוש למגורים ללא היתר.

האישום השני נשוא כתב האישום המתוקן מייחס לנאשמים 2 ו- 3 אי קיום צו בית משפט שניתן ביום 24.10.2000 בתיק ת"פ 1979/98 בית משפט השלום בנתניה, במסגרתו הורשעו נאשמים 2 ו- 3, עפ"י הודאתם, ביחד עם מר שלמה זקס ז"ל - בעלה המנוח של נאשמת 1 ואביה של נאשמת 3 (להלן: שלמה זקס ז"ל) בבניית תוספת לבית מגורים המשמשת כממ"ד בשטח של כ- 8 מ"ר ללא היתר כדין. באותו המועד ביום 24.10.2000 נגזר דינם של נאשמים 2 ו- 3 ושל מר זקס ז"ל והוצא צו הריסה לגבי תוספת הבנייה האמורה אשר ביצועו נדחה עד ליום 24.10.02.

עפ"י הנטען בכתב האישום המתוקן, ביום 21.12.06 נמצא כי נאשמים 2 ו-3 לא ביצעו את צו ההריסה השיפוטי נשוא ת.פ. 1979/98 ותוספת הבנייה נשוא הצו השיפוטי לא נהרסה ולא הופסק השימוש למגורים שנעשה בבנייה זו.

בישיבת יום 10.7.11, בטרם נשמעו הטיעונים לעונש, הגיש ב"כ הנאשמים ראיות לעניין העונש כמפורט להלן: פסק-דין של בית משפט לענייני משפחה שניתן ע"י כב' השופטת חנה ריש רוטשילד בתיק תמ"ש 16231.1/98 מיום 28.11.10 (מוצג 1); מכתבו של עו"ד אמיר רנה מיום 9.5.11 למושב עין ורד, הועדה המקומית לב השרון ומנהל מקרקעי ישראל (מוצג 2); סיכום מחלה בעניינה של נאשמת 3 מיום 7.7.11 (מוצג 3).

במסגרת הטיעונים לעונש עתר ב"כ המאשימה לגזור על נאשמים 2 ו- 3, ביחד ולחוד, את העונשים המרביים הקבועים בדין, לרבות הטלת עונש של מאסר בפועל על נאשמים 2 ו-3 בגין הפרת הצו השיפוטי נשוא ת"פ 1979/98 שניתן ביום 24.10.00, בציינו כדלקמן:

"עבירות הבניה בהם הורשעו הנאשמים 2,3 הן חמורות ביותר ואין להקל בהם ראש כפי שמפורט בהרחבה בהכרעת הדין. כתב האישום בתיק שבנדון מכיל שני אישומים, כפי העולה מהאישום הראשון הואשמו הנאשמים בביצוע שימוש במקרקעין הטעון היתר ללא היתר בשטח לא מבוטל של כ- 1089 מ"ר לאחסנה ולמשרדים וכן שימוש נוסף לצרכי מגורים. כפי העולה מהאישום השני, עברו הנאשמים גם על עבירת אי קיום צו בימ"ש, עבירה לפי סעיף 210 לחוק, כאשר לא קיימו את גזה"ד בת"פ 1979/98 שניתן כנגדם ביום 24.10.00 לפיו היה עליהם להרוס גם את המבנה המתואר בסעיף 2 (2.1) לכתב האישום תוספת לבית מגורים בשטח של 8 מ"ר, לא יאוחר מיום 24.10.02 לאחר שלא שעו לצו הפסקה מינהלי שהוצא נגדם, במהלך ביצוע עבודות השלד, אולם הנאשמים לא ביצעו ולא קיימו את צווי בית המשפט, לא הרסו את תוספת הבניה והם הוסיפו לעשות בה שימוש למגורים למרות שלא קיבלו היתר בניה או היתר לשימוש חורג כנדרש. מהגשת כתב האישום בתיק ביום 8.2.07 ועד היום המבנים לא הוכשרו, אין היתר לשימוש חורג, לשימוש האסור שנעשה במבנים אלו בהיקף משמעותי אשר מסב לנאשמים רווח כלכלי מידי יום ביומו תוך העדפת האינטרסים הפרטיים שלהם על פני אינטרס הציבור. על פי התב"ע החלה על המקרקעין יעוד שטח המקרקעין הינו למגורים בשטח חקלאי ומובן ששימוש לאחסנה ולמשרדים בשטח של 1089 מ"ר לא תואם את הוראות התב"ע ולא ניתן להכשירו ומשכך גם טענתם המאוחרת של הנאשמים כי מתכוונים הם להגיש תוכניות בעתיד הקרוב בפועל אין בה כדי להטיב את המצב. כבר נפסק בעבר לא פעם כי התפשטות תופעת הבניה הלא חוקית מחייבת ענישה הרתעתית אשר תאיין את התועלת הכלכלית הצומחת לעוברים על חוקי התכנון והבניה. אני מבקש להפנות לרע"פ 6665/05 מריסאת נ' מ"י, פורסם בנבו, החלטה מיום 17.5.06. הדברים מקבלים משנה תוקף וחשיבות שעה שעוסקים אנו בעבירת אי ציות זה קרוב ל- 11 שנים ועבירת שימוש חורג בהיקף כה גדול למטרה עסקית כלכלית במשך זמן כה ממושך, כ- 5 שנים מאז דוח הפיקוח המופיע בכתב האישום. הנאשם 2 הודה מפורשות בעדותו כי הוא מפעיל במבנה עסק של טיפול במים, טיפול ביתי וחקלאי ללא רישיון עסק, מפנה לעמ' 10 לפרוטוקול ש' 12-20, החברה שבבעלותו ובבעלות הנאשמת 3 א.א. שפיר "עוסקת בקניה, מכירה ותיקון של מוצרים לטיפול במים ביתי וחקלאי". עדותו פרשה יריעה רחבה על הפעילות הבלתי חוקית המתבצעת על ידיו בתחום המקרקעין בהיקף נרחב. הם מעסיקים למעלה מ- 20 עובדים וכן מערך שירות ארצי הפועל 24 שעות ביממה. מדיניות הענישה כפי שנקבעה ע"י ביהמ"ש העליון לא פעם מורה לבתי המשפט בדרגה הראשונה להחמיר בדינם של עבריינים המפרים צווי בית משפט בנושא הבניה הבלתי חוקית. כבר נפסק לא אחת כי העונש המתאים למי שמפר צו שיפוטי המורה לו להרוס מבנה הוא עונש מאסר בפועל וזאת על מנת שההרתעה תהיה ברורה ונהירה לכל ובמיוחד לאלו שזה המקרה השני לגביהם כאשר כל אפשרות אחרת עלולה להתפרש כסלחנות או כהשלמה עם התופעה הפסולה. מפנה לע"פ 578/78 מ"י נ' עיסה ל"ו 1 עמ' 723 וכן לרע"פ 11920/04 סעיד נאיף נ' מ"י פורסם בנבו ביום 26.3.07. כאמור הפעילות המבוצעת במבנים נשוא האישום הראשון הינה פעילות עסקית מסחרית. נפסק לא פעם כי בתי המשפט מצווים להיאבק ולסייע ולבער את התופעה הפסולה של שימוש פסול במקרקעין לשימושים מסחריים ולעקרן מן השורש כאשר שימושים אלו נעשים שלא כדין. מפנה לרע"פ 8701/08 מלכה וונש נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה אודים פורסם בנבו, החלטה מיום 3.6.09.

רק לאחרונה ניתנו גם שני פסקי דין בבית המשפט המחוזי חיפה בעבירות דומות של אי קיום צו בימ"ש ושימוש שלא כדין בקרקע חקלאית לצרכים מסחריים, מפנה לע"פ 44508-08-10 מחדאאת נ' מ"י וכן ע"פ 2545-07-10 עאדל חיר נ' מ"י. בשני פסקי דין אלו ציין בית המשפט את הלכות ביהמ"ש העליון ואת מדיניות הענישה בסוג זה של עבירות וכלל עונשי מאסר בפועל ממש, קנסות גבוהים והתחייבויות גבוהות. העונש המירבי על עבירה של הפרת צו שיפוטי הוא שנת מאסר וקנס כקבוע בסעיף 61 (א) (2) לחוק העונשין תשל"ז – 1977, כמו גם קנס נוסף לכל יום בו נמשכת העבירה על סך של 1400 ₪ וזאת בהתאם לסעיף 61 (ג) לחוק העונשין ולענייננו יש לחשב את התקופה מיום תחילת ההפרה כך שהקנס המירבי שניתן להשית על הנאשמים בתיק זה הינו בסך של מיליוני שקלים. בנסיבות אלה בשים לב לחומרת העבירות והימשכותם, אבקש להחמיר עם הנאשמים ולהשית עליהם את העונשים הבאים:

