מוסך תל חנן בע"מ ואח' נ' פרוימוביץ

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה וטענות מקדמיות, עד ל- 30 יום ממתן פסק דין בע"א 1395/10 (להלן: "הערעור"), התלוי ועומד ביהמ"ש העליון, על פסק דין שניתן בתובענה קודמת שבין פרוימוביץ חיים (להלן: "המבקש") לבין מזריב סמי (להלן: "מזריב"), בת.א. 430/05 המתנהל בבימ"ש זה (להלן: "התובענה הראשונה"), שם נתבע פירוק שיתוף במקרקעין וכן מתן חשבונות.

ביום 3.1.2010 ניתן (ע"י כבוד השופט סוקול), פסק דין בתובענה הראשונה (להלן: "פסק הדין"), אשר קבע את אופן פירוק השיתוף (לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה על עצם הפירוק), הורה על מינוי כונס נכסים לצורך הפירוק וכן הורה על מתן חשבונות, וכעת מתנהלים בה הליכים שונים הנוגעים הן לפירוק והן לחשבונות (אם כי מתן החשבונות עוכב עד להחלטת ביהמ"ש העליון בערעור).

כעת עותר המבקש, שהיה התובע בתובענה הראשונה והינו הנתבע בתובענה שבתיק זה (להלן: "התובענה דנן"), להארכת המועד להגשת כתב הגנה, בטענה כי התובענה בתיק זה "קשורה בטבורה" לחלק מטענות הצדדים בתובענה הראשונה וכי ייתכן שלפסק הדין שיינתן בערעור תהינה השלכות על הטענות שיבקש לטעון בתובענה זו.

המשיבים מתנגדים לבקשה בטענה כי מדובר, למעשה, בבקשה לעיכוב הליכים, העטופה באצטלה של בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה. לטענתם, המבקש לא הראה עילה להארכת מועד, יעברו עוד מספר חודשים עד שיינתן פסק הדין בערעור והבקשה הוגשה בחוסר תום לב שכן, טרם הגשתה ביקש המבקש מהמשיבים, וקיבל, את הסכמתם לארכה להגשת כתב הגנה עד יום 10.2.11, בטענה שמוטל עליו עומס עבודה.

עוד נטען, כי המבקש מעונין לעכב ההליכים בתובענה דנן, בתקווה שפסק הדין בערעור ישפר את מצבו וכי שניים מהמשיבים לא היו צד לתובענה הראשונה והם זכאים לכך שהתובענה שהגישו תתברר בהקדם האפשרי.

עיון בפסק הדין וכן בתובענה דנן מעלה, כי אכן קיים קשר הדוק בין שתי התובענות וכי תובענה זו נשענת, בחלקה, על קביעות שנקבעו בפסק הדין ועל כך, למעשה, גם המשיבים אינם חולקים. בנוסף, שתי המשיבות, שלא היו צד לתובענה הראשונה, הינן (על פי הנטען בבקשה ולא נסתר בטיעוני המשיבים), חברות בשליטתו של מזריב.

בדיקה באתר ביהמ"ש העליון העלתה, כי בתיק הערעור ניתנו הוראות בדבר הגשת סיכומים וכי התיק קבוע להשלמת סיכומים בעל-פה ליום 21.3.11, כך שנראה שלא יארך היום עד למתן פסק הדין בערעור וממילא עוכב המשך הדיון בתביעה הכספית, שבתובענה הראשונה, עד להכרעה בערעור (החלטת כבוד השופט סוקול מיום 10.3.2010).

בנסיבות אלה נראה שהגשת כתב הגנה וטענות מקדימות, בשלב זה, בטרם יינתן פסה"ד בערעור, עלולה דווקא לסבך את ההליכים ולהאריכם שלא לצורך ולא לקצרם. לפיכך, אני נעתרת לבקשה ומורה, כי כתב ההגנה בתיק זה יוגש לא יאוחר מ- 30 יום מעת קבלת פסק הדין שיינתן בערעור.

הוצאות הבקשה יובאו בחשבון במסגרת התיק העיקרי.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת ביהמ"ש המחוזי בחיפה.

ניתנה היום, ו' אדר ב תשע"א, 12 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.