מוסא מיכאל חורי נ' עו"ד רג'א ראפע חטיב

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה כספית על סך 30,000 ₪ להשבת כספים אשר שילם על מנת שתירכש עבורו מכונית בהוצאה לפועל. אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע אכן שילם את הסכום ומטרת התשלום. כמו כן הצדדים מסכימים כי המכונית לא נרכשה והכסף לא הושב. המחלוקת הינה האם ההתקשרות והתשלום היו עם הנתבע, או עם מי אשר היה בחברתו, מר מוראד חוסאם.

2.הוגשו תצהיריהם של מספר עדים וגם העידו בפני עדים שונים. מוצאת אני לנכון להתחיל בהתייחסות לעדותו של מר מוראד חוסאם (להלן: "מר חוסאם"), שכן הוא נטל על עצמו את מלוא האחריות.

מר חוסאם הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע. על פי המוצהר בו, הוא דיבר עם בנו של התובע, מר אמיר ח'ורי (להלן: "מר אמיר"), כי יש הזדמנויות במחסני ההוצאה לפועל. סוכם כי מר אמיר ישלם לו 30,000 ₪ במזומן על מנת שיגיש עבורו הצעה לרכישת רכב מסוג מרצדס. מר אמיר מסר לו את הכסף אך לא עלה בידו לזכות במכרז. מר חוסאם מודה בתצהירו כי הוא חייב להחזיר את הכסף.

לכאורה תם הדיון, נמצא מי שמודה בחבותו להשיב את הכסף. הרי, לתובע אין כל נפקות מי הוא המשלם, כל עוד מקבל את הכסף חזרה לידיו. אולם נמצא שלא כך הוא הדבר.

3.בחקירתו הנגדית אישר מר חוסאם כי קיימים כנגדו הרבה תיקי הוצאה לפועל "אני לא חושב שעוברים את החמש מאות." (פרוטוקול עמ' 34 ש' 10). הוא אישר כי הוא עצור בעת מתן העדות בגין זיוף, קבלת כסף בנסיבות מחמירות (פרוטוקול עמ' 31 ש' 27). כמו כן אישר כי יש לו שתי הרשעות קודמות בגין זיוף מסמך (פרוטוקול עמ' 32 ש' 13). נכון אף לציין את תשובתו לשאלה האם קיבל כסף ומאנשים "שקים שחוזרים ושטרות לא הכל רמאות. יש כמה תיקים שגם עזרתי לאחרים." (פרוטוקול עמ' 34 ש' 12).

4.נמצא אם כן כי אין די בעובדה כי מר חוסאם קיבל על עצמו את החבות וטען כי כגרסת הנתבע העסקה בוצעה עמו ולא עם הנתבע. ראשית, לאור היקף חובותיו, אין לו מה להפסיד, שכן הגביה כנגדו ודאי קשה אולי אף בלתי אפשרית. שנית, אמינותו מוטלת בספק רב. לא די בעברו אלא דבריו בסוף עדותו-

"ש.אני מזהיר אותך שאתה צריך לומר את האמת?

ת.מה זה ככה מאימים? אני צריך לשבת שבע שנים מה אכפת לי עוד שלושה חודשים.

אני מבקש להבהיר את דברי-

אני אומר מה זה איכפת למה אני אבוא ואשקר אני אקבל עוד שש חודשים. ככה וככה אני הולך לשלם מחיר על דברים שעשיתי. אני מדובר בדברים רעים שעשיתי. לכן אני הולך להגיד ר את האמת."

(פרוטוקול עמ' 34 ש' 26-32)

גרסאות הצדדים

5.התובע טוען כי הנתבע הציע לו לרכוש מכונית מרצדס במחיר מוזל במחסני ההוצאה לפועל. לצורך כך ביקש מקדמה בסך של 30,000 ₪. התובע, רכש אמון לנתבע שכן הכירו בשל קשרי ידידות בין בתו לבין אשתו של הנתבע. התובע שילם לנתבע את המקדמה בסוף שנת 2004. בתצהירו הוסיף כי מסר את הכסף לנתבע בנוכחות מר חוסאם אותו כלל אינו מכיר למעט אותו מפגש. מסירת הכסף בוצעה בביתו של התובע, בסלון. הוא לא חתם על כל מסמך ולא החתים את הנתבע על כל מסמך. למרות כל האמור לעיל טוען התובע כי לא קיבל את המכונית ולא את הכסף חזרה וזאת למרות פניות רבות לנתבע, הבטחות שלו ושל אביו וכן לאחר התערבות מכובדים.

6.הנתבע טוען כי בחוד 10/04 הגיע למשרדו בנו של התובע, מר אמיר. במשרד נכח מר חוסאם, אשר עבד במלווה למעקלים. השניים סיכמו ביניהם על הגשת הצעה לקניית רכב ממחסני ההוצאה לפועל. הנתבע לא היה צד בעניין. אמיר אומנם שאל אותו האם הוא מגיר את מר חוסאם והאם הוא אמין, אך הוא השיב לו כי הוא מכיר אותו באופן חלקי והציע לו להחתים את מר חוסאם על שטר חוב שסכומו פי שלוש מהסכום שישלם לו במזומן, לצורך הבטחת הכסף. מר חוסאם ביקש ממנו כי יתלווה אליו בליתו של אמיר, שכן לא הכיר את הבית. הנתבע נסע עמו, הם ישבו בסלון הבית שם נכחו מר אמיר והתובע. מר אמיר ביקש כי יצאו החוצה, נסע איתם ברכב ושילם למר חוסאם 30,000 ₪ במזומן. לאחר מספר חודשים הגיע התובע למשרדו של הנתבע וביקש חזרה את הכסף. הנתבע השיב כי אינו קשור לעסקה. הוא מצרף את שטר החוב עליו אין ציון של שם הנפרע.

הראיות

7.מטעם התובע העיד התובע עצמו וכן בנו מר אמיר. מטעם הנתבע העיד הנתבע וכן מר חוסאם ואביו של הנתבע.

8.שמעתי את עדויות העדים, קראתי בעיון את תצהיריהם ועיינתי בסיכומי טענות הצדדים. לאחר כל האמור לעיל אין בידי לקבוע גרסת מי מהצדדים הוכחה. כפי שאציג להלן, נפלו סתירות ותמיהות לא מעטות בגרסת שני הצדדים.

שאלת היחסים בין התובע לבין הנתבע

9.התובע טוען כי מסר את הכסף לנתבע, על פי הצעתו של הנתבע, למעשה מיד לאחר שהנתבע הציע לו את האפשרות לעסקה וזאת ללא כל מסמך בכתב וללא כל ערובה או בטחון לכסף. התובע מסביר זאת לאור האמון הרב אשר רכש לנתבע בשל קשרי הידידות בין אשתו של הנתבע לביתו של התובע.