עונש מאסר בפועל של 3 חודשים וכן מאסר על תנאי למשך 3 חודשים נוספים ככל שנוגע לעבירה שעניינה אי קיום צו שיפוטי, קנס מרתיע ומכביד בסך שלא יפחת מ- 380,000 ₪ לכל אחד מהנאשמים לגבי העבירות שבהם הורשעו בתיק זה שהדגשתי את חומרתן. העבירות המצוינות בכתב האישום הינן עבירות נמשכות כאמור. כמו כן אבקש צו הפסקת שימוש חורג מיידי לפעילות המסחרית הבלתי חוקית המתוארת בסעיף 2 לכתב האישום וכן שיוצא צו הריסה וצו התאמה ככל שנוגע לעבירה נשוא סעיף 3 לכתב האישום ללא כל דיחוי נוסף. לנאשמים היה די והותר זמן להיערך לכך ומשלא ניצלו זמן זה אין להם אלא להלין על עצמם. התביעה תדרוש את קיומו של צו ההריסה שהוציא בית משפט זה בהקשר לעבירות נשוא האישום השני בטווח הזמן המיידי, להבטחת ההריסה ולכיסוי הוצאות ההריסה היה והמאשימה תידרש לבצעה בעצמה ואני מבקש שכך ייקבע, אבקש כי בימ"ש זה יורה מכוח סמכותו הטבועה, להורות לכל אחד מהנאשמים להפקיד בקופת ביהמ"ש ערבות בנקאית בסך שלא תפחת מ- 50000 ₪. עוד אבקש שכל אחד מהנאשמים יחתום על התחייבות להימנע מלעבור עבירות על פרק י' לחוק התכנון והבניה למשך 3 שנים בסך שלא יפחת מ- 400000 ₪ על מנת להרתיע כל אחד מהם מלהמשיך ולבצע את העבירות פעם נוספת בראש גלוי וללא מורא.

ככל שלא תחתם ההתחייבות ייקצבו ימי מאסר בצד כל אחת מהוראות ההתחייבות. למותר לציין בעניין זה כי הנאשמים 2 ו- 3 עשו כל מהלך דיוני על מנת לעכב את הדיון ובכך לא חסכו מזמן התביעה וזמן בית המשפט כאשר כל עיכוב בקידומו של ההליך מסב להם רווח כספי בהיותם מנהליה הרשומים והפעילים של החברה ובעלי מניותיה תוך התעלמות מחוקי התכנון והבניה שפניהם לרווח כספי. באשר לראיות שחברי הגיש היום לבית המשפט אציין רק באשר לנ/1 מדובר בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה שניתן זה מכבר בחודש 11/10 הוזכר הן במסכת הראיות בתיק זה מה עוד שכב' בית המשפט התייחס לכך בהכרעת הדין ולמעלה מן הצורך אציין שאין לכך הקשר לעבירות התכנון והבניה אשר נדונות בפני בית משפט זה.

באשר למוצגים 2 ו- 3 שהוגשו היום במסגרת הראיות לעונש ע"י ב"כ הנאשמים הם לא הוצגו מבעוד מועד לתביעה ומכל מקום אין להם שייכות וחשיבות לטיעונים לעונש.

זהו המקום הראוי והמתאים להחמיר עם הנאשמים. מדובר בעבירות אשר נמצאות ברף גבוה של עבירות הבניה ובנאשמים שחרף הזמן הממושך שחלף ממועד גילוי העבירה והגשת כתב האישום לא השכילו להכשירה. נאשמים שכאלו אינם זכאים כלל לרחמי בית המשפט ויש להשית עליהם ענישה מכבידה ומרתיעה למען יראו ויראו. כשם שהעבירות בוצעו לעיני כל ועודם מבוצעות בימים אלו, כך גם על העונש להיות גלוי ברור ונהיר לכלל הציבור למען לא רק יורתעו הנאשמים עצמם מלעבור פעם נוספת עבירות דומות אלא שתהיה הרתעה גם לציבור כולו".

