מוס נ' משרד הפנים

פסק דין

1.עתירה זו תוקפת את החלטת המשיב, שלא להכיר בעותר כנתין הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

2.עם הגעת העותר ארצה בדצמבר 2009, הציג העותר בפני פקידי המשיב תעודה קונגולזית מקורית, אשר נמסרה למשיב, והעתק ממנה צורף לפרוטוקול ראיון הזיהוי שנערך לו בסמוך להסתננותו לישראל.

בסופו של אותו ראיון זוהה העותר כקונגולזי.

ביום 2.5.10, כאשר העותר עדיין במשמורת, נערך לו ראיון RSD כמבקש מקלט. בסיומו זוהה העותר כקונגולזי, וביום 29.6.10 שוחרר העותר על ידי בית הדין.

ביום 5.9.10 נערך לעותר ראיון בסיסי ביחידת הרישום.

בסופו של אותו ראיון נקבע, שהעותר לא הצליח להוכיח את נתינותו הקונגולזית.

ביום 8.11.10 פנה העותר מיוזמתו ליחידת הרישום עם דרכון שנשלח לו.

המשיב קבע שהדרכון מזויף ובו במקום נעצר העותר.

בראיון שנערך לעותר ביום 11.8.11, הודה העותר כי הדרכון שהציג היה דרכון מזויף.

בסופו של דבר שוחרר העותר בחודש נובמבר 2011 והגיש את עתירתו המקורית.

3.לאחר שהוגשה העתירה המקורית, הוריתי כי המשיב ימציא לב"כ העותר את תיקו של העותר, וכי העותר יהיה רשאי להגיש עתירה מתוקנת.

עתירה מתוקנת כאמור הוגשה, הוגשה לה תגובה והמשיב ויתר על הגשת כתב תשובה.

לטענת העותר, לא ניתן היה להורות על פתיחת תיקו מחדש לאחר שהוא זוהה כקונגולזי.

אני סבור שהמשיב רשאי לבדוק מעת לעת את מסקנותיו, וככל שהוא מוצא שהייתה טעות בקביעה מסוימת – רשאי הוא לתקנה.

עצם העובדה שהעותר, ביוזמתו, פנה למשיב והציג בפניו דרכון מזויף, יש בה כדי להוות את הבסיס העובדתי הנדרש לצורך בחינת עניינו של העותר מחדש.

אמנם הדרכון המזויף הוצג לאחר פתיחת התיק מחדש, אולם סופו של דבר מעיד על ראשיתו.

משעשה העותר שימוש בדרכון מזויף, הוא חיזק את חשדות המשיב ובכך די כדי שהמשיב ידון אף בדיעבד בעניינו של העותר מחדש.

4.עיקר המחלוקת בעתירה זו הוא בדבר נתינותו של העותר.

יש לבחון את רמת ההוכחה הנדרשת מן העותר ומאחרים שכמותו, לצורך הוכחת נתינותו או מירב הזיקות שלו למדינה לה הוא טוען.