מוגרבי ואח' נ' מ. בר תחזוקה בע"מ ואח'

החלטה

1.לפניי עתירת המבקשים- התובעים לעיון מחדש בהחלטתי מיום 06.06.12 ולפיה נעתרתי באופן חלקי לבקשה שהגישו המבקשים כאן, באופן שהוריתי לחברת "פלאפון" להגיש דו"ח איכון עבור המנוי שברשות מר ליאור בר בלבד, ואילו באשר למנוי שבבעלות אחיו של מר ליאור בר – לא נעתרתי לבקשה, וקבעתי כי אין ליתן צו המורה לחברת פלאפון להגיש דו"ח איכון עבור המנוי שברשותו (להלן: ההחלטה המקורית).

2. כאמור בהחלטה המקורית, המחלקות בין הצדדים נוגעת לסכסוך אודות מכירת משאית המשמשת כמשאבת בטון (להלן: המשאית), אותה רכשו המבקשים מן המשיבה. אחת המחלוקות בתיק נוגעת לשאלה האם שילמו המבקשים את מלוא התמורה עבור המשאית, שכן המשיבה טוענת כי נערכה פגישה בין הצדדים ביום 03.11.09 , ובה הושב חלק מכספם של המבקשים אליהם. על מנת לתמוך בגרסתם, עתרו המבקשים כי יוצא דו"ח איכון עבור המכשירים הסלולאריים שברשותם של מר ליאור בר ואחיו (שבבקשה המקורית לא הוזכר שמו). המבקשים טענו כי דו"ח האיכון יפריך את גרסת המשיבה באשר לפגישה בה הושבה חלק מן התמורה בעד המשאית. בהחלטה המקורית נעתרתי לבקשה להוצאת דו"ח איכון עבור המנוי שברשות מר ליאור בר, אך לא נעתרתי לבקשה להוצאת דו"ח איכון עבור המנוי שברשות אחיו. בנימוקי ההחלטה קבעתי כי לאור העבודה שלא צויין מי הוא האח שנכח בפגישה ומהו תפקידו בחברה, ראיתי לדחות את הבקשה הנוגעת לאחיו של ליאור בר.

3.עתה, עותרים המבקשים כי אעיין מחדש בהחלטתי, וכי יוּצא צו המורה לחברת פלאפון להגיש דו"ח איכון אף עבור המכשיר שברשות אחיו של ליאור – מר עמית בר. המבקשים טוענים בבקשתם כי "בתאריך 14.1.2013 הוצהר ע"י ב"כ המשיבה שמעמדם של ליאור ושל אחיו עמית בר למעשה זהה, ולכן מותר לשניהם להיות נוכחים בעת מסירת עדות על ידי מי מהם". המבקשים טוענים כי בית המשפט נימק החלטתו המורה לדחות את הבקשה הנוגעת למר עמית בר, בכך שלא ידוע מה תפקידו, אולם לאחר שהעד הנ"ל נחקר בבית המשפט ומעת שהתגלה שהינו מנהל בחברה, בדיוק כמו אחיו ליאור, הרי יש לשנות את ההחלטה המקורית, ולהיעתר גם לבקשה הנוגעת למר עמית בר. עוד טוענים המבקשים כי משעה שעלה מר עמית בר לדוכן העדים ומשעה שהודה שהוא צד ישיר לדיון, ויתר הוא על פרטיותו. עוד טוענים המבקשים כי מר עמית בר הציג גרסה "מבודחת" ולפיה הוא שהה בחוף הים (בחודש נובמבר!) במהלך הפגישה הנטענת, בניגוד לאמור בתצהיר עדות ראשית שהגיש, ועל כן שעה שטען כי לא נכח בפגישה - דו"ח איכון שיוכיח את ההיפך יוכל לקעקע את גרסתו ולפגוע באמינותה. עוד נטען, כי מר עמית בר אישר את מספר המנוי שלו, ועל כן אין חשש שמתן הצו יפגע בפרטיותו של צד שלישי. המבקשים הציעו כי הדו"ח יימסר רק לעיני בית המשפט, וייחשף רק אם יתסבר שמר עמית בר אכן שהה במועד הרלוונטי במקום בו נטען כי התקיימה הפגישה.

4.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, לא הראו המבקשים כל נימוק המצדיק שינוי ההחלטה המקורית, ובכלל זה אין כל שוני בנסיבות ואין שום טעות בהחלטת בית המשפט. המשיבה טוענת כי הבקשה הוגשה באיחור רב, ורק לאחר שהסתבר למבקשים כי כל יתר ראיותיהם קרסו. המשיבה טוענת כי גם אם יתיר בית המשפט הבאת ראייה זו, הרי לא ברור כיצד ייבנו ממנה המבקשים, שכן נציגת חברת פלאפון העידה כי אין בדו"ח האיכון כדי לחשוף את מיקומו המדוייק של המנוי. עוד טוענת המשיבה כי תפקידו של עמית בר אצל המשיבה היה ידוע למבקשים זה מכבר, שכן המבקש ואביו מנהלים קשרים עסקיים עם המשיבה ובעלי התפקידים בה משך תקופה ארוכה, ועל כן לא יוכלו להיבנות עתה, לאחר תום פרשת התביעה ולאחר שחלפה למעלה מחצי שנה וההחלטה בוצעה, מעובדות אותן ידעו בשלב קדם המשפט – שהוא השלב הנכון לבקש את הבקשה דנן. המשיבה טוענת כי בא-כוחה לא הצהיר מה שייחסו לו המשיבים בבקשתם , וכי הדבר גם אינו משתקף מן הפרוטוקול, וכי אין כל הגיון בטענה זו. המשיבה מוסיפה כי המבקשים עצמם התנגדו לעתירת המשיבה להגיש חוות דעת מומחה בקשר לדו"ח האיכון מן הטעם שהדבר יסרבל את הליך ויאריכו, אולם הבקשה דנן תגרור גם היא התמשוך וסבוך ההליך. לטענת המשיבה, אף ההליך הערעורי בו נקטו המבקשים שגוי, שכן המדובר על החלטה אחרת, ועליה יש להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, ומשעה שלא נעשה כן, הפכה ההחלטה לחלוטה.

5.בתשובה לתגובה הוסיפו המבקשים כי ההחלטה המקורית הינה החלטת ביניים, ועל כן לא הפכה חלוטה, ובכל מקרה ניתן להגיש הבקשה דנן, כבקשה להבאת ראייה מפריכה, בהתאם לסמכות בית המשפט לפי תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי.

דיון והכרעה

6.לאחר שעיינתי בבקשה בתגובה ובתשובה לה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

7.אכן הכלל הוא, כי אין בית המשפט יושב כערכאת ערעור על החלטותיו הוא. חריג לעניין זה מצאנו בכל הנוגע לעיון חוזר בהחלטות ביניים, לפיו, החלטה שכזו אינה יוצרת מעשה בית דין, ולפיכך הערכאה שהחליטה לגביה בראשונה, רשאית לשוב ולדון בה ואף לשנותה (ראו: ע"א 450/64 איזנר נ' פינקלשטיין פ"ד יט(1) 655; ע"א 161/73 ארדה נ' סמסונוב פ"ד כח(2) 228; ע"א 37/68 גינז נ' מאירי פ"ד כב(1) 525). יחד עם זאת, על המבקש להראות כי התקיים שינוי נסיבות מהותי לאחר ההחלטה, המצדיק דיון מחודש. אולם גם אם לא עשה כן, במקרים נדירים ניתן לדון מחדש בהחלטה כאשר מתבררת היא כמוטעית (ע"א 37/68 הנ"ל).