לאור בקשת ב"כ המאשימה להטלת עונש מאסר בפועל על נאשמים 2 ו- 3 ביקש ב"כ הנאשמים 2 ו-3 כי תוגש חוות דעת הממונה על עבודות שירות ככל שנוגע לנאשמים 2 ו- 3 ובמסגרתה יחווה הממונה על עבודות השירות דעתו האם כל אחד מהנאשמים יכול לרצות עונש מאסר בפועל אם יוטל עליו בעבודות שירות, והדיון נדחה להמשך טיעונים לעונש וקבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות.

ביום 22.8.11 התקבלו בבית המשפט חוות דעת הממונה על עבודות שירות בעניינם של נאשמים 2 ו-3 נושאות תאריך 22.8.11.

בישיבת יום 27.9.11, בפתח דיון המשך הטיעונים לעונש, הודיע עו"ד רנן לבית המשפט כי הוא מייצג את נאשמים 2 ו- 3 ביחד עם עו"ד גדעון בן אור, לעניין הטיעונים לעונש.

ב"כ המאשימה חזר על טיעוניו לעונש כפי שפורטו על ידו בישיבת יום 10.7.11 ועל עתירתו להטלת עונש מאסר בפועל על נאשמים 2 ו- 3.

ב"כ הנאשמים עו"ד רנן עתר להקלה בעונשם של נאשמים 2 ו- 3 בציינו כדלקמן:

