מדר נ' רומנו

פסק דין

תביעה כספית בגין נזקים שנגרמו לפי הטענה לרכב התובע, עקב תאונת דרכים שבה מעורב רכב הנתבעת.

הצדדים הם שכנים.

רכבו של התובע חנה בחנייה לא מסומנת, בחצר הבית המשותף כשהוא מכוסה.

רכב הנתבעת חנה במקביל לתובע, אך לא לצידו של רכב התובע אלא פנימה יותר, בחניה מסומנת שמתחת לבניין.

לגרסת התובע, הוא ירד מביתו לכיוון רכבו ואז ראה את הנתבעת כשהיא יוצאת מהחניה שלה בנסיעה לאחור, ראה את הכיסוי של רכבו נמשך, רץ לבדוק את הרכב ומצא שהנתבעת פגעה ברכב. הנתבעת פגעה ברכב עם הפינה הימנית הקדמית של רכבה.

לגרסת הנתבעת, אכן יצאה מהחניה בנסיעה לאחור תוך הטיית הרכב לימין, ואף ראתה את התובע שהיה באזור, אך לא פגעה ברכב כלל והמשיכה נסיעתה כרגיל. לאחר מכן התקשר בעלה לעבודה והודיע לה שהתובע טוען שהיא פגעה ברכב.

אבי התובע הוסיף עוד כי שחזר עם בנו בערב ראו את בעלה של הנתבעת מנסה לטשטש את הפגיעה ברכב התובעת עם סמרטוט.

בעלה של הנתבעת העיד כי אמנם נמצא בסיטואציה שרכן לעבר הרכב אלא שבדק אותו עם האצבע ולא ניסה לטשטש שום דבר.

התובע צירף כמוצג מטעמו תמונות שצילם הוא לאחר האירוע ובהן נראית פגיעה במגן הקדמי של רכב הנתבעת, מצד ימין.

לטענת הנתבעת לא נגרם לרכבה כל נזק. מה שנראה בתמונות התובע הוא הבזק של אור ולא פגיעה.

הנתבעת צרפה לתמיכה בטענתה, תמונות שצילם בעלה סמוך לאירוע (נת/1).

לאחר שעיינתי בכל החומר שהובא בפניי לרבות התמונות ושמעתי את טענות הצדדים ועדויותיהם, אני מעדיפה את גרסת התובע, שהינה סבירה יותר מתיישבת יותר עם הראיות, עם כלל נסיבות העניין ועם שורת ההיגיון.

כעולה מן המפורט לעיל, הנתבעת מודה בהתרחשותה של הסיטואציה הבסיסית, שלפיה יצאה מהחניה במנח שמתואר ע"י התובע. ייתכן שלא חשה בפגיעה גם בשל כך שרכב התובע היה מכוסה בכיסוי בד. שוכנעתי מעדותו המהימנה של התובע, שצפה באירוע ובדק את רכבו מייד לאחר מכן.

עוד יש לציין כי בתמונות שצילם התובע נראית פגיעה ברכב הנתבעת בחלק הימני של המגן הקדמי, הוא מקום הפגיעה המסתבר ברכבה גם לפי עדות הנתבעת ביחס לאופן שבו יצאה מן החניה. זאת, בנוסף ל"נצנוץ האור" שצוין ע"י הנתבעת שנראה בתמונות שהציג התובע. בצילומי רכב הנתבעת שצורפו על ידה לתיק (נת/1), אין צילום חזיתי של רכבה, כך שאין בתמונות שהציגה כדי לתמוך בטענתה להעדר פגיעה ברכבה.

נזקו של רכב התובע בסך של 2,551 ₪ מוכח בחוות דעת שמאית וכן שכ"ט השמאי בסך של 500 ₪.

לא מצאתי לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש, שלא הוכחה.

סוף דבר: אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 3,051 ₪ בצירוף החזר אגרה בסך של 50 ₪ והוצאות משפט בסך של 400 ₪, שנפסקו בשים לב לכלל נסיבות העניין.

הסכומים דלעיל ישולמו לתובע בתוך 30 ימים מהמסירה של פסק הדין לנתבעת, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (10/8/10) ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי-מרכז בתוך 15 ימים.