8.בענייננו אמנם מדובר ההחלטת ביניים, אולם המבקשים לא הראו כי חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק שינוי מן ההחלטה המקורית. אמנם, טוענים המבקשים כי הוצהר כי מר עמית בר הינו מנהל אצל המשיבה, כאשר חלק מנימוקי ההחלטה המקורית נבעו מהסברה כי מר עמית בר אינו מנהל בחברה, אולם לא הוכח בתצהיר או בדרך אחרת כי מידע זה נודע למבקשים רק עתה, לא הוכח בפניי כי המבקשים לא יכלו לדעת את תפקידו המדוייק בחברה המשיבה עם הגשת הבקשה המקורית, במיוחד לאור הקשרים העסקיים הענפים בין הצדדים. כך גם לא הראו המבקשים כי המדובר בהחלטה מוטעית – עד כדי שינוי ההחלטה.

9. אולם מעבר למהות הבקשה, ישנה חשיבות לעיתוי בה היא מוגשת, יהא כינויה עיון חוזר או בקשה להבאת ראיות הזמה. מאז החל שלב הבאת הראיות התקיימו שלוש ישיבות, במהלכן נשמעו עדי התביעה (הם המבקשים), כאשר ישיבה שלימה (כמעט) הוקדשה לחקירת נציגת חברת פלאפון נוכח דו"ח האיכון שניתן. היעתרות לבקשה כעת, תגרור סיבוך וסרבול ההליך, שכן עד אשר יוגש דו"ח האיכון ועד אשר יחקר עורכו יחלוף זמן רב. יש לזכור כי זמנם של הצדדים אינו הפקר, וכי

"שום מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת הליכים שיפוטיים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז של משאביה. תהליך עשיית הצדק איננו שייך רק למתדיין בודד במנותק מהאינטרסים של יריביו, וזכות הגישה לבית-המשפט אינה כוללת בחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה הראויה באינטרסים לגיטימיים של בעל-הדין שכנגד" (ראו: רע"א 83/01 טובה וייס נ' יוסף מרדכי פד"י נ"ה (3) 730).

10.בעניין הבאת ראיות הזמה, נזדמן לי לכתוב את הדברים הבאים, היפים גם לענייננו (ראו תא"מ (חד') 6454-02-10 ליאור מנצובסקי נ' יונס אחמד סעיד בע"מ (21.7.2011):

"מדובר בהבאת ראיות לגבי מהימנות דבריו של העד בשאלות צדדיות ...ייתכן ויש בהבאת הראיות כדי להפריך חלק מדבריו של העד, אולם אין מדובר בראיות הקשורות למחלוקת בין הצדדים כי אם למהימנות דבריו של העד, הא ותו לא ... כפי שקבעתי לעיל, מתן אפשרות לבעל דין להביא ראיות להזמת דברי העד, על ידי ערעור אמינותו ובשאלות שאינן לב המחלוקת בין הצדדים, תביא להתארכות הדיונים. צד א' יביא עדות להזמת דברי עד פלוני, ולאחר מכן יבקש צד ב' להביא עדות להזמת דברי עד ההזמה, וכך ימצאו עצמם בתי המשפט עוסקים בהזמת דברי העדים בשאלות שאינן במחלוקת, במעין מעגל קסמים שאין לו סוף".

ראו גם: רע"א 3547/10 אוריון נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א- יפו ואח' (טרם פורסם, ניתן ביום 15.7.2010).

11.הימצאותו של מר עמית בר בפגישה הנטענת או היעדרו לא תשפיע השפעה מכרעת על תוצאת ההליך, שכן ככל שיוכח שמר ליאור בר נכח בה, הרי ייתכן ויספיק הדבר על מנת לתמוך בגרסת המשיבה בנקודה זו, וזאת מבלי לקבוע מסמרות בדבר, ומבלי להיכנס לשאלת רמת המהימנות והדיוק של דו"ח האיכון.

12.לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.

13.המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות המשיבה בסך 1,500 ₪.

ניתנה היום, ט"ז אדר תשע"ג, 26 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.