תא"מ
בית משפט השלום קריות
|
35841-04-13
17/03/2014
|
בפני השופט:
לובנה שלאעטה חלאילה
|
- נגד - |
התובע:
מוסך מוניטין בע"מ
|
הנתבע:
1. פדיל דוד 2. שומרה חב' לביטוח בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
עסקינן בתביעה כספית ע"ס של 10,195 ₪.
רכבה של התובעת, רכב מסוג מזדה, שנת ייצור 2004, מ.ר. 5366151, היה מעורב בתאונת דרכים ביום 2.6.11, עת פגע בו רכבו של הנתבע מס' 1 מאחור. אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה אירעה בשל רשלנותו של הנתבע והמחלוקת הנטושה סבה סביב הנזקים שנגרמו לתובעת עקב התאונה.
לאחר התאונה נבדק רכב התובעת ע"י שמאי הרכב מר גונן, אשר קבע כי הנזק הישיר שנגרם למזדה מסתכם בסך של 14,405 ₪ (כולל מע"מ); בגין חווה"ד דרש מר גונן שכ"ט בסך של 780 ₪ (ללא מע"מ).
הנתבעת שילמה לתובעת פיצוי חלקי בסך של 6,990 ₪, לאחר שהפחיתה סך של 7,915 ₪ מסכום הנזק הישיר וסך של 280 ₪ משכ"ט השמאי.
לכתב ההגנה צירפה הנתבעת חוו"ד שמאי נגדית, אשר העריך את הנזקים שנגרמו למזדה בסך של 6,490 ₪, סכום הנזק ששולם לתובעת.
בדיון שהתקיים נחקרו שני השמאים; הצדדים סיכמו את טענותיהם לאחר שהוסכם כי פסה"ד בתיק יינתן ללא הנמקה ולפי סע' 79א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984.
המחלוקת המקצועית בין השמאים נוגעת להערכת הנזקים שאושרו בגין :
פגוש אחורי חיצוני ופנימי, בגינם שמאי התובעת אישר חלקים תחליפיים (חדשים לא מקוריים) ושמאי הנתבעת אישר משומשים ;
פח דופן אחורית, בגינו אישר שמאי התובעת חלק מקורי, כאשר לשיטתו בזמן מתן חוה"ד לא היה חלק תחליפי בנמצא. השמאי הסביר כי אין כדאיות ברכישת פח משומש, שכן את הפח צריך לפרק מרכב אחר, לחתוך אותו, לקדוח בו חורים ולרתכו לרכב (מדובר בחלק מרותך לרכב ולא מוברג בברגים). מדובר לשיטתו בעבודה מסורבלת יחסית שעלותה גבוהה. שמאי הנתבעת, לעומתו, אישר פח משומש לאור כך שבבדיקה לאחר תיקון הרכב, ביום 17.1.12, נמצא כי זה הוחלף במשומש;
מכסה תא מטען, בגינו אישר שמאי התובעת חלק משומש ושמאי הנתבעת לא אישר מאום, זאת על בסיס טענת רוכש המזדה כי זה לא הוחלף ולא היה צורך בהחלפתו.
עבודות צבע, אשר הוערכו ע"י שמאי התובעת בסך של 2,400 ₪, בעוד ששמאי הנתבעת העריכן בסך של 1,400 ₪.
בנוסף, חלוקים הצדדים בעניין שיעור שכ"ט השמאי ובדבר זכאותה של התובעת לתוספת מע"מ על הסכום.
לאחר שעיינתי היטב בשתי חוות הדעת, לאחר ששמעתי את עדות השמאים והסבריהם, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתיהן, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 5,193 ₪.
בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובעת את המחצית הראשונה של האגרה, הוצאות משפט בסך של 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 1,200 ₪ (כולל).
סכומים אלה ישולמו תוך 30 ימים, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
נוכח המתווה הדיוני בו הוכרעה המחלוקת, ניתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה. ככל שזו שולמה, יש להשיבה לתובעת באמצעות בא כוחה.
המזכירות תמציא את פסה"ד לצדדים.
ניתן היום, ט"ו אדר ב תשע"ד, 17 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.