"ב"כ המאשימה השלים טיעוניו לעונש, לאחר שהוא התבקש על ידי עוה"ד בן אור וגם על ידי למסור לביהמ"ש את ואם התוספות שיש לו מעבר למה שהוא כבר טען. אני ציפיתי שחברי המלומד יודיע ויספר לביהמ"ש שלאחר המועד בו טען את טיעוניו לעונש הגשתי בשם הנאשמים כעותרים במסגרת הליך אזרחי המרצת פתיחה שמספרה 42400-07-11 שכבר נקבעה לדיון ליום 2.11.11 בפניה של כב' הנשיאה גרסטל. במסגרת הליך זה מגוללים מרשיי את הרקע העובדתי והמשפטי למצב האבסורדי והקפקאי שבו הם מצויים כעת כאשר הם נאשמים על ידי הועדה המקומית לב השרון אשר היא האחראית לכך שמרשיי אשר הגישו שוב ושוב בקשות לשם קבלת היתרים כחוק לפעילותם נשוא כתבי האישום והיא זו אשר דחתה אותם פעם אחר פעם בניגוד להוראות חוק התכנון והבניה ללא כל הצדקה וחמור גם מכך בניגוד להוראות מפורשות של פסק דין של בימ"ש לענייני משפחה ברמת גן שהוגש וסומן 1. מפנה לאמור בפסק דין זה. מפנה לסיפא לפסק הדין סעיף 39. במסגרת ההליך בו אנו נמצאים כעת ביהמ"ש בודק את אשמתם, האם מרשיי אשמים בביצוע עבירות על חוק התכנון והבניה. ביהמ"ש הכריע. כעת ביהמ"ש בשלב בו אנו נמצאים בו היום שוקל מהו העונש שיושת על מרשיי וכן איזה אורכה תינתן להם על מנת לרפא את הפגמים שבהם יתכן וחטאו. מסתבר כך כפי שידוע לביהמ"ש מרשי הגישו פעם אחר פעם בקשות להיתר בניה כאשר בכל הבקשות שלהם ואמלא המכשולים שהערימה עליהם הועדה, הדין מכיר ומתיר את הפעילות. הועדה הפנתה אותם פעם אחר פעם לשם קבלת הסכמתה של יריבתם המשפטית זו שכנגדה ניתן פסה"ד שסומן 1, הגב' מלכה זקס ודרשה מהם כתנאי לעצם הדיון בבקשה להכשרת הפגם להביא את הסכמתה של אותה גב' זקס. מי אותה גב' זקס – היא אמה של הנאשמת 3 וחמותו של הנאשם 2. יש לה 4 בנות עם שלוש מהן וביניהן מרשתי מצויה מלכה זקס במשך השנים בעימותים משפטיים אינסופיים ומרושעים שבמסגרתה אפילו תבעה משתי בנותיה האחרות את השבת הכספים שאותן בנות קיבלו כמתנה מאביהן המנוח. תבעה וזכתה. מהבת השלישית מרשתי ביקשה רק דבר קטן אחד, לעוף מן הנחלה שבה מרשתי ובעלה וילדיהם ונכדיהם גרים מאז 1976, הכל על מנת שהבת הרביעית שכמובן נוכחת כאן מדרבנת ומעודדת את גב' זקס תוכל לזכות בכל הכספים שאב המנוח והגב' זקס צברו כל החיים. על התנהלותה זו הגב' זקס נענשה ונקנסה בהליך נפרד על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה ברמת גן בסכום של 225,000 ₪. סכום חריג מאוד בנסיבות האלה וזאת לאחר שבית המשפט לענייני משפחה הוקיע למעשה את התנהלותה הפסולה והפגומה והמרושעת, אלה דברים שלי של הגב' זקס. כל עוד לא ניתן פסק הדין בשנת 2005 שבו הוכרה זכותם הבלתי הדירה של מרשי הן בבית המגורים שבו מצוי הממ"ד נשוא ההליך הנוכחי והן במחסנים שביחס אליהם מתקיים ההליך הנוכחי היתה אולי הצדקה שבדוחק לסירובה של הועדה המקומית לדון בבקשות שהוגשו לה, ערוכות כראוי, חתומות על ידי מרשי. אך לאחר מכן, לאחר שניתן פסק דין של בית משפט בישראל שקובע במפורש שהזכויות מסורות למרשי, עדיין ממשיכה המאשימה מכוח כלל שאני לא מכיר מהו ואני אומר במפורש שהוא מנוגד לכל הוראה בחוק התכנון והבניה לחייב את מרשיי להמציא את הסכמתה של הגב' זקס לבקשות להיתרי בניה. אני אומר בצורה מפורשת שהוראות חוק התכנון והבניה מאפשרות לבעלי זכויות בנחלה להגיש בקשות למתן היתרים וזכות שימוש על פיו והתנהלותה של המאשימה כאן, איננה מוסברת על פי הוראות שום דין. מרשי כבעלי זכות בלתי אדירה, זכות שנקבעה על ידי ביהמ"ש לא היו צריכים להימצא כאן היום. בודאי שהמאשימה שהיא האשמה במצבם המשפטי הנוכחי לא יכולה לרחוץ בניקיון כפיה ובשיא חוצפתה לעתור למאסרם לא פחות של מרשי שמתגוררים כדין בבית, שבנו אותו מכספם, שהם בעלי זכויות מפורשות משפטיות בו והיא זו שמסרבת לדון בבקשתם עד אשר גב' זקס תחתום על הבקשה. אותה גב' זקס היא זו שמסרבת לחתום על בקשה לבניית ממ"ד בבית בו גרים הבת שלה והנכדים שלה. מה ניתן לצפות מגב' כזו. מרשיי ביקשו ממני להגיע לדיון הקודם ואז באמת הבנו, אני מודה שבמידה מסויימת של אחור שכל עוד לא נעתור, אני הבנתי כי כל עוד לא אעתור לביהמ"ש לאכוף על מי שהמתיימרת להיות מאשימה והחוק מקנה לה את הזכויות האלה לפעול כחוק, ל קיים פסקי דין ולא לפעול כשופט עליון שיקבע למי יש או אין זכויות בנחלה ולמי יש או אין זכויות לחתום על תוכניות בגינה ולכן הוגשה המרצת הפתיחה לבית המשפט בעניינם של הנאשמים. בעלי זכויות בנחלה חקלאית במושב כפי שידוע לביהמ"ש יכולים להכשיר את פעילותם הלא חקלאית על ידי הגשת בקשה לפל"ח ובכך לעסוק באופן סדיר, ראוי וחוקי בפעילות הלא חקלאית שהיא כורח המציאות לא רק אצלם אלא גם אצל אלפי חקלאים. בודאי שזכאים מרשיי לבנות ממ"ד ולהתגונן במסגרתו ותחת חסותו מפני האיומים אם וככל שהם קיימים. לא מבוצע כאן שום דבר שאינו בר תיקון והסדרה והכשרה על פי החוק. אלא שכאשר הם מצויים בידיה של מי שהציבה את עצמה, למרבה הצער בעמדה של אויבתם, אמה של נאשמת 3 הרי שהם מצויים בסבך קפקאי שאין להם מוצא ממנו. במשך השנים פנינו מספר פעמים בין היתר אל המאשימה בבקשה לאפשר לבעלי הזכויות להגיש את הבקשה וכפי שכבר ציינתי עד היום המאשימה היא זו שאחראית לכך שאין בידם היתרים כדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