החלטה
1.בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 17.9.13, בהעדר התייצבות מטעם הנתבעת. המדובר בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, שלטענת התובעת, נגרמו לה כתוצאה מנפילה שנגרמה בגין שיבוש בכביש בתחום שטחה של הנתבעת.
2.בבקשה טענה הנתבעת כי מחמת טעות ומאחר שהמחלקה המשפטית אצלה אינה מטפלת בתביעות קטנות (כך הוגשה התביעה מלכתחילה),לא נרשם המועד שנקבע ביומנה. הנתבעת טענה כי המדובר בטעות ולא בזלזול בביה"מ . כן הדגישה הנתבעת כי יש לה טענות הגנה טובות.
3. התובעת התנגדה לבקשה וטענה כי הסיבה שהציגה הנתבעת לאי התייצבותה אינה מספקת ומעידה על רשלנותה.
דיון:
4. ראשית אציין כי אין לקבל את בקשת התובעת להותרת פסק הדין על כנו מהסיבה שהנתבעת לא הגישה תשובה לתגובתה. האפשרות להשיב לתגובה, ניתנה בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד. המדובר ברשות ולא בחובה. משחלף המועד להגשת התשובה היה התיק אמור להיות מובא בפני לצורך מתן החלטה.
5.הלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ. יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:
"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק- רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק.
ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו:
ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.
שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה- מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש".
ראה בנוסף, לעניין זה:
ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ. מדינת ישראל, פ"ד מ"ג (3) עמ' 824; ע"א 164/63 פרידמן נ. פרידמן, פ"ד י"ז 349.
במקרה דנן, הנתבעת אינה מכחישה כי מועד הדיון הודע לה אלא לטענתה, מחמת טעות לא נרשם ביומנה.
כאשר ההמצאה לא נפסלה, אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מחמת הצדק (ראה בספרו של גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שביעית בע"מ 282).
6. יחד עם זאת, עדיין, נותר לבדוק כאמור, האם יש מקום לבטל את פסק הדין על פי שיקול הדעת שניתן לבית המשפט. בעניין זה כבר נקבע כאמור, כי המבחן השני- סיכויי ההגנה של הנתבע, הינו המבחן העיקרי שכן, על עצם המחדל, ניתן לפצות על ידי פסיקת הוצאות.
כמו כן הלכה היא, כי לעניין סיכויי ההגנה, אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי אם יראה הגנה אפשרית: "על המבקש להראות כי לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת, לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת, אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה בפסה"ד שביטולו מבוקש" (ע"א 5000/92, רע"א 4680/92 בן ציון נ. הנאמן על נכסי בן ציון, פד', מח' (1) 830).
מאחר שמדובר בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף ומאחר שההלכה היא, כי הנזק תמיד שנוי במחלוקת והוא נקבע על יסוד הערכה בלבד, הרי שיש ליתן לנתבעת, אפשרות להוכיח טענותיה הן במישור האחריות והן במישור הנזק . כאמור מאחר ש"נזק" תמיד שנוי במחלוקת, הרי יש סיכוי כי גם אם תקבע אחריות הנתבעת, הרי ככל שבית המשפט ידון בתביעה, ייפסקו נזקים בשיעור נמוך מסכום פסק הדין. לאור האמור, אין למנוע מהנתבעת להציג ולהוכיח טענותיה (וראה בעניין זה, ת"א 18600/05, בש"א 160554/06 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ. חנניה ביטון וכן בש"א (ת"א) 161725/07 חסון נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ).
7. לאור כל האמור, על מנת לא למנוע מהנתבעת את יומה בביה"מ מחד ואולם על מנת שהתובעת תפוצה בגין הוצאותיה מאידך (הוצאות התייצבותה לחינם לדיון והגשת תגובה לבקשה זו),אני קובעת כי פסק הדין יבוטל, אך זאת בתנאי ובכפוף לתשלום הוצאות התובעת בסך של 700 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